צפו: הראשון שעשה כלכלת בחירות בישראל
(צילום: נויל האריס)
את תוצאות הבחירות לכנסת העשירית ב-30 ביוני 1981 - ניצחון במנדט אחד בלבד של הליכוד בראשות מנחם בגין (48 מנדטים) על המערך בראשות שמעון פרס (47 מנדטים) - מייחסים רבים ל"כלכלת הבחירות" שהנהיג בכישרון רב ובהתמדה במשך חצי שנה כמעט, מעת מינויו כשר ועד לבחירות, יורם ארידור. "בלעדיו - הליכוד היה מפסיד בבחירות" - פסקו פרשנים רבים באותם הימים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ארידור היה שר האוצר היחיד מאז קום המדינה שהפעיל מדיניות רחבת היקף שכל מטרתה הייתה "להיטיב עם העם", או כפי שהוא כינה אותה "הכלכלה הנכונה" וכפי שכינו אותה המתמודדים מול הליכוד "כלכלת בחירות". ארידור הוריד את המיסים והמכסים על עשרות מוצרי צריכה בני קיימא ובראשם מקלטי טלוויזיה צבעונית, מקררים, מכונות כביסה וגם מכוניות. והיו מי שכינו את התקופה הזאת, מי בחיבה ומי בעקיצה, כ"ימי ארידור העליזים". אך לכל זה היה מחיר: בעוד שתחילה גדלו הכנסות המדינה ממיסים עד 700 מיליון שקל, הרי שעד מהרה התברר שהורדת המיסים יצרה גם חורים בהכנסות המדינה שאחרי הבחירות.
מחיר המתנות
תוצאות פעולותיו ניכרו אחרי הבחירות בגירעונות תקציביים ובעלייה באינפלציה. אחרי הבחירות ארידור, מחלק המתנות ערב הבחירות, הפך לפתע למי שאינו מיטיב עוד עם העם.
ב-5 באוגוסט מתפרסם כי אחרי מערכת הבחירות הסוערת וכלכלת הבחירות שהונהגה ערב הבחירות - התוצאות לא מאחרות להגיע: "רק בספטמבר תוכל לקבל מכונית חדשה. הפחתת שיעורי המיסים על יבוא מכוניות גרמה לחיסול המלאי", מדווח העיתונאי בני ברק. הידיעה מספרת, כי "שוק המכוניות הישראלי התעשר מראשית השנה בכ-30 אלף מכונית חדשות ובשבעת החודשים שחלפו מראשית השנה נמכרו 10,000 מכוניות יותר מאשר בכל שנת 1980". אין ספק: כלכלת הבחירות אכן הייתה הצלחה כבירה.
ב-11 בספטמבר 1981 הכותרת היא: "שר האוצר ארידור: אין הצדקה לסבסוד הדלק. אוריד מיסים אך לא אומר דבר על מס ערך מוסף". אביגדור ליברמן בימים אלה ממש, אגב, סבור שיש הצדקה לסבסוד הדלק.
ב-16 באוקטובר כבר מאשימים את ארידור במה שמתחולל בכלכלה בישראל לאחר הבחירות: "מדד ספטמבר, שהביא את שיעור האינפלציה השנתי לרמה של 98 אחוזים, הוא פירעון 'הכלכלה הנכונה' של ארידור".
ב-17 בנובמבר מגיעות התחזיות השחורות, המעידות ש"הכלכלה הנכונה" שהנהיג ארידור לא רק שלא בלמה את האינפלציה אלא אף תגביר אותה. הכותרת היא: "האינפלציה תגיע בשנה הבאה ל-180%". כך מגלה מחקר של הרשות לתכנון כלכלי".
ב-19 בנובמבר 1981 הכותרת היא: "יו"ר ההסתדרות ירוחם משל: ארידור – שר האוצר הקשה ביותר מאז קום המדינה. ההסתדרות לא תאפשר לממשלה להתערב ביחסי העבודה במשק".
תוצאה נוספת הייתה "אכילת" החסכונות על ידי הישראלים ששטפו את החנויות ורכשו מכל הבא ליד. כאשר הוזלו מוצרי חשמל, ובראשן הטלוויזיות הצבעוניות - עם ביטול המחיקון - בעשרות אחוזים, שלפו הישראלים את הארנקים, הסתערו על החנויות ורוקנו את כל אביזרי החשמל. תוך שבועות ספורים אוניות ומטוסים עשו דרכם לישראל, כדי למלא את המחסנים והחנויות - וכל הסחורה "עפה" תוך ימים. וגם כספי החסכונות עפו להם מהבנקים.
בחודשים שקדמו לבחירות היו למעשה כולם די מבסוטים, כלשון העם. היבואנים והסוחרים עשו עסקים נהדרים, הצרכנים נהנו מהנחות גדולות, רמת החיים עלתה והחגיגה הייתה בעיצומה. רק יתרות מטבע החוץ של ישראל פחתו, אך ראו זה פלא - מצב קופת המדינה דווקא השתפר: למרות הפחתת שיעורי המס באופן משמעותי, הסתערות הישראלים על החנויות הביאה בסופו של יום לגידול בהכנסות המדינה ממיסים, והארץ צהלה ושמחה, כולל אנשי משרד האוצר, כאשר רק מיעוטם ניסו תחילה להתנגד לתוכנית "הכלכלה הנכונה".
וזאת יש לזכור, כי עד היום חלק מביטולי המיסים לא בוטלו עוד: "הכלכלה הנכונה" של יורם ארידור כללה מגוון פעולות. במסגרתה בוטל מס הירושה, הורדו בבת אחת המכסים והמיסים על רוב מוצרי הצריכה, בוטל כאמור ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית. הציבור רכש בשבוע אחד עשרות אלפי מכשירי טלוויזיה צבעונית, קנה מכוניות חדשות, שגם עליהן המס הופחת, ורבים אף טסו לטיולים בחו"ל עם ההקלות על הנוסעים.
בישראל נוצרה בבת אחת אווירה חיובית כלפי הממשלה המיטיבה כל כך עם האזרחים ורבים הודיעו כי יצביעו לממשלה "שעושה לנו כל כך טוב לאחרונה". אגב, כאשר שר האוצר היה ממפלגת השלטון, כמו ארידור, היה כמובן יתרון גדול בתמיכה בראש הממשלה בשל מתן ההטבות לאזרחים. לא כך היה המצב, למשל, כאשר משה כחלון היה לפני שנים אחדות שר האוצר ויזם את תוכניות "נטו הוזלות" או "נטו משפחה". הוא לא השתייך למפלגת השלטון, הליכוד, אלא למפלגת "כולנו", ולכן ההטבות שהעניק סמוך לבחירות למצביעים לא הוסיפו למעשה קולות לליכוד. ואפילו מפלגת "כולנו" של כחלון ירדה, די במפתיע, מ-10 ל-4 מנדטים.
8 צפייה בגלריה
את הניצחון של בגין (מימין) על שמעון פרס ב-1981 מייחסים רבים לכלכלת הבחירות שהנהיג יורם ארידור (משמאל)
(צילום: מתוך ארכיון דוד רובינגר)
יורם ארידור התגאה עוד במשך שנים כי צדק ב"כלכלה הנכונה" שהנהיג, שכן דווקא מדיניותו הביאה לירידה מפתיעה באינפלציה מ-133% בשנת 1980 ל-102% בשנת 1981. ארידור התגאה די בצדק בכסף הגדול שנכנס לקופת האוצר, אולם בבנק ישראל הזהירו כי הירידה ביתרות מטבע החוץ מסוכנת למדינה. ואכן, מדינת ישראל הגיעה כמעט לפשיטת רגל בשל הצניחה ביתרות מטבע החוץ, שנבעה, בין השאר, מחגיגת הקניות של הישראלים המשולהבים מהנחות המס שלהן זכו.
כעבור זמן גם האינפלציה קפצה במהירות רבה תחילה ל-132% ב-1982, אחר כך ל-191% בשנת 1983 ועד לכמעט 500% ב-12 החודשים עד ליולי 1985, כאשר הופעלה "תוכנית הייצוב" המוצלחת שהגו ראש הממשלה שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ומי שמונה אחר כך לנגיד בנק ישראל, מיכאל ברונו.
ב-17 בינואר 1982, במלאת שנה לכהונת יורם ארידור במשרד האוצר, מתארת ידיעה בעיתון את כהונתו: "שתי השנים – השנה הטובה והשנה הרעה של השר יורם ארידור. שנת כהונתו של ארידור בתפקיד שר האוצר נחלקת לשניים: בשמונת החודשים הראשונים שלה מסתכמת האינפלציה בשיעור שנתי של 90 אחוזים בלבד, אבל סיכום ארבעת החודשים האחרונים שלה מצביע על אינפלציה של 124 אחוזים בשיעור שנתי. מעוטי היכולת שילמו ב-1981 פחות עבור מזון – אבל יותר עבור שירותי דיור".
