צפו: יו"ר ועדת העבודה, ח"כ חיים כץ, על הבעיות במתווה ימי הבידוד
(צילום: ערוץ הכנסת)
סאגת מימון ימי הבידוד של העובדים הולכת ומסתבכת. המדינה לא מקיימת את צו בג"ץ, חלק מהמעסיקים וחברי ועדת עבודה והרווחה בכנסת מסרבים לאשר את ההסכם שנחתם - ובינתיים העובדים מממנים בעצמם את ימי הבידוד שהם נדרשים לשהות בהם בהוראת משרד הבריאות וחלקם עלולים להפר אותם וללכת לעבודה, כדי להימנע מהפסדים כספיים. המצב האבסורדי שנוצר גרם היום בצהרים להסתדרות, שאף היא חתומה על ההסכם שלא אושר בכנסת, להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לאחר שעד כה לא נמצא פתרון לנושא התשלום לעובדים הנדרשים להיכנס לבידוד, מוסדות ההסתדרות אישרו היום (א') את בקשת יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, להכריז סכסוך עבודה כללי במשק. המשמעות: ההסתדרות תוכל להשבית את כל המשק כבר בעוד שבועיים וזאת בזמן שרק חלקו פועל גם עכשיו.
בסוף חודש יולי פסל בג"ץ את ההסדר שלפיו ימי הבידוד של העובדים נחשבו לימי מחלה על בסיס תעודת מחלה גורפת שהנפיק משרד הבריאות, אך נעתר והסכים להאריך זמנית את תקופת ההסדר. ב-30 בספטמבר, היום האחרון שקצב בג"ץ לביטול המצב הקיים, הגיעו ההסתדרות, האוצר וחלק מהמעסיקים, בראשות התאחדות התעשיינים, להסכמות בנוגע לאופן חלוקת נטל התשלומים על ימי הבידוד, אולם בסופו של דבר המתווה לא הועלה להצבעה בכנסת.
על פי המתווה שעליו הוסכם היה על העובדים - שנושאים מזה 11 יום בכל עלות הבידוד - לממן את היומיים הראשונים בלבד. ביתר הימים היו אמורים המדינה והמעסיקים לשאת במימון בחלוקה של 50%-50%.
בהסתדרות טענו היום, כי חרף מאמציהם להסדיר את הסוגייה מול כל הגורמים הרלוונטיים במשק, בשלב זה לא נמצא פתרון, דבר המותיר את ציבור העובדים במדינה בסיטואציה בלתי אפשרית תוך פגיעה קשה ביכולת הקיום היומיומית שלהם. מחד, העובדים נדרשים לשהות בבידוד בשל הוראות המדינה, ומנגד תשלום שכרם בתקופת הבידוד אינו מוסדר כלל החל מתאריך 28 באוקטובר.
ההסתדרות דורשת כי עד שתוסדר הסוגייה סופית, לא יפגע שכרם של העובדים הנדרשים לשהות בבידוד.
כבר בשבוע שעבר העביר בר-דוד מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כץ, בדרישה למצוא פתרון מיידי להסדרת התשלום על ימי הבידוד. בשבוע שחלף, למרות הצעות ופתרונות שהוצעו על ידי יו"ר ההסתדרות, לא נפתרו המחלוקות.
"סוגיית ימי הבידוד היא נושא חוצה מגזרים ונוגעת לכלל העובדים במדינה, גם במגזר הציבורי וגם בפרטי. לא יעלה על הדעת שכל הנטל ייפול על צד אחד בלבד, זה של העובדים, ולכן צריך שכל הצדדים יתחלקו בו בצורה מאוזנת", אמר בר-דוד, במהלך ישיבת בית נבחרי ההסתדרות, שנערכה היום בצורה מקוונת בזום.
ל"הצעת החוק בנוגע לימי הבידוד, שעליה עבדה ההסתדרות עם האוצר בשיתוף המעסיקים, היא הוגנת ולא נותנת פתח לניצול. חבל שהיא הפכה לפארסה על גב העובדים. אני קורא לכולם להתעשת ולגמור את הסיפור הזה כי אי אפשר להשאיר את העובדים חשופים. אני כיו"ר הסתדרות לא אתן לפגוע בעובדים במדינת ישראל ולהשאיר אותם חשופים לכל גחמה. מתחילת משבר הקורונה ההסתדרות התנהלה באחריות ובממלכתיות ואפשרה לכל ממשלה כזאת או אחרת את השקט להתנהל ולפעול תחת הנגיף ובמשבר הכלכלי שנוצר. האיזון נמצא גם עכשיו, בהצעת החוק שהעברנו".
בר-דוד הדגיש כי "מטרת סכסוך העבודה שהכרזנו היום היא לא להשבית את המדינה אלא להגן על העובדים. אני קורא למעסיקים, גם במקומות העבודה הלא-מאוגדים שאין בהם הסכמי עבודה מיטיבים, להכיר בימי הבידוד כימי מחלה ולא לפגוע בעובדיהם. אני פונה גם לעובדים שלא מאוגדים ומדגיש, כי סכסוך העבודה נוגע גם לכם ונועד לשמור עליכם. ההסתדרות היא הבית של כל העובדים בישראל, אלה שמאוגדים וגם אלה שלא, רק יחד בסולידריות נוכל להגן על זכויות הציבור".
יו"ר ההסתדרות ציין עוד, כי "נפעל תחילה מול מקומות עבודה שינצלו את הכאוס ואכן יורידו ימי עבודה ושכר לעובדים, אך אם העניין הזה יתרחב ויהפוך לתופעה, לא אהסס להשבית את המשק, כולל מקומות גדולים וחיוניים. אני קורא למעסיקים לגלות אחריות, לנשוך שפתיים עד שיימצא פתרון, ולא לנצל את הוואקום שנוצר מאי החקיקה".
שר האוצר נענה לפני 10 ימים להצעת פשרה שהציעה לו יו"ר ועדת המשנה לוועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ קרן ברק, והסכים שבמקומות עבודה שבהם מועסקים עד 10 עובדים המדינה תישא ב-75% מהעלות והמעסיקים רק -25% מעלות ימי הבידוד.
למחרת התקיימה ישיבת ועדת העבודה של הכנסת, שבה הציע יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, שהעלות תשולם על ידי הממשלה לעסקים עד 23 עובדים. משרד האוצר סירב, והישיבה הופסקה ללא מציאת פתרון. כעת מופרת למעשה החלטת הבג"ץ ואפילו לא התבקשה מבית המשפט הגבוה לצדק ארכה נוספת להשגת פשרה.
משרד האוצר מסר בתגובה: "הסדרת סוגיית ימי הבידוד נמצאת בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שלצערנו לא אישרה את ההסכם שהושג בין המדינה, ההסתדרות והמעסיקים, למרות שמשרד האוצר הסכים לבצע צעדים נוספים לטובת העסקים הקטנים".
