החלטה דרמטית בבית המשפט המחוזי בתל אביב: קשיש דמנטי חויב לאחרונה לעבור בדיקת אבהות על מנת לשלול או לאמת את הטענה שהוא אביו הביולוגי של אזרח רוסיה. ההחלטה התקבלה חרף התנגדות ילדיו, הממונים על ענייניו במסגרת ייפוי כוח מתמשך, והשופט שאול שוחט פסק: "הצורך של צאצא לדעת את המקור הביולוגי שלו מהווה נדבך חיוני בהתחקות אחר שורשיו".
הבקשה לבדיקת אבהות הוגשה באפריל אשתקד על ידי בן 39 ואימו המתגוררים ברוסיה. לטענתם, טרם עליית הקשיש לישראל בשנת 1987 הוא ניהל עם האם קשר רומנטי שממנו נולד בנה. היא סיפרה שהם הכירו ב-1983 במסגרת עבודתם בבית חולים ברוסיה, שם היא שימשה כאחות והוא כרופא. לדבריה היא הייתה רווקה והוא גרוש עם שני ילדים. הבן טען שהוא מעוניין לעלות לישראל מכוח חוק השבות כבן לאב יהודי, ומכאן הצורך בהוכחת הקשר הביולוגי.
ילדיו של הקשיש, מיופי הכוח שלו מתוקף ייפוי כוח מתמשך שהופעל ב-2018 עקב הידרדרות במצבו הקוגניטיבי, התנגדו לבדיקת הרקמות. מן העבר השני, היועצת המשפטית לממשלה והאפוטרופוסית לדין שמונתה לקשיש השאירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
ביוני האחרון קבעה השופטת קרן גיל כי קיימות אינדיקציות רבות לכך שהקשיש הוא אכן אביו של המבקש, ולכן היא נעתרת לבקשה. על החלטה זו הגישו ילדיו בקשת ערעור למחוזי וטענו שתביעת האבהות הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב, שכן אין לבנה של האישה כוונה אמיתית וכנה לעלות לארץ ישראל. בבסיס טענת ההתיישנות עמדה העובדה ש-15 שנה לפני הגשת התביעה פנה בנה של האישה לאביהם באופן אישי על מנת שיכיר באבהותו, אך נדחה.
אולם השופט שוחט דחה את הטענה שלפיה חלוף השנים מאז, מבלי שהמבקש נקט הליך משפטי לצורך הוכחת האבהות, מסכלת את תביעתו. "ספק רב בעיניי אם כלל ניתן להעלות טענת שיהוי כלפי תביעה שעניינה קביעת סטטוס", כתב והוסיף כי אין הבדל לעניין זה בין תביעת אבהות המוגשת על ידי קטין לבין זו של בגיר: "שאלת בירור זהותו של אב יפה היא לכל גיל".
בנוסף נקבע כי הלכה למעשה קיימת הצדקה מסוימת להשתהות בהגשת התביעה: חסרון כיס באותה תקופה, שבה היה המבקש בגילאי העשרים המוקדמים, אשר מנע ממנו להתחיל בהליך.
השופט שוחט קבע שגם בהנחה שנכונה טענת ילדיו של הקשיש שלפיה המבקש לא באמת רוצה לעלות ארצה, הרי שעצם הקלת העלייה עליו אם ירצה בכך בעתיד - בהנחה שהקשיש יוכר כאביו - מצדיקה להיעתר לבקשתו.
נימוק נוסף שהוביל את השופט שוחט לדחות את הערעור נגע לאינדיקציות שתמכו בכך שהקשיש והאם אכן ניהלו קשר רומנטי שממנו נולד המבקש. כך למשל, לבית המשפט הוגשה חלופת מכתבים משנות ה-80 וה-90 שבהם סיפר הקשיש לאם על קליטתו כרופא בישראל ועל זכייתו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-1999. במכתבים נרשמו כינויי חיבה.
בנסיבות הללו הורה השופט שוחט על דחיית הערעור וכפועל יוצא מכך על חיוב הקשיש בביצוע בדיקת האבהות. למבקש ואימו נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים (הקשיש וילדיו): עו"ד לירון סבן
• ב"כ המשיבים (המבקש ואימו): עו"ד נטלי דמסקי ועו"ד מריה דמסקי
• עו"ד עדי חן היא יו"ר (משותפת) פורום משפחה בלשכת עורכי הדין. עוסקת בדיני משפחה וירושה ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין