לאחר הדרמה אתמול, גם היום (ה') נרשמה תנודתיות מתונה במסחר במט"ח, כשהדולר נסחר בין 3.0734 ל-3.0927. השער היציג של הדולר גבוה במחצית האגורה מאתמול ונקבע על 3.0790 שקלים, היציג של האירו נקבע על 3.4939 - כחצי אחוז יותר מאתמול, ושערה היציג של הלירה שטרלינג נקבע על 4.1529 - עלייה של 2.5 אגורות לעומת 4.1292 היציג הקודם.
אמש נקבע שערו היציג של הדולר על 3.074 שקלים, הנמוך ביותר מאז נובמבר 1995, כאשר במהלך המסחר ירד עד ל-3.0430. שערו היציג של האירו רשם שפל חדש של 3.4760 שקלים, מרחק של שש אגורות בלבד מהשפל בכל הזמנים. זאת לאחר שצנח מוקדם יותר עד ל-3.4430.
מי שאמור להתערב ולמנוע את נפילת שערי הדולר והאירו הוא בנק ישראל. אולם, למעט רכישות דולרים בסכומים קטנים למדי, הבנק המרכזי לא התערב במסחר במשך רוב שעות היום והחל ברכישות רק אחה"צ, כאשר קריסת המטבעות העמיקה.
זה היה הזמן להחרפת הדרמה בשוק המט"ח. לאחר השעה 17:00, החל בנק ישראל להזרים ביקושים בהיקף גדול לדולרים בשוק המט"ח, לאחר קביעת השער היציג ובעת המסחר הרציף, וגרם מיד לעליית השערים באגורות אחדות. הדולר שב להיסחר בשער של 3.07 שקלים והאירו עלה לשער של 3.48 שקלים. אולם, גם השערים הללו עדיין נמוכים מאוד ומהווים את השערים הנמוכים ביותר מזה עשרות שנים.
ההתערבות של הבנק המרכזי, בלית ברירה, באה רק לאחר ששערי המטבעות הזרים כבר צנחו לשערי שפל חדשים, כאשר בינתיים, כך מתברר, מחפשים בבנק ישראל פתרונות יצירתיים כדי לעצור את המפולת בימים הקרובים.
הממשלה לא יזמה בינתיים שום תוכניות סיוע ליצואנים, אך אצל שר האוצר, אביגדור ליברמן, מתבשלת כבר תוכנית סיוע ראשונה, אף כי לא משמעותית בינתיים, לטובת היצואנים – מתן הנחות גדולות בתשלומי הארנונה. את שערי הדולר והאירו מהלך כזה לא יציל.
למה בעצם מתרחשת הנפילה בשערי המטבעות הזרים?
יש לכך מספר סיבות. בשל הפקת ויצוא הגז הטבעי נכנסים לישראל בתקופה האחרונה מיליארדי דולרים. משקיעים מזרימים לישראל כסף גדול, במטבע זר, וזה טוב למשק, אך לא לשקל שהולך ומתחזק. הישראלים ברובם לא נוסעים אחרי סוף החופש הגדול והחגים לחו"ל וכמעט לא רוכשים דולרים, ובה בשעה קורס האירו בעולם ונחלש מאוד גם בישראל.
ויש סיבות שהשקל מתחזק כל כך?
המשק הישראלי התאושש מהר מרוב העולם ממשבר הקורונה ומציג נתונים מצוינים של צמיחה בשיעור גבוה וצריכה פרטית גבוהה, שמייצרת גם גביית מיסים בסכומים גבוהים שמצמצמים את הגירעון העצום שיצרה הממשלה הקודמת בעת משבר הקורונה. האבטלה יורדת בינתיים, אף כי שיעורה עדיין גבוה (7%). העברת התקציב אחרי שנתיים בלעדיו משדרת לעולם יציבות כלכלית, בה בשעה שמשבר הקורונה בישראל נסוג - בעיקר בשל השיעור הגבוה של האוכלוסייה שהתחסנה - בעוד שאת אירופה פוקד גל קורונה חמור במיוחד.
ומדוע שקל חזק רע לתעשיינים וליצואנים?
