בשיתוף ידיעות הנדל"ן
פרויקט פינוי-בינוי ממוצע משלב הסכמת הדיירים ועד המימוש אורך כעשור, האם אפשר גם אחרת? מה האתגרים שעומדים בפני העירייה ובפני היזמים והאם קידום ומימוש התחדשות עירונית בעיר מעורבת זה מהלך קל יותר או מאתגר יותר? ראש עיריית רמלה מיכאל וידל ויושב ראש קבוצת הרציג נדל"ן ומי שכיהן בעבר כמנהלה הראשון של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית חיים אביטן הגיעו לאולפן ידיעות הנדל"ן כדי להשיב על השאלות.
"כשהגעתי לא הייתה מינהלת התחדשות עירונית. אם תשאל אותי האם צריכים אותה או לא צריכים אותה? בזכות המינהלת - הכול רץ", כך פותח ואומר וידל, "בקרוב מאוד אנחנו נתחיל להרוס בניינים בכמה וכמה תוכניות. בבן גוריון, הרצל, גיורא. תוכניות שהן במסלול רשויות (מסלול בו הרשות המקומית מובילה את התהליך א"ח). בבן גוריון מדובר בתוכנית של 3,000 יחידות דיור, אנחנו במאמץ גדול, ממש בשלבי סיום. רמלה היא עיר גדולה, עיר עם התפתחות אדירה, והמינהלת להתחדשות עירונית היא כלי הכי חשוב שיכול להיות".
גם אביטן, שבימיו ברשות להתחדשות עירונית הוקמו המינהלות, מסכים שמדובר בכלי משמעותי: "אין ספק שמאז שראש העיר מיכאל וידל נכנס לתפקידו חל מפנה ושינוי מקצה לקצה בפינוי-בינוי והתחדשות עירונית. כשהגעתי לרמלה, עם השר יואב גלנט (שר הבינוי והשיכון לשעבר א"ח), אחד הדברים שראש העיר אמר היה 'אני רוצה התחדשות עירונית, רוצה פינוי-בינוי'. הוא אמר שזה הדבר היחידי ברמלה שיכול לשנות את פני העיר. גם מבחינה חברתית, גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה ביטחונית. הכוונה לרעידות אדמה ומיגון של כל הדירות. לכן, זאת דוגמה של עיר בה ראש עיר רוצה ושם בראש סדר העדיפויות שלו את ההתחדשות העירונית. תוך ארבע שנים רואים את התוצאות. בא דרש מינהלת - הקמנו מינהלת. דרש תקציבים לתכנון הרשות - המדינה תקצבה ותכננה. לדעתי למעלה מ-50% מהעיר רמלה היום מתוכננת בהתחדשות עירונית פינוי-בינוי, ואין ספק שהתוצאות שאנחנו רואים הן בזכות וותמ"ל, ועדה מחוזית, ועדה מקומית והצוות המקצועי והמינהלת של העיר. זה כוח מקצועי נוסף, לראש העיר ולעירייה, לקדם את התהליכים. גם כך התהליכים בפינוי-בינוי ובנדל"ן הם ארוכים מאוד. אנחנו ברשות (הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית א"ח), אז בזמנו, יצרנו גם רפורמות בכדי לקצר את התהליכים. אבל כשיש ראש עיר שהוא בולדוזר שדוחף ומכוון לכיוון הזה - הדרך יותר קלה וסלולה, וכמו שאמר ראש העיר, 'אני מאמין שבשנים הקרובות נראה את ה'באגרים' הראשונים הורסים את הבניינים הישנים'".
"הממשלה צריכה להקים משרד עם שר לפינוי-בינוי במדינת ישראל"
אביטן התייחס גם לצורך העמוק בקידום התחדשות עירונית בישראל ואמר: "בכדי לפתור את מצוקת הדיור במדינת ישראל - צריך להעמיד את הפינוי-בינוי בראש סדר העדיפויות. אני אפילו אומר פה באולפן הזה לראש הממשלה, שהממשלה צריכה להקים משרד עם שר לפינוי-בינוי במדינת ישראל. אני הצעתי את זה בזמנו ואני מציע את זה גם היום. זה יכול לפתור את הבעיה בכמה אלמנטים - גם מבחינה חברתית. לכן אני אומר, פינוי-בינוי זה לא רק שינוי סביבתי אלא גם שינוי חברתי. הוא גם ייתן ביטחון חברתי למדינה שלנו ויהווה חוסן חברתי טוב מאוד".