8 צפייה בגלריה
"השנה הטובה והשנה הרעה". הידיעה מ-17 בינואר 1982
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
לצד היותו שר האוצר, יורם ארידור היה אז גם לא רק חובב ספורט מושבע אלא גם יו"ר מחלקת הכדורסל של מכבי רמת גן. ב-9 בפברואר 1982 מספרת ידיעה של רפי נאה כי "שר האוצר יורם ארידור, יו"ר מחלקת הכדורסל של מכבי ר"ג, חייך ועישן בהנאה את מקטרתו. השר, שהתפנה בערב של עליית מחירים למשחק כדורסל, היה מרוצה כמובן מניצחון קבוצתו 83:84 על הקבוצה מהגליל".
תוצאות מדיניותו של יורם ארידור גרמו לרבים לחשב את צעדיהם. לפי ידיעה מ-2 בפברואר 1982, נרשמה ירידה תלולה במכירות של מוצרי חשמל לשימוש ביתי. הסיבה: "הסוחרים שציפו לכך לא נותרו 'תקועים' עם מלאי גדול. היבואנים אומרים, כי לאחר מכירות מוגברות שהיו בשנה הקודמת, בגלל הורדות המיסים על ידי שר האוצר יורם ארידור, מורגשת עתה מגמה של שפל בשוק".
תוצאות מדיניות "הכלכלה הנכונה" של ארידור גרמו כאמור לתוצאות עגומות למדי במשק. האינפלציה עלתה, הגירעון בתקציב גדל והאוצר נאלץ להפעיל תוכניות חירום להצלת המשק. ב-23 ביולי 1982 מתפרסמת ידיעה שמדווחת, כי "בהסכם שנחתם אתמול יש רק 'קח' – והלוקח הוא האוצר. הסובסידיות יקוצצו בהרבה, והכנסת השכירים תקטן ב-4 אחוזים ברוטו עד חודש אפריל 1983. זוהי משמעות ההסכם שנחתם בדבר חלוקת הנטל".
אחרי כלכלת הבחירות שהביאה להורדת מחירים כללית במשק, באה שנת הגזירות - 1982. ב-4 במאי מדווח העיתון: "בעקבות ייקור הדלק והמזון - עוד גל העלאות במשק בתור: תחבורה וחשמל. האוצר: העלאת המחירים – במסגרת 'ייקור זוחל'. הסובסידיות למזון נשארות כ-100%. ירוחם משל, יו"ר ההסתדרות: האוצר דוחף לאנרכיה מוחלטת". ייקור הדלק, המזון, החשמל והתחבורה מזכיר משהו גם בימים אלה.
משבר מניות הבנקים, תוכנית "הדולריזציה" וההתפטרות
כפי שזינק במהרה לראש הפירמידה הכלכלית, כך נאלץ יורם ארידור לנטוש את האוצר ב-15 באוקטובר 1983. היה זה על רקע משבר מניות הבנקים, לאחר שמניותיהם עלו בקצב מטורף בשל ויסות השערים באופן מלאכותי. המסחר במניות הופסק בהוראת ארידור ב-6 באוקטובר 1983 וכעבור תשעה ימים התפטר מרידור, שאגב נוקה מכל אשמה על ידי ועדת החקירה הממלכתית (ועדת בייסקי).
ומדוע התפטר בעצם ממציא "הכלכלה הנכונה" ערב הבחירות שנתיים וחצי קודם לכן? ארידור גיבש בסודיות עוד תוכנית יומרנית שהמציא - "הדולריזציה" - שאמורה הייתה להצמיד את השקל הישראלי לדולר האמריקני.
8 צפייה בגלריה
ארידור התפטר יומיים לאחר פרסום התוכנית. הכתבה מ-13 באוקטובר 1983
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
כאשר ההצעה פורסמה וזכתה לביקורת קשה נאלץ ארידור להתפטר. הפרסום נחשב לאחד הסקופים הגדולים אי פעם בעיתונות הישראלית, כאשר העיתונאי הכלכלי גדעון עשת פרסם את תוכנית הדולריזיציה ב-13 באוקטובר 1983 בכותרתו הראשית של "ידיעות אחרונות". יומיים לאחר מכן התפטר ארידור ובמקומו מונה כשר האוצר יגאל כהן-אורגד. תמו ימי "הכלכלה הנכונה".
