"הגיע הזמן שהממשלה תחשוב על מה שהעם צריך. זה כולל את יוקר המחיה ואת שוק הדיור. קבינט הדיור הוקם, אבל לא התכנס אפילו לא פעם אחת בחצי השנה האחרונה. הענפים המכניסים ביותר למדינה הם הבנייה וההייטק ושניהם מצויים במשבר", כך אמר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ בכנס עיר הנדל"ן ירושלים של מרכז הבנייה הישראלי. עוד אמר סרוגו: " הענף נמצא במיתון עמוק ובצניחה של 40% בהתחלות הבנייה. רק בנדל״ן מדינת ישראל איבדה 80 מיליארד שקל וזה הולך לצנוח ב-20-25 מיליארד. אז מאיפה יביאו את הכסף? או שיקצצו את התקציב או שיגדילו את הגירעון. זה יהיה רע, בייחוד כשחברות הדירוג בוחנות את מדינת ישראל, ומהלך כזה יוביל לירידה בדירוג. הממשלה העבירה את חוק ההסדרים, ויש בו דברים טובים גם בתחום ההתחדשות העירונית, אבל לא תכננה כיצד להגיב לדברים מתפרצים כמו עליית הריבית. הממשלה חייבת להתעשת ולפעול, ויש הרבה מה לעשות״.
ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי אמר בכנס: ״פינוי בינוי זה קרש ההצלה של אזרחי ישראל ממחירי הדירות ששברו שיא עולמי. ההתחדשות העירונית שוברת, לראשונה, את המונופול של המדינה על שיווק קרקעות לבניה ועל ידי כך היא תגדיל את היצע הדירות ותוריד את מחירי הדיור. אני רוצה להתריע בפני אזרחי ישראל שלא רחוק היום שבו המדינה תתחיל למסות בצורה דרסטית את הפינוי בינוי בשביל להמשיך ולעשוק אותם כפי שהיא עושה בעשרים השנים האחרונות. אנו עומדים בפני תהום, מחירי הדירות, שכירויות והמשכנתאות עולים דרמטית, ואלו מהווים 70% מבעיית יוקר המחייה".
במסגרת פאנל בנושא פינוי בינוי, והפער בין הרצוי למצוי בתחום זה, אמר מהנדס העיר תל אביב, אודי כרמלי: "תל אביב נכנסת לתוך סערת התחדשות שלא תיקח יום או יומיים אלא תיקח דור שלם. תכנון והנדסה זה קל היום, הסיפור הפסיכולוגי והדיירים זה משחק אחר. כולנו צריכים לזכור כי בסוף מי שעושה את העיר זה לא הבלוקים אלה האנשים שלה". חגי טולדנו, מנהל אגף קשר קהילה ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומי שאחראי על המנהלות העירוניות סיפר על חלקן החשוב בקידום פרויקטים: " בהתחלה היו סביב 20 מינהלות והיום אנחנו כבר ב-50. הן גורם שמעניק וודאות. העסק של ההתחדשות העירונית הולך ומבשיל בישראל. לא מדובר רק בתכנון ובנייה, יש המון נושאים של תושבים ויזמים. בסופו של יום, תכניות זה נחמד - המטרה שלנו להביא יותר בנייה".
"רוצים וודאות"
במסגרת הפאנל התפתח דיון אודות הוודאות שמעניקה או לא מעניקה הרשות המקומית וגם על שאלת התמורות לבעלי הדירות. איתמר פיטל, סמנכ"ל תחום התחדשות עירונית בחברת צבי צרפתי: "כל דייר היום חי באשליה שהבית שלו זה מינימום וילה בקיסריה ומנקודת המוצא הזו צריך להתחיל לדבר. אף פעם לא עשו כאן הסדרה בכל הקשור למה צריך לתת בכלל לדיירים. אני לא מכיר יזם שלא יחתום על מתווה סדור למול הדיירים במידה ויהיה אחד כזה". גיל גולדשטיין, מנכ"ל תחום התחדשות עירונית של קבוצת אבני דרך הוסיף: "התחדשות עירונית זה מאסט. יש אנשים שגרים היום במקומות שטעות אחת קטנה והם מתחת לאדמה, ראינו את זה בטורקיה וגם במבצע הצבאי האחרון. איפה שיש סימני שאלה, יש בעיות עם ההתחדשות העירונית שנתקעת יותר זמן, ככה נולדים מתחמים שלא מתקדמים שנים. אני סבור שהמחוקק צריך לקבוע מהן התמורות. למה צריך בכלל שיהיה על זה דיון?"
אמיר לוטן, מנהל תחום התחדשות עירונית חברת לוינשטיין אמר בהקשר זה שוודאות זה שם המשחק וחובה שגם הרשות המקומית תקבע כללים ברורים ותאפשר ליזמים לדעת מה אפשר לבנות ואיפה. משתתף נוסף בפאנל שהתייחס לנושא הזה היה אליאב בן שמעון, משנה למנכ"ל עץ השקד: "יזמים אוהבים ודאות, אנחנו לא אוהבים ריבית שקופצת ככה תוך כמה חודשים וגם לא אוהבים מהנדס שמבקש 6 קומות מרתף. אנו רוצים ודאות, לתכנן לו"ז קדימה ולהבין איך אנחנו כלכליים בפרויקט. אבל במציאות כל יום מחדש אנחנו נאלצים להתמודד עם היזם התורן הזה שייתן הצעה לא הגיונית לדיירים ויתקע אותנו".
במסגרת פאנל בנושא 'התחדשות עירונית במגמת שוק יורדת' התייחסו המשתתפים לשינוי בשוק. מריו קופל, מנכ״ל אורון נדל״ן אמר: ״אנחנו בתוך מה שאני מגדיר הסופה המושלמת. אנחנו רואים את הריבית ועלויות הבנייה עולות ומנגד מחירי הדיור יורדים". קופל התייחס להיעדר הוודאות ואמר: "עד לאחרונה ידענו לפחות להגיד שבפרויקט התחדשות עירונית נגיע למכירות עוד ארבע חמש שנים ושיערנו כמה נרוויח. היום זה לא המצב״.
"מצוקה גדולה של דיור להשכרה"
יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים התייחס בכנס לירידת המחירים וגם למחסור בדירות להשכרה: ״אני לא רואה בירידת המחירים ירידה שמחה. זו לא ירידה שבאה לסייע לתושבים שאין להם כסף. אני היום במצוקה גדולה של דיור להשכרה בעיר. אם אין לי מלאי של דיור להשכרה אני לא יכול לאפשר התחדשות עירונית. לאן אני אפנה את האנשים? לתל אביב? המדינה צריכה להתייעל ולתמוך בפרוייקטי דיור להשכרה. זה מאוד חשוב דווקא בעת הזאת".
במסגרת פאנל אחר, בנושא דיור בר השגה, הייתה התייחסות נוספת לדיור להשכרה. אסף וקסלר, רכז שיכון ונדל״ן באגף התקציבים של משרד האוצר אמר: ״המטרה הגדולה שיש לנו, כמשרד האוצר, זה לייצר היצע של יחידות דיור. בישראל, שליש מיחידות הדיור הם שוק שכירות שמונה 2 מיליון משקי בית ו-800 אלף יחידות דיור. רוב שוק השכירויות הוא פרטי, דירות שאנשים קיבלו בירושה ולא בהכרח דירות של משקיעים. מחירי השכירות מושפעים מהשוק הפרטי, שמושפע מהריבית ומעליות ההון. השוק המוסדי עוד בחיתוליו ועובר תהליכים שמשתנים. זו למעשה פעם ראשונה שאנו חווים משבר, אחרי שהשוק הצליח להתרומם בשנתיים האחרונות. היום אנחנו בשינוי מגמה וצריכים להתמודד עם זה, אך אסור ליפול לפתרונות קסם כמו ערבות מדינה״.
2 צפייה בגלריה
פאנל בנושא דיור בר השגה בכנס עיר הנדל"ן ירושלים של מרכז הבנייה הישראלי
(צילום: ארן דולב)
ענבל דוד, מנכ״לית החברה הממשלתית לדיור להשכרה 'דירה להשכיר' אמרה בדיון: ״עד לפני שנתיים זוג צעיר הצליח לחסוך, לחתום על משכנתא ולהיכנס לאירוע של רכישת דירה. היום זוגות צעירים וגם מבוגרים, לא מצליחים להיכנס לאירוע הזה. הם מסתכלים על הפתרונות סביבם והאלטרנטיבה לאותה דירה. עליות מחיר של 20%-25% זו תמונה שאנחנו לא רוצים להוריש לדורות הבאים. אנחנו רואים את שיעורי השכירות הלכים וגדלים ונמצאים בנקודה מאתגרת״.
דניאלה פז, מנכ״לית ובעלים פז כלכלה והנדסה: ״שוק היזמות במדינת ישראל מונע מכדאיות של יזמים ולא מאינטרסים של הציבור. דיור בהישג יד הוא פתרון ותחום שהמדינה, על כל גורמיה והמטה שלה, צריכה לטפל בו. הוא אינו קורה לבד. אבל השוק הפרטי, היזמי, הוא לא בהישג יד. בעולם, ההגדרה היא מאוד ברורה כשההוצאה על דיור לא עולה על 30% ממשק הבית. כדי לקבוע מה גודל הסיוע מסתכלים על כמה מרוויחים".
