מכת הריבית: הזינוק החד ביותר זה 11 שנה. צפו בריאיון עם בכיר בבנק ישראל
(צילום: חגי דקל)
"כשאנחנו מעלים את הריבית זה מדכא את הביקושים בתצרוכת ובהשקעה וכתוצאה מזה זה גם מקרר טיפה זה המשק, אבל זה עושה את זה בצורה הדרגתית ואיטית". כך אמר היום (ג') בריאיון לאולפן ynet פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, יממה לאחר שהכריז הבנק על העלאת ריבית נוספת בגובה 0.5% - החדה ביותר זה 11 שנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בהעלאת ריבית שלישית שמבצע בנק ישראל בתוך פחות משלושה חודשים. החל מיום חמישי הקרוב תעמוד הריבית הבסיסית במשק בישראל על שיעור של 1.25% וריבית הפריים תעלה בהתאם ל-2.75%.
את העלייה החדה בריבית בתקופה האחרונה מסביר פרופ' סטרבצ'ינסקי בכך ש"בתקופת הקורונה הריבית הייתה מאוד נמוכה, כי הממשלה ביקשה מהפירמות לסגור ורק אחרי שפתחו אפשר היה לשנות את המצב. בהתחלה זה לא היה באמצעות הריבית, אלא בהלוואות שנלקחו באותה התקופה. את זה התחלנו באמצע 2021.
"לאחרונה ובעיקר ברקע מלחמת רוסיה-אוקראינה והשפעותיה שהביאו לעלייה מאוד חדה במחירי הנפט ומחירי סחורות, נוצר מצב שהאינפלציה קפצה. אצלנו היא קפצה בשיעור נמוך יותר מאשר ברוב המדינות המתקדמות, אבל זה חייב כמעט את כל הבנקים המרכזיים להגיב".
"המלחמה תפסה אותנו בהפתעה"
בינתיים, בנקים מרכזיים ברחבי העולם - בראשם הפדרל ריזרב בארה"ב והבנק המרכזי בבריטניה - החלו בהעלאת ריבית חדה כמה שבועות ואף חודשים לפני שבנק ישראל עשה זאת.
על השאלה האם ישראל איחרה בתגובה לאינפלציה המשתוללת ברחבי העולם כולו, ענה פרופ' סטרבצ'ינסקי כי "אם אנו מסתכלים על נובמבר 2021, שאולי יכולנו להתחיל אז - עוד לפני המלחמה, האינפלציה ללא אנרגיה בפירות וירקות עמדה על 1.9% - כלומר אפילו קצת מתחת לאמצע היעד. לא היו סיבות אז להתחיל את העלאת הריבית.
מישל סטרבצ'ינסקי מארק ניימן/לע"מ"נכון שהמלחמה תפסה אותנו בהפתעה ושיכולנו אולי להתחיל קצת להעלות לפני המלחמה, אבל אף אחד לא חזה שזה מה שיקרה. פעם אחת לפני שהעלינו הודענו על תהליך הדרגתי אותו אנו מקיימים היום".
באשר לחשש ממיתון ואף לסטגפלציה (מיתון בשילוב עליות מחירים), אשר מלווה את העולם כולו ועלול להיות תוצאה שלילית של מהלך העלאות ריבית חד מדי, הציג פרופ' סטרבצ'ינסקי עמדה יחסית אופטימית.
"יש הרבה סיבות שלא קשורות לריבית שבגללן הנמכנו טיפה את תחזית הצמיחה. הצמיחה שאנו חוזים היא מאוד יפה ומצב השוק נהדר היום. האבטלה נמוכה ופירמות שלא מצליחות לאייש משרות פנויות. מבחינת הטווח הקצר, הריבית לא תשנה את המצב", הוא טען.
עוד אמר פרופ' סטרבצ'ינסקי, כי "הריבית משפיעה ככל שזה הולך ומצטבר. ברגע שיש העלאת ריבית משמעותית זה ישפיע קודם כל על האינפלציה וטיפה פחות על הצמיחה. זה כן ישפיע על הצמיחה, אבל פחות. לכן, זה כלי שאנו צריכים להפעיל אותו בצורה ובדרך הנכונה כך שישפיע על האינפלציה ולא בהכרח על הצמיחה. במטרות של בנק ישראל אנו במפורש אומרים את זה - להוריד את האינפלציה, תוך פעילות ברמה נאותה".
