המחסור בכוח אדם בענף הבנייה ממשיך להעמיק, למרות תוכניות הממשלה להבאת עובדים זרים לענף. בזמן שבענף ממתינים לכ-50 אלף עובדים לפחות, בהתאם להחלטות הממשלה בנושא, פחות מ-2,000 עובדים הגיעו עד כה לישראל. בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ אומרים כי המחסור בעובדי בנייה הוביל לאיבוד של מעל 18 מיליון ימי עבודה, סדר גודל של אובדן תוצר בהיקף 17 מיליארד שקל.
בעלי תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה והתשתיות, שקמו בחודשים האחרונים בעקבות קריאת הממשלה להקים תאגידים נוספים כדי להגדיל את היצע העובדים הזרים שמגיעים לישראל, טוענים כי המדינה כלל אינה ערוכה לטיפול בנושא, ולכן הם אינם מצליחים להביא לארץ עובדים. תפקידם של התאגידים לדאוג להעסקת עובדים זרים בענף הבנייה ולרווחתם, כולל תנאי מגורים. לפני פרוץ המלחמה היו בארץ 49 תאגידים כאלה, ואילו כיום, בעקבות קול קורא שפרסמה הממשלה בנושא, קיימים כמעט 100 תאגידים.
"התחושה היא שכולם רוצים להביא עובדים לענף הבנייה. אבל במבחן התוצאה אין פה אפילו 2,000 עובדים זרים", אמר היום יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, במפגש עיתונאים שערך עם נציגות של תאגידים חדשים של כוח אדם זר לענף הבנייה והתשתיות. לדבריו, "קצב הגעת הטיסות הוא 50-70 ביום, זה 500 בשבוע, שנה וחצי עד שנתיים עד שהפער ייסגר. גם אם התוכנית שהתגבשה אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי תתממש, והממשלה תצליח להביא כל חודש 6,000 עובדים, משמעות הדבר היא שתידרש בין שנה לשנה וחצי עד ההגעה שלהם".
"עובדתית יש עובדים, בהודו, בסרי לנקה ובעוד מדינות שלא מגיעים", המשיך סלוביק. "אזרחי ישראל זקוקים מיידית לדירות, כיתות, שבילים, כבישים, ביוב ותשתיות – ואין להם זמן לחכות שנה. גם תאגידי כוח אדם שיקבלו החודש עובדים ראשונים יסגרו את השנה בהפסדים ענקיים. לקבלנים אין יכולת לחכות לעובדים והם צריכים לעשות את החשבון שלהם לאור ההערכות החדשות ולוודא שהם לא מפסידים כסף".
לדבריו, "כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו עוד באי ודאות לגבי הזירה הצפונית, ואין ספק שאם תתפרץ שם לחימה – יהיו לזה השלכות של אי הבאת עובדים לישראל וגם יציאה של עובדים החוצה. יש לזה משמעויות קשות על הממשלה והמשק. תשאלו למשל את מנכ"ל משרד החינוך כמה כיתות היו אמורות להיות לו, ומתוכן כמה ייבנו בפועל, וכמה ייבנו אבל במבנים יבילים, וכמה צפיפות תהיה בתוך בתי הספר. תשאלו את שר הבריאות כמה חדרים חדשים לא יפתחו, כמה מיטות חדשות לא יהיו לו, כמה כבישים לא יחנכו, וכמה מיזמי בנייה לא יסתיימו השנה. אנחנו נמצאים בברוך אחד גדול שאיתו לצערנו נכנס ל-2025. הדרך היחידה לצמצם את זה היא להביא לפה מסות קריטיות של עובדים, ומהר".
אייל בזיני, מנכ"ל של תאגיד כוח אדם זר לענף הבנייה נ.ר. כוח אדם, סיפר: "לאחר פרסום קול קורא להקמת תאגידים הגשנו את הבקשות באזור נובמבר-דצמבר 2023, ורק בפברואר 2024 קיבלנו רישיון. אני מכיר עוד תאגידים שעדיין לא קיבלו רישיון. משדרים לנו מהממשלה שמאוד רוצים להביא עובדים, אבל מצד שני משתמשים באותם כלים ישנים כשהמצב חדש. יש מאות בקשות של תאגידים חדשים, והם משתמשים באותו כוח אדם". בזיני טען כי ברשות ההגירה והאוכלוסין פשוט לא עומדים בעומס: "אם אני צריך לשים את האצבע על הפער – זה העומס על המערכת שלא הסתגלה. לי אישרו מעל 100 עובדים ואני נחשב במצב טוב. זה לעג לרש. בשבוע הבא יש לי רק שני עובדים, מה אני יכול לעשות עם זה?".
מארי נופי, מנהלת תאגיד כוח אדם בקבוצת נופי, חיזקה את הדברים: "גם החברה שלנו במצב דומה. מפלים אותנו מול תאגידים ותיקים, אני לא מכירה תאגידים חדשים שקיבלו עובדים. מיותר לציין שהשקענו מיליוני שקלים, ואף אחד לא סיפר לנו שנמתין חצי שנה ולא נראה שום הכנסה לעסק שלנו. יש לי מעל 300 עובדים שאושרו על ידי משרד השיכון, הם ממתינים לוויזות ואין לי מענה אחד מרשות ההגירה".
אמיר סילס, בעלי חברה לתשתיות ובנייה, תיאר את הקשיים בענף התשתיות שסובל אף הוא ממחסור חמור בעובדים: "זכיתי בעבודות תשתית לפני 7 באוקטובר, ומאז אני מביא כסף מהבית לממן אותן. כל מה שאני מוציא – על ריצוף, חפירה, חשמל – הכול מהבית שלי. לוח הזמנים של 3 חודשים הפך לשנה ואני כנראה אפשוט רגל עד שהעבודות יסתיימו. אני מקבל קנסות מהעירייה שמזמינה את העבודות, כך שהגעתי למצב שאני אומר לה – קחי את הערבות ואני פורש מהפרויקט. כל בוקר אני מפסיד כסף. איפה הממשלה?".
