סנפרוסט תעניק הטבה לצרכנים ולציבור בשווי כולל של כ-5.7 מיליון שקל וכן מתחייבת כי מוצרים שהיא תייצר מירקות ו/או פירות שהיא תייבא ומוצרים שהיא תייבא לא יסומנו במילה "כשר" מבלי שתינתן תעודת הכשר של הרבנות הראשית, בכפוף למספר תנאים. כך עולה מבקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בשנת 2016. עניינה של בקשת האישור עסק בין יתר בטענה להפרת כמה הוראות דין כמו חוק איסור הונאה בכשרות ותקנות איסור הונאה בכשרות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
המבקש טען כי באוגוסט 2016 רכש בין היתר כרוב ניצנים של סנפרוסט עליו נכתב כי הוא כשר וזאת על אף שנטען כי מדובר במוצר מיובא שלא ניתן לו אישור כשרות מאת הרבנות הראשית. מנגד, סנפרוסט דחתה הטענות נגדה וטענה בין השאר כי כשרותם של המוצרים אושרה בתעודות ההכשר של רב המועצה האזורית וכי כשרותם של הירקות המיובאים ששימשו בייצורם אושרה בתעודות הכשר של מוסדות כשרות ידועים ומהימנים בחו"ל, המנויים ברשימת גופי הכשרות המוכרים על ידי הרבנות הראשית לצורך שיווקם בישראל כמוצרי מזון כשרים. בנסיבות אלה, לגישתה, לא ניתן לקבל את הטענה לגבי הנזק הנטען, המבוססת על סברה חסרת יסוד כאילו המוצרים אינם כשרים.
בסופו של יום הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו מתוך סכום הפשרה הכולל בשווי 5.7 מיליון שקל, תינתן הטבה לצרכנים בשווי כולל של כ-1.7 מיליון שקל. בהקשר זה נקבע כי סנפרוסט תעניק מוצר בחינם כנגד כל מוצר מתוצרתה שיירכש ברשתות קמעונאיות הפועלות בפריסה ארצית בשווי כולל של 1.7 מיליון שקל. ההטבה תינתן לצרכנים "כמתנה עיוורת" (מבלי להוכיח שהלקוח זכאי) במעמד התשלום בקופה. ההטבה תינתן במשך 12 חודשים עד להשלמת הענקתה. כמו כן, סנפרוסט תתרום מוצרי מזון של קבוצת תנובה בשווי כולל של כארבעה מיליון שקל לעמותות הפועלות למען נזקקים מקרב הציבור הדתי.
את המבקש ייצגו עו"ד שלומי ברכה ממשרד ברכה רוזנבלום שות ועו"ד חגי פרידלר ממשרד פרידלר. את סנפרוסט מייצגים עוה"ד איתמר ענבי ונירה קורי ממשרד ש.פרידמן, אברמזון.