האם העלאות הריבית יורידו מחירים?
"סעיף הדלק והגז הם יחסית קטנים במדד (המחירי לצרכן - א.ש.) אבל המזון הוא משמעותי והעלאות הריבית בכל המשקים המתקדמים צפויות להוביל למחירי מזון נמוכים יותר.
"סעיף הדיור למשל הוא 25% והוא נמדד לפי חוזי שכירות מתחדשים. ראינו לאחרונה עליות במחירי השכירות, בעיקר בת"א. זה אומר שמי שמשכיר דירה בתל אביב רואה שיש אינפלציה ורוצה לכסות את עצמו (להעלות את השכירות - א.ש.). אולם, אם הוא יאמין שבנק ישראל יצליח להילחם באינפלציה, הוא לא ימהר לעשות זאת כי הוא יבין שזה לא משהו קבוע.
"אנחנו מסתכלים על ציפיות האינפלציה הארוכות והאזרחים יחסית מאמינים במדיניות של בנק ישראל. בציפיות קצרות הטווח הן ירדו, אבל אנשים כן מאמינים שבסוף יהיה איזשהו ניצחון, אנחנו רק לא יכולים לדעת מתי זה יקרה", טען פרופ' סטרבצ'ינסקי.
כלומר, זה אתה אומר "תנו לנו כמה חודשים ונרגיש את המשמעויות"?
"לא רק אנחנו אומרים את זה, אלא כל הבנקים המרכזיים בעולם. ברור שהעלאת הריבית משפיעה בכמה מאות שקלים בהחזר החודשי של המשכנתא וזה אכן משפיע כי אם אתה מכפיל את זה ב-12 חודשים זה מגיע לאלפי שקלים. כשאנחנו מקבלים את ההחלטה אנחנו מסתכלים על הנתונים האלה. לאנשים כאלה סיפרנו שמתחילים תהליך של העלאת ריבית ואם הוא שמע והאמין הוא יכול היה לקחת את ההלוואה שלו כך שהוא מתכסה כנגד התופעה הזו.
"אם הוא לוקח הלוואה עם ריבית קבועה, הוא פחות תלוי בהעלאת הריבית. הבעיה היא שזוג צעיר רוצה להקטין את התשלום יחסית להכנסה ואז הוא ייקח את הצמוד למדד, אבל כשהוא לוקח את המסלול הזה הוא לוקח את אי-הוודאות האם נצליח או לא להוריד את האינפלציה".
אז מה בכל זאת האזרחים צריכים לעשות?
"אם אזרח לוקח משכנתא, שייקח בחשבון תופעה לפיה בנק ישראל יוריד את הריבית באופן הדרגתי. הבנק נחוש להוריד את האינפלציה ואם זה יתרחש הוא ייקח את זה בחשבון במסלול הריבית שלו. צריך לקחת את זה בחשבון ולבחור מסלול בהתאם להתפתחות הזו.
"למי שמוטרד מיוקר המחיה, צריך להבין שאם האינפלציה תנצח הוא דווקא יפגע, בעיקר אם הוא בעל הכנסה נמוכה כי זה שוחק את השכר שקשה להעלות אותו. עליית השכר היום בישראל דומה לזו שהייתה לפני הקורונה, כלומר אין פה שחיקה, ומהבחינה הזו אם תהיה אינפלציה זה יפגע בשכר הריאלי שלהם".
בנוסף, פרופ' סטרבצ'ינסקי התייחס גם להפחתה של מס הבלו על הדלק ולניסיון של שר האוצר, אביגדור ליברמן, להפחיתו בחצי שקל נוסף החל מ-10 באוגוסט, וטען כי "הפחתה כזו, שקשורה לתופעת עליית מחירי הנפט, זה במסגרת מישהו שהוא במערכת הפוליטית ואחראי על הכספים. ישראל לא היחידה שחושבת בכיוון הזה, גם מדינות אחרות חושבות בכיוון הזה. זה לא המתכון לניצחון באינפלציה, זה בסך הכל משהו שמתייחס למצב היום".