ב-30 באוקטובר 1983 כתב אריה נאור, שהיה מזכיר הממשלה של מנחם בגין, ב"ידיעות אחרונות", תחת הכתרת "הכושי עשה את שלו": "כפיות טובה וצביעות אינן נעדרות מן היחס שמגלים כלפי יורם ארידור כמה מחבריו. משעה שהחלה הפופולריות שלו לרדת החלו להשמיע קולות של הסתייגות מן האיש ודרכו, קולות שגברו מאוד לאחר התפטרותו. כעת הם ממהרים לרחוץ בניקיון כפיים ולהשליך את כל נטל האחריות, את כל כולה, על כתפי ארידור ועל כתפיו בלבד. מי שקורא ושומע את דבריהם יכול להניח שאיש מהם לא ידע דבר, לא על הכלכלה הנכונה ולא על הדולריזציה. איש לא ידע, ואיש לא שמע ואיש לא ראה".
ב-20 בנובמבר ידיעה צנועה מספרת כיצד דעך הכוכב מרידור באחת: "שרי הממשלה לא טרחו להתקשר אל שר האוצר לשעבר, יורם ארידור, אחרי שהתפטר מתפקידו. לעומת זאת התקשר אליו שר יחיד: שר האוצר האמריקני דונלד רייגן, ואמר לו כמה מילות עידוד".
אחד מהסנגורים הבכירים ביותר למדיניות יורם ארידור היה בשעתו המשנה לנגיד בנק ישראל ויועצו הקרוב של ארידור, ד"ר יקיר פלסנר. שוב ושוב, בעת ביצוע התוכנית וגם לאחריה, טען פלסנר באדיקות כי מדיניות יורם ארידור הייתה נכונה וטובה מאוד.
כך בישרה גם כותרת בעיתון ב-12 בינואר 1984: "ד"ר פלסנר ממשיך לטעון: 'הכלכלה הנכונה' הייתה נכונה. המדיניות של ארידור לא גרמה נזק למערכת הכלכלית הישראלית. אחוז האינפלציה הגבוה הנוכחי הוא פועל יוצא דווקא של הפסקת המדיניות הזאת". אולם, בכתבה מדווח גם, כי "את סודו של פלסנר כולם מכירים: הוא האיש היחיד בישראל המאמין עדיין ב'כלכלה הנכונה'".
מחכים למשיח: שלום חנוך שר על יורם ארידור
(אסף מגל)
ב-5 באפריל 1984 עוד כתבה לטובת ארידור תחת הכותרת "'יגאל המקצץ' הזרים יותר כסף מ'יורם המדפיס'": דב גנחובסקי וצבי זינגר מדווחים בכתבה, כי "בששת חודשי כהונתו הראשונים של כהן-אורגז הדפיסה הממשלה כ-175 מיליארד שקל, סכום הגדול כמעט פי ארבעה ממה שהזרים ארידור בסוף כהונתו וההזרמה היא הסיבה העיקרית לאינפלציה ותחייב את הממשלה לנקוט צעדי ספיגה קשים אחרי הבחירות".
ב-25 במרץ 1984 נשמעת תמיכה בהנהגת כלכלת בחירות מחודשת בישראל: "סוחרי הבורסה ומנהלי תיקי ההשקעות אופטימיים: 'כלכלת בחירות' תסייע לפריחה מחודשת בבורסה. מעריכים בה שהציבור הרחב יחזור בימים הקרובים לשוק המניות".
כבר למחרת, ב-26 במרץ, נשמעות שוב טענות שמנוהלת בארץ, כביכול, כלכלת בחירות, אף כי לא ברמה שהנהיג יורם ארידור. הכותרת: "התעשיינים: החלה כלכלת בחירות. בוועדת המחירים הציבורית נדחה דיון בייקור 22 מוצרים".
ב-3 באפריל כותב איש העסקים והח"כ לשעבר זלמן שובל: "מה ההבדל בין כלכלת הבחירות האקטיבית של יורם ארידור לכלכלת הבחירות הפאסיבית של יגאל כהן-אורגד? מי שמנהיג כלכלת בחירות אקטיבית דומה למי שמוביל אדם למים עמוקים ומניח לו לטבוע. מי שמנהיג כלכלת בחירות פאסיבית דומה למי שרואה טובע ולא חש למשות אותו מן המים. בשני המקרים – התוצאה זהה: לטובע אין כל סיכוי להישאר בחיים".
וכלכלת הבחירות, מסתבר, לא פסה מן העולם, אף כי לרמתו של יורם ארידור איש לא הגיע מאז. ב-5 ביוני 1984 הכותרת היא: "כלכלת בחירות – תפוס כפי יכולתך" והידיעה מספרת כי "ועדי עובדים, ארגונים כלכליים ואינטרסנטים רבים מנצלים את תקופת הבחירות כדי לקבל תוספות שכר, הקלות מס ו'מתנות' מכל הסוגים. כלכלת הבחירות של כהן-אורגד אינה שונה במהותה מזו של ארידור, פרט להימנעות מהוזלת טלוויזיות צבעוניות, וידיאו ומכוניות".
