חברת המסחר במטבעות וירטואליים, ביטס אוף גולד (Bits of Gold), החלה השבוע לפעול לפי התיקון המסדיר את המסחר במטבעות וירטואליים בצו לאיסור הלבנת הון. ל-ynet נודע כי החברה שלחה מכתב לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בו מסרה כי החל מהתאריך 30.8.21 היא החלה לפעול לפי התיקון לצו, על אף שהוא צפוי להיכנס לתוקף באופן רוחבי רק בחודש נובמבר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המשמעות: לבנקים יהיה קשה יותר, לכאורה לפחות, לסרב להפקיד ולקבל כספים ממסחר במטבעות וירטואליים של לקוחות החברה, בטענה כי הם חשופים בכך להלבנת הון ולמימון טרור. הבעיה: עדיין חסרה אסדרה (רגולציה) ברורה מטעם בנק ישראל בנושא שמחייבת את הבנקים לפעול בצורה כזו או אחרת אל מול הסוחרים.
סוחרים רבים בישראל עדיין מתקשים להפקיד כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים בבנקים בישראל ואף להוציא כסף למטרה זו. הסיבה העיקרית לכך, לטענת הבנקים, היא שאין כיום אסדרה ברורה בתחום ובנקים רבים מעדיפים לא לאפשר זאת ללקוחותיהם, מחשש שמקור הכספים או שהשימוש בו אינו לגיטימי. זאת, מכיוון שבדומה למזומן, לעיתים קשה לדעת מהיכן בדיוק הגיעו המטבעות ולמי היו שייכים קודם לכן.
"האמירה הרווחת שאפשר לדעת איפה המטבע בכל רגע נתון היא לא מדויקת. זה כמו מזומן, המקסימום שאפשר להגיד זה באיזה ארנק זה היה, אבל לא מי הבעלים האמיתי שלו", הסבירה גורמת בכירה בענף הבנקאות. "לצורך העניין, ארגוני פשע או טרור יכולים לרשום את הארנקים על מישהו אחר ולהשתמש בכסף למעשים לא חוקיים. בנוסף, יש כל מיני דרכים להסוואות של הכסף".
המועד הסופי להנחיות החדשות מתקרב
בהקשר ישיר לכך, בחודש פברואר האחרון אישרה ועדת החוקה תיקון לצו לאיסור הלבנת הון, כך שיאפשר פיקוח גם על שירותים שניתנים במטבעות וירטואליים. זאת, לאחר שטיוטה בנושא פורסמה עוד במאי 2018, אולם הדיון בה נדחה בשל פיזור הכנסת העשרים.
3 צפייה בגלריה
סוחרים מתלוננים בפייסבוק על כך שאינם יכולים להפקיד ולהוציא כספים מהבנק לרכישת קריפטו
(צילום מסך)
המטרה העיקרית של התיקון היא להחיל את חובות זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, שמירת מסמכים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, גם על גופים המכונים "נותני שירותים בנכס פיננסי", בהם כאמור גם חברות מסחר במטבעות וירטואליים.
התיקון לחוק פורסם ברשומות ב-14.3.2021 ועתיד להיכנס לתוקפו שמונה חודשים מיום פרסומו, כלומר בחודש נובמבר הקרוב. אולם, המחוקק קבע כי "נותני השירות המעוניינים בכך יכולים להחיל עליהם את הצו במועד מוקדם יותר, בלבד שיתנו על כך הודעה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ואז יחול הצו לגביהם מיום מסירת ההודעה".
המהלך של ביטס אוף גולד נועד להקדים למעשה את החברות האחרות שפועלות בתחום בארץ ולמשוך אליה סוחרים נוספים. שכן, בחברה סבורים כי המהלך יקשה מאוד על בנקים לסרב ללקוחותיהם להכניס לחשבונם כספים ממסחר בקריפטו - שיקול מרכזי שקיים כיום אצל סוחרים ואכן עשוי למשוך לקוחות שמעוניינים שהרווחים שלהם יכנסו בסופו של דבר למערכת הבנקאית.
יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, אמר כי "מרגע שעבר הצו החדש נכנסנו למירוץ להתאים את המערכות ולהחיל על עצמנו את החובות החדשות. לצד החובות, הצו החדש פותח עבורנו דלתות חדשות לשירותים מתקדמים נדרשים, כגון שירותי משמורת (Custody - שמירה על הנכסים של הלקוחות בידי החברה, בדומה לבנק - ד.ר).
יובל רואש, ביטס אוף גולדצילום: רונן גולדמן"עד היום, לא מעט לקוחות סבלו שלא בצדק מחסימת העברות בבנקים, כאשר אלה מצידם נתלו בתירוץ שאין רגולציה מתאימה בכל נושא איסור הלבנת הון ומטבעות דיגיטליים. היום אנחנו מצמצמים בצורה משמעותית את הסיכון הקיים בהעברות אלה ומצפים שרשות שוק ההון והרשות לאיסור הלבנת הון יגבו אותנו בנושא הזה ונוכל לפתור את הבעיה של מאות אלפי ישראלים, המבקשים להיחשף ולרכוש את המטבעות האלה, וגם מאלה המבקשים ליהנות מהרווחים שצברו ממסחר במטבעות דיגיטליים".
המפקח על הבנקים: "הצו יכנס לתוקף ונפעל לאסדרה"
במסגרת סקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2020 שהתקיימה בחודש מאי האחרון, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, אמר בתשובה לשאלת ynet כי האסדרה על מסחר במטבעות וירטואליים ללקוחות פרטיים תושלם לקראת סוף שנת 2021. יחד עם זאת, המפקח ציין כי בכל הנוגע לאסדרה בתחום עבור גופי מסחר ולא עבור אנשים פרטיים, הדבר ככל הנראה יקח יותר זמן.
אבידן התייחס בעצמו גם לתיקון לצו איסור הלבנת הון ואמר: "הצו יכנס לתוקפו ב-15.11 ואנחנו נפעל לאסדרה". המפקח הדגיש כי "כנראה שכל העולם של טכנולוגיית הבלוקצ'יין יהיה בסוף חוקי. כל השאלה הבסיסית היא כיצד בעולם של איסור הלבנת הון וכספי טרור נוכל לאסור או להביא למינימום את היכולת שגורמים שעוסקים בהיבטים קרימינליים, בגלל האנונימיות של אותם נכסים דיגיטליים, לעשות בהם שימוש לרעה בתוך המערכת.
"המטבעות האלה בסופו של דבר יזרמו בצנרת הבנקאית. אנחנו צריכים לדאוג שבאותה צנרת יזרמו כמה שיותר נכסים, דיגטליים ואחרים, שהם מפעילויות מותרות. יש פה בהחלט אתגר לרשות לאיסור הלבנת הון ולרשות שוק ההון, ובסופו של דבר אני מעריך שהאסדרה הראשונית תהייה לקראת סוף השנה הזו, בעיקר ברמה הפרטית. לגבי תאגידים או סוחרים, זה יקח קצת יותר זמן. בהחלט יש פה אתגר משמעותי", אמר אבידן.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הפיקוח על הבנקים אינו מתייחס לפעילות של גוף ספציפי ולמערכת היחסים בינו לבין המערכת הבנקאית. הפעילות בנכסים וירטואליים מהווה פוטנציאל לסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור. החלת הצו על נותני שירות בנכסים וירטואליים מהווה נדבך בהפחתת הסיכונים למערכת הבנקאית בפעילות מול גופים אלו. השלמת הליך מתן הרישיונות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לגופים העוסקים בתחום ואכיפת דרישות הצו האמור ישמשו נדבך נוסף בהפחתת הסיכון למערכת הבנקאית בניהול פעילות זו.
"הציפייה היא כי בנק הבוחר לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים לגוף, בין יחיד ובין תאגיד, שעיסוקו בנכסים וירטואליים, נדרש לפעול אגב ניהול סיכונים מושכל, לרבות ניטור הפעילות ברמה מספקת על מנת להבטיח כי אין בה בכדי לשמש להלבנת הון או למימון טרור. הפיקוח על הבנקים פועל לגיבוש אסדרה ביחס לפעילות לקוחות פרטיים בנכסים וירטואליים וצפוי לפרסמה עד לסוף שנת 2021".