בהמשך הדיון התייחס וידל לפעילות המינהלת העירונית להתחדשות עירונת ולדרך שגם הוא כראש העיר מעורב בתחום: "היום יש מינהלת עם משרדים ברמלה. מקבלים את קהל הוועדים (ועדי הבניינים הישנים א"ח) שמגיעים אליהם. אני בא פעם בשבוע לשם, יש מינהלת בראשותי שאני כיו"ר ושומע את הדברים ואת הבעיות. יש גם מנהל מינהלת שיש לו תחתיו מהנדסת כמו מהנדס העיר". גם וידל מסכים עם אביטן שגם הממשלה צריכה למנות בעל מקצוע ספציפי לתחום ההתחדשות העירונית בישראל: "יש מצוקה קשה מאוד של דירות במדינה. אם מישהו יהיה כל כולו בזה, זה יעזור מאוד. אנחנו דוחפים את התחום בעיר ומתכנן המחוז אמר לי שמה שנעשה ברמלה לא נעשה בכל הערים יחד במחוז שלו. יש המון תוכניות. תוכנית מתאר לעיר, תוכנית מתאר לשכונת גיורא, תוכנית מתאר לבן גוריון, להרצל, ויש לנו גם תוכנית מתאר לג'ואריש לחברה הערבית".
לשאלה מה הפרויקטים הכי קרובים לאישור ומימוש משיב וידל ומונה רשימה לא קטנה: "תוך חצי שנה הורסים בניינים. בהרצל יש תוכנית ל-610 יחידות דיור. הבא בתור זה מתחם פרנקל עם 320 יחידות דיור, ואחריו בן גוריון עם 3,000 יחידות דיור, שעוד חודש וחצי כנראה כבר מאושר".
התחדשות עירונית בעיר מעורבת – יתרון גדול
רמלה היא עיר מעורבת, ועל פי אביטן מדובר ביתרון גדול לתושבים ולמדינה כולה. "זו יכולה להיות גולת הכותרת של החיים המשותפים שלנו עם הערבים במדינת ישראל", כך אביטן. "הרי מה קורה בשכונות מצוקה? גם יהודים גם ערבים, אנחנו מגדלים שם דור שני, או דור של פשיעה, והם נחשפים לזה. לכן אני אומר, ברגע שאתה לוקח שכונה כזו מעורבת, ואתה הורס אותה מ-א' עד ת' ובונה אותה מחדש מתוכננת, עם מבני ציבור, פארקים, דירות מרווחות ויפות יותר - אז גם משפחה ערבית חיה בתנאים יפים וטובים. הילד ילך לבית ספר, ילך לאוניברסיטה, ילך למתנ"ס, ואותו דבר הילד היהודי. ילכו ביחד. וזה המתכון לחיים משותפים, ומוצלחים במדינת ישראל. גולת הכותרת יכולה להיות רמלה, עיר מעורבת שיש בה ראש עיר שמוביל להתחדשות עירונית, ויש את כל התנאים היום להבשיל. לכן צריך גם את הממשלה בכדי שתממן יותר תוכניות ויותר פרויקטים שיצאו לפועל. מהראייה שלי ומהניסיון שיש לי, ואני בא עם ניסיון עצום גם כראש עיר וגם כאחד שהקים את הרשות להתחדשות עירונית והיום נמצא בצד השני כיו"ר קבוצת הרציג נדל"ן, פה צריך לתקן יותר בקשר עם הרשויות. צריך להיות ליזמים מסלול ירוק עם העירייה. ראש עיר עסוק במיליון דברים כל יום והוא לא יכול לטפל בהכל, אבל צריך להיות מישהו מטעמו של ראש העיר, מנהל אגף או פרויקטור. גם ככה התהליכים אורכים הרבה מאוד זמן ולכן אם יהיה מישהו שראש העיר ימנה אותו, בכל עיר, שהוא אחראי על כל הנושא של תיאום עם היזמים בכדי לקדם את התהליכים, זה יכול לעזור מאוד ליזמים. בנוסף לזה מדינת ישראל גם צריכה לראות את היזמים כיזמים שבונים את הארץ". בהמשך לדבריו של אביטן, וידל הוסיף כי: "אני מעורב באופן אישי. צריך להבין שאם היזם לא ירוויח, ואם לא תהיה לו גישה, הוא ילך למקומות אחרים. אני אומר את זה לתושבים בכנסים, הם רוצים עוד חדר ועוד חדר, הם רוצים תמורות, ואני אומר להם - אתן לכם את כל העולם, אבל בסוף היזם לא יהיה פה, ואז לא תהיה התחדשות עירונית בכלל".
בהמשך לחשיבות תפקידו של ראש עיר בתהליך ההתחדשות העירונית הוסיף אביטן ואמר כי: "אני זוכר כשהקמנו את הרשות להתחדשות עירונית והייתי יוצא לכנסים ולפאנלים עם ראשי רשויות, ראיתי התנגדות גדולה מאוד. לקח לי אומנם קצת זמן, אבל אני שמח שהצלחתי לשכנע אותם שהפתרון של השכונות האלה זה רק פינוי-בינוי. היום אני שמח לראות הרבה מאוד ראשי עיר בעד התחדשות עירונית וזה בהחלט יכול לקדם את התהליכים ולדחוף את זה מהר יותר בכדי שזה יתבצע - ומיכאל וידל הוא הדוגמה".
בשיתוף ידיעות הנדל"ן