המצב הכלכלי בישראל ובעיקר אצל אזרחי המדינה הלך והחמיר באותה תקופה. ב-22 באוקטובר 1985 המאמר של שמחה כהן, תחת הכותרת "החגיגה נגמרת" נפתח כך: "בתקופת השפע המדומה של שר האוצר לשעבר, יורם ארידור, כאשר הבורסה חגגה, הטלוויזיות ומכשירי הווידיאו נחטפו מהמדפים, נפוצה בדיחה כי לאחר שתסתיים האופוריה ייאלצו מעוטי היכולת לאכול את מכשירי הווידיאו שבבתיהם. ובכן רבותי, לא נעים, אבל נדמה לי שהנבואה ההיא מתממשת. המוני בית ישראל, שמשכורתם נשחקה בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, מתקשים בימים אלה לסיים אפילו את אמצע החודש. אנחנו נאלצים כעת לשלם את מחיר החגיגה בריבית ובריבית דריבית".
מה שהותירה מדיניות "הכלכלה הנכונה", שלא הייתה אלא כלכלת בחירות, הפכה למושג שהמשיך להיות בכותרות המערכות הבאות. כך, למשל, העריך ד"ר צבי הרקוביץ מהחוג לכלכלה ומכון פורדר למחקר כלכלי באוניברסיטת תל אביב, במאמר שפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב-7 בפברואר 1984, כי "'הכלכלה הנכונה' עלולה לחזור לקראת הבחירות". הכלכלן הבכיר כתב אז: "המדיניות הכלכלית של יגאל כהן-אורגד, מחליפו של יורם ארידור, המיועדת להביא לצמצום הצריכה הפרטית ולהקטנת הגירעון במאזן התשלומים היא חיובית כשלעצמה, אולם היא טומנת בחובה סכנה להמשך שלטונו של הליכוד. לכן המדיניות עלולה להשתנות לקראת הבחירות במטרה לשוב ו"להיטיב עם העם".
עם זאת, שישה שבועות לאחר מכן, ב-20 במרץ, הצהיר שר האוצר יגאל כהן-אורגד בפני בכירי משרד האוצר: "לא תהיה כלכלת בחירות". ואכן, לרמת כלכלת הבחירות שהמציא יורם ארידור לא הגיעו אף ממשלה ואף שר אוצר מאז ועד היום הזה.
קטע בשיר "מחכים למשיח"
יורם ארידור זכה אפילו לשיר על כהונתו כשר האוצר. בשירו המפורסם של שלום חנוך "מחכים למשיח" נכתב: "ושר האוצר נתן במבט ראיון". הקטע הזה התייחס לראיון של ארידור במהדורת "מבט" בעת משבר מניות הבנקים. גם הציטוט "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", מיוחס לכהונת יורם ארידור. ואם לא די בכך, הרי שבשיר "טוב, טוב" באופרת הרוק "מאמי", שכתב הלל מיטלפונקט ומבצעת מזי כהן, מסוכמת בעצם כלכלת הבחירות שהנהיג שר האוצר המקורי כל כך: "אחר כך כולנו רואים טלוויזיה - איפה יורם ארידור?"
8 צפייה בגלריה
הציטוט "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", מיוחס לכהונת יורם ארידור. שלום חנוך
(צילום: רז גרוס)
יורם ארידור כיהן בשנים 1990-1992 כשגריר ישראל באו"ם ומתגורר כיום, בשנה ה-89 לחייו ברמת אפעל, בצנעה והרחק מאוד מהכותרות.
כאשר מנסים להאשים בשנים האחרונות ובימים אלה את ממשלות המעבר בישראל בניסיונות "לשחד" את הבוחרים בכלכלת בחירות, כדאי רק להיזכר באשר התחולל במדינת ישראל ערב הבחירות של קיץ 1981. שום דמיון אין בין הודעה מראש על הורדת עוד מחצית השקל על ליטר דלק יום לפני פיזור הכנסת, לבין הפחתות מיסים על כל מוצר כמעט שנמכר בארץ לפני 40 שנה. ואם מותר לנבא: "כלכלה נכונה" כפי שהונהגה לפני 41 שנים לא תהיה עוד בישראל. אבל, לפעמים נבואות (אחרית הימים) לא מתגשמות.