העניין פשוט מאוד. על יצוא של 100 דולר קיבלו התעשיין והיצואן 340 שקל בשנה שעברה וכעת 307 שקל. על 100 אירו הם קיבלו 380 שקל וכעת 348 שקל. עם זאת, את כל ההוצאות שלהם הם מבצעים בשקלים – תשלומי שכר, ארנונה, חשמל, מים וכל הוצאה אחרת בארץ.
מחירי מוצרים מיובאים צפויים לרדת כעת?
ברור שהיבואנים משלמים פחות דולרים ואירו כאשר הם מייבאים לארץ מכוניות, מקררים, מכונות כביסה ומחשבים. אולם, בניגוד להעלאת מחירים - כאשר שערי המטבעות הזרים עולים – הם לא ממהרים להגיב ולהוריד את המחירים. מוצע לכן להתמקח בעת הזאת, בעת רכישת מכונית או מקרר. התחרות במשק גדולה וסביר שיינתנו הנחות.
ומה יוזל מיידית?
כל מה שנקוב במטבע זר, כמו המוצרים שאנו מזמינים מחו"ל דרך אתרי האינטרנט, גם אם היבוא הוא מסין ולא רק מארצות הדולר והאירו. וכמובן, כל מה שקשור לנסיעתנו הקרובה לחו"ל: כרטיס טיסה הנקוב במטבע זר, בית המלון ושכירת המכונית בחו"ל, כמובן הקניות, כולל אלה הנקובות בדולרים בדיוטי-פרי בארץ.
אז כדאי עכשיו לקנות דולרים או אירו?
כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה. לא בטוח ששער של שלושה שקלים זאת "הרצפה" של הדולר, ולגמרי לא בטוח שהאירו לא יפול בימים הבאים אל מתחת לשערו הנמוך אי פעם – 3.41 שקל. לכן, מומלץ להצטייד במטבע זר רק לקראת הנסיעה הקרובה לחו"ל, אך לא להמר. החרפה במשבר הקורונה בארה"ב או באירופה, עלולה להחליש עוד את המטבעות שם. לעומת זאת, התערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח או מהלכים פיננסיים בחו"ל, כמו העלאת ריבית על הדולר, יכולים לאושש את המטבעות השונים. בכל מקרה, המחיר כרגע הוא די אטרקטיבי לרכישת הדולרים והאירו שתזדקקו להם בחו"ל.
"התעשייה היצרנית עלולה לקרוס"
בהתאחדות התעשיינים קיימו אתמול מרתון פגישות עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, במטרה לטפל במשבר הדולר. נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, אמר כי "אנחנו הולכים בעיניים פקוחות לקראת אסון. יש לזכור כי ׳צעדים קוסמטיים׳ בלבד לא ימנעו את קריסת היצוא הישראלי, ועל כן חייבים להשקיע משאבים רבים בחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית על רקע האנומליה בשערי המטבע.
"בלי השקעת משאבים, התעשייה היצרנית עלולה לקרוס וההייטק יעתיק פעילות למשקים עם שער חליפין הגיוני. חיזוק כושר התחרות צריך להתבצע באמצעות שורת צעדים שמשפיעים על העלויות השקליות, כגון הפחתת עלויות העסקה, הפחתת מיסוי מוניציפלי, הפחתת הנטל הרגולטורי, הגדלת ההשקעה בפריון התעשייתי, עזרה בהתמודדות עם הקפיצה בעלויות השילוח ועוד".
לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, "צלילת שער הדולר בליל רביעי, במהירות לעבר רמת 3.04 שקלים לדולר, גררה להתערבות בנק ישראל. האוצר ובנק ישראל התחילו להפנים את העובדה, שללא התערבות משמעותית ועקבית, הדולר יפרוץ את רמת ה-3 שקלים עוד בחודש נובמבר. המגמה החיובית שנרשמת בשוקי המניות, כמו גם, תוכניות לעידוד הפעילות הכלכלית בארה"ב, תורמים לעלייה בשווי תיק הנכסים שבידי הגופים המוסדיים ומעודדים תנועות הון זר לישראל".
פורסם לראשונה: 07:46, 18.11.21
