גם משקי בית מבוססים נוטלים יותר הלוואות ומגדילים את השימוש באשראי – כך עולה מנתונים של לשכת האשראי לישראל. מתברר שיוקר המחיה בישראל אינו פוסח על אף אחד: נתונים חדשים של לשכת האשראי לישראל מבית דן אנד ברדסטריט מצביעים על כך שגם השכבות שנחשבות לחזקות ויציבות יותר מבחינה פיננסית צורכות יותר אשראי.
על פי הנתונים, בין ינואר ליוני האחרון חלה עלייה של 16% בכמות ההלוואות שלקחו בעלי דירוג אשראי מצוין (851 ומעלה), וזאת על רקע יוקר המחיה והעלאות המחירים הגורפות בשנה האחרונה. עוד עולה מהנתונים כי רוב ההלוואות שנטלו בעלי הדירוג הגבוה היו בסכומים של עד 40 אלף שקל.
"העלייה בהיקף ההלוואות, ובפרט בקרב בעלי דירוג גבוה, מראה כי הנטל הפיננסי מורגש גם בקרב אנשים שההתנהלות הפיננסית שלהם תקינה והם עומדים בהתחייבויות שלהם באופן שוטף. כעת, לנוכח העלייה ביוקר המחיה, גם הם נדרשים לאפיקי מימון נוספים כדי לשמר רמת חיים מסוימת או לעמוד בהוצאות", אמרה ל"ממון" ול-ynet אפרת שגב, מנכ"לית הלשכה. "סכומי ההלוואה נותרים נמוכים יחסית, וזה מעיד על כך שמטרתן היא ככל הנראה מענה לצורך מיידי או שוטף – ולא מימון של מהלכים גדולים יותר כמו שיפוץ דירה או רכישת רכב".
על פי ההערכות, מגמת העלייה של צריכת ההלוואות צפויה להימשך בחודשים הקרובים ולגלוש גם לתוך 2025 – וזאת בזמן שסביבת הריבית הגבוהה אינה צפויה להשתנות לטובה, והיא תשמר ככל הנראה את החזרי המשכנתאות וההלוואות כגבוהים במיוחד.
לאור זאת, מסבירה שגב כי החשיבות של דירוג האשראי האישי מקבלת משנה תוקף בימים אלו: "כצרכנים, אין בהכרח שליטה על תנאים מקרו-כלכליים ותהליכים פיננסיים – אבל יש לנו שליטה על המצב שלנו ועל התנאים שבהם נקבל הלוואה או אשראי. לפני שלוקחים הלוואה, חשוב לוודא שיש לנו יכולת החזר לאורך זמן".
לדבריה, הגופים שנותנים אשראי בודקים את דירוג האשראי שלנו, ובהתאם לכך מחליטים באילו תנאים לתת לנו הלוואה, כרטיס אשראי או חשבון בנק. "ככל שהדירוג שלנו גבוה יותר, אפשר לקבל תנאים טובים יותר וכושר המיקוח מול הגופים הפיננסיים גדל", אומרת שגב. "למעשה, מהנתונים שלנו עולה כי דירוג אשראי גבוה עשוי להוזיל את הריבית בכ-3% בממוצע. כשמשקללים את זה לאורך פריסה ארוכת טווח של הלוואות, המשמעות היא חיסכון של אלפי שקלים".
אפרת שגב, מנכ"לית לשכת האשראי לישראלצילום: ניב קנטוריצוין שדירוג אשראי הוא ציון על סולם שבין 0 ל-1,000 המעריך את היכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לעמוד בהתחייבויות פיננסיות. הדירוג מחושב על בסיס נתוני האשראי שלנו – מידע המדווח על ידי הגופים הפיננסיים למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל באופן מותמם (ללא כל פרט מזהה).
בכל פעם שאנו מגישים בקשה לקבל הלוואה או משכנתא, לפתוח חשבון בנק או לקבל כרטיס אשראי, אנו מתירים לגורם הפיננסי שאליו פנינו לגשת לנתונים שלנו ולהתאים הצעה קונקרטית עבורנו. זו הסיבה שכל אחד מאיתנו מקבל ריבית שונה על אותו סכום כסף שהוא לווה.
הדירוג נעשה במודל סטטיסטי שבוחן עשרות פרמטרים, ובהתאם לכך נקבע הציון. ככלל, ככל שניכרת עמידה בהתחייבויות פיננסיות כמו החזר הלוואה או משכנתא, כיסוי מלא לצ'קים ותשלום מלא של חיובי האשראי, הדירוג נשאר גבוה. מקרים של פיגורים, ניצול יתר של מסגרת העו"ש בבנק וחזרה של צ'קים, פוגעים בדירוג.
החדשות הטובות הן שלמרות הפזרנות שלכאורה מיוחסת לציבור הישראלי, התמונה בפועל שונה. "75% מהציבור נהנים מדירוג אשראי מצוין (57%) או טוב (18%)", מבהירה שגב. "זה מעיד על התנהלות אחראית, שקולה ועל יכולת גבוהה של הציבור לשמור על חוסן פיננסי ולבצע את ההתאמות הנדרשות לנוכח המצב".
