חברת המזון שטראוס, קרן מרקסטון ומייסדה רון לובש, מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית אונו רנן הרטמן, זמר המוזיקה היוונית סטלוס, עבריין המין המשוחרר רונן ביטי ובעלי רשת המסעדות עד העצם אפי שמש הם כמה מהשמות הבולטים המופיעים ברשימת הגורמים ששילמו כופר כדי לסגור את תיקי חקירות המס נגדם, כפי שפרסמה רשות המיסים ביום חמישי.
מדובר ברשימה המכילה 191 החלטות שונות שהתקבלו בוועדות הכופר בשנת 2019 בנוגע לאנשים ועסקים שנחשדו ונחקרו בעבר בעבירות מס שונות, ומתפרסמת כעת לאחר ששילמו את חובות המס שלהם ואת הכופר שהוטל עליהם על ידי ועדות הכופר, וזאת אחרי שהן קיבלו את בקשתם לסגירת ההליך שנוהל נגדם תמורת תשלום כופר.
לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר המהווה חלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות המיסים ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מע"מ, מכס ומס קנייה. סכום הכופר המוטל הוא מעין קנס כספי הנוסף לתשלום המס שהחייבים נדרשים לשלם במסגרת ההליך האזרחי (מה שמכונה בהחלטות "הסרת המחדל").
תרגיל "בודקת המבחנים"
בדרך כלל ברשות המיסים לא ממהרים לנתב תיקים פליליים שבהם נחקרות העלמות מס של יותר ממיליון שקל, להליך כופר ולכן בולט בהחלטות ועדות הכופר המקרה של חברת המזון שטראוס ושניים מהמנהלים בחברה. החברה והמנהלים נחשדו במסירת הצהרה כוזבות למכס בנוגע ליבוא מזון בין השנים 2015–2009 וזאת כדי לחמוק מתשלום מס בגובה 1.87 מיליון שקל. ברשות המיסים הגיעו להסכמה עם שטראוס והמנהלים על סגירת התיק בהסדר כופר, שבמסגרתו שילמה החברה את המס שנדרשה ובנוסף הוטל עליה כופר בגובה 1.12 מיליון שקל.
שם בולט נוסף ברשימה הוא של רון לובש וקרן ההשקעות הפרטית מרקסטון שאותה ייסד וניהל. מרקסטון הקימה בין השאר את בית ההשקעות פריזמה שפורק, והסתבכה מאוחר יותר בפרשת שוחד שבה נחשד היו"ר שלה לשעבר אליוט ברוידי ובהמשך נקלעה לחובות של מאות מיליוני שקלים עד שהפסיקה לפעול במה שנחשב לאחד הכשלונות הגדולים שהיו בשוק ההון הישראלי. דו"ח ועדת הכופר חושף כי נגד מרקסטון ולובש התנהלה למעשה חקירה בחשד להעלמת עסקאות מרשות המיסים בשנת 2013 בסכום של 144 אלף שקל - וכי מדובר בעבירות על סעיף בחוק המע"מ הנוגע ל"העברת נכסים לאחר במטרה למנוע תשלום מס". מעבר לתשלום המס הגיעו לובש ומרקסטון להסדר לתשלום כופר של 29 אלף שקל כדי לסגור את התיק.
גם מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית אונו, רנן הרטמן, מככב ברשימות ועדת הכופר, לאחר ששילם כופר בסכום של 55 אלף שקל, כדי לסגור את התיק שנוהל נגדו בחשד ש"סייע לאחר ללא הצדק סביר לקבל שכר כוזב בשנים 2010–2012 בהיקף של 550 אלף שקל". מדובר בפרשה שבמסגרתה נחקרו בשנת 2014 הרטמן ובכיר נוסף בקריה האקדמית אונו, בחשד שהעסיקו במכללה את אשתו של קבלן אשדודי במשרה פיקטיבית כ"בודקת מבחנים" בשכר של עשרות אלפי שקלים בחודש.
ברשימה מעניין במיוחד למצוא גם את רונן ביטי ואת חברת "ביטי שרותים משפטיים", שהייתה בבעלותו ובאמצעותה סיפק שירותי גבייה עבור ההוצאה לפועל. ביטי, אביה של השחקנית והזמרת עדי ביטי, שהורשע בעבירות מין כלפי קטינות, מעריצות של בתו, נידון ל-20 חודשי מאסר אולם בחודש שעבר ועדת השחרורים החליטה על שחרורו המוקדם מהכלא אחרי 9 חודשים בלבד, ובין השאר כתבה בהחלטתה כי "מדובר במי שמעולם לא הסתבך עם החוק עד לאירוע זה". אלא שרשימות ועדות הכופר חושפת כעת כי ביטי הסתבך כבר בעבר עם החוק ונחשד בהעלמת מס בסכום של 334 אלף שקל בין השנים 2013–2017. כדי לסגור את תיק החקירה הזה נאלץ ביטי לשלם את מלוא המס ובנוסף הוטל עליו תשלום כופר של 100 אלף שקל.
הקבלנים בולטים
העלמת מס נוספת במאות אלפי שקלים ביצעו לפי החשד גם רשת המסעדות עד העצם ובעליה אפי שמש, שנחשדו בהעלמת עסקאות בסכום של 459 אלף שקל בשנים 2012–2015. לאחר תשלום המס שהועלם ובנוסף כופר של 230 אלף שקל - התיק נגדם נסגר. מי שעוד נמצא ברשימה הוא הזמר שכינויו סטלוס (שמו האמיתי שמעון מזרחי), שנחשד בהעלמת מס בגובה 65 אלף שקל בין השנים 2013–2017. הוא שילם את המס ובנוסף כופר בגובה 19 אלף שקל.
ברשימות ועדת הכופר עוד בעלי עסקים עצמאים רבים מתחומים שונים, ובולטים קבלנים בתחום הבנייה והשיפוצים. בנוסף נסגרו בתשלום כופר 14 תיקים של השמטת הכנסות משכר דירה, בדרך כלל מצד אנשים בעלי דירות רבות שאותן הם משכירים. אחד המקרים הבולטים הוא של אדם בשם צמח לוי מצפון הארץ שהעלים הכנסות בגובה 3 מיליון שקל מהשכרת דירות בתקופה של כמה שנים, שמעבר לתשלום המס הוטל עליו כופר בגובה 400 אלף שקל.
בנוסף נסגרו בהסדר כופר 11 תיקים של עבירות בתחום הנדל"ן, ביניהם דיווח כוזב למיסוי מקרקעין והתחמקות מתשלום מס רכישה.
ברשות המיסים מציינים כי "הוועדות בוחנות את התיקים ומחליטות אם לקבל או לדחות את בקשת העוסק או הנישום לכופר. לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי בהטלת כופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצועה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד".
