השקל ממשיך להיחלש האירו בשיא
(צילום: שמוליק דודפור)
בשעה שמארצות הברית מגיעות בשורות כלכליות טובות של רגיעה באינפלציה ושיפור במצב המשק, המצב הכלכלי בישראל פחות מעודד, בלשון המעטה. המצב הביטחוני המתדרדר ויחסי החוץ המשבריים לאחרונה של ישראל, לצד הבטחת מפלגות הקואליציה כי מיד עם תחילת מושב הקיץ של הכנסת יחודש תהליך חקיקת הרפורמה המשפטית - אינם מבשרים טובות למשק הישראלי.
ההוכחות כבר מצויות באפיקים הפיננסיים ובמצב הרוח הכלכלי והן אף התגברו, באופן די לא צפוי, במהלך החג: בימים האחרונים נרשם פיחות חד בשקל הישראלי, והמטבע המקומי נחלש משמעותית מול הדולר והאירו, שחצה את רף הארבעה שקלים. היום (חמישי) האירו נסחר סביב 4.02 שקלים והדולר סביב 3.66 שקלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אחרי הנפילה החדה בערך השקל בימים האחרונים, כעת עומד המשק הישראלי לפני שני פרסומים משמעותיים בסוף השבוע הקרוב: נתוני האינפלציה בישראל לחודש מרץ ודירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס.
פרסום הדוח התקופתי של חברת הדירוג הבינלאומית הנחשבת מוד'יס על כלכלת ישראל צפוי להתפרסם מחר (שישי) בערב. אם חברת הדירוג, שכבר הזהירה את ישראל רק לאחרונה כי דירוג האשראי של המדינה עלול להינזק כתוצאה מחקיקת הרפורמה המשפטית, תממש את איומה ולמשל תבטל את התחזית החיובית של דירוג האשראי 1A של מוד'יס לישראל, או אולי תהפוך את התחזית לשלילית - מצבנו הכלכלי ינזק קשות.
בה בשעה שהאינפלציה בארה"ב יורדת, אמנם גם בישראל צפוי מדד לא גבוה במיוחד לחודש מרץ, שיפורסם מחר, יום שישי, בצהריים (0.2% עד 0.4%), אולם הזינוק החד בשערי המטבעות הזרים יביא לעליית מחירים כללית של אלפי מוצרי יבוא וילבה את האינפלציה דווקא בחודשים אפריל ומאי.
מצב כזה, בניגוד לתחזיות שבארה"ב העלאות הריבית יזכו כעת לאתנחתא בשל הירידה ברמת האינפלציה, יחייב את המשך העלאות הריבית בישראל, כאשר הריבית הבסיסית כבר עומדת על 4.5% וריבית הפריים זינקה בראשית החודש לשיעור גבוה של 6%.
וכך, לצד היציבות המסתמנת בכלכלת ארה"ב, מצבם הכלכלי של אזרחי ישראל, שהורע מאוד מרגע תחילת כהונת הממשלה הנוכחית, צפוי לספוג מכות נוספות. זאת, עם המשך חקיקת הרפורמה המשפטית וחלילה אם לא תצלח בלימת פעולות הטרור ברחובות: המחירים יעלו עוד, החזרי המשכנתא יוסיפו להתייקר, המשבר בהייטק עלול להתרחב, משיכות הכספים לחו"ל צפויות להתגבר, שערי המניות בבורסה, במצב כזה, יוסיפו לרדת, הכנסות המדינה ממיסים יצנחו, הגירעון בתקציב יגדל - והיציבות הכלכלית שאנחנו כה נכספים אליה תלך ותתרחק.
"המט"ח ודירוג האשראי הם לא הצרה העיקרית"
בדיון באולפן ynet על הסערה במט"ח בימים האחרונים והנתונים המהותיים שאמורים להתפרסם בסוף השבוע, הסביר רפי גוזלמן, הכלכלן הראשי ב-IBI בית השקעות, כי "הפעילות בשוק המט"ח בימים האחרונים לא הייתה בשוק המקומי אלא של זרים. אבל יחד עם זאת, המגמה עצמה היא אותה מגמה, של היחלשות השקל, שהיא מגמה שלהערכתי יהיה קשה לעצור אלא אם תהיה עצירה מוחלטת של החקיקה, או אם תהיה איזושהי אי יציבות פוליטית - שבדרך כלל נתפסת כמשהו שלילי אבל פה יכולה להיחשב דווקא כמשהו חיובי, כי זה יראה שהתהליך נעצר ולא עומד להתחדש בפרק זמן קצר. אני חושב שאלה סוג הדברים שיכולים לשנות את המגמה של השקל".
אסא דרורי, מנהל תחום הייעוץ בחברת okoora, הוסיף כי "במערכות okoora ניכרה עלייה בפעילות מטבע של לקוחות עסקיים במהלך החג השני, באופן חריג לימי חג. מדובר על עלייה של מעל 100% בפעולות לעומת חגים וימי שבתון דומים. פעילות הלקוחות כללה המרת מטבע מיידית ועתידית ורכישה של מוצרי מטבע - בעיקר של יצואנים שביקשו לנצל את השקל החלש. הקושי של עסקים בעבודה בשוק המקומי בימי חג/שבתון בעצם אינה מאפשרת תגובה נאותה לאירועי שוק חריגים בעוד בפלטפורמה שלנו עסקים פעלו כרגיל".
בנוגע לדירוג האשראי של מודי'ס שצפוי להתפרסם מחר, גוזמן הסביר כי "ההערכה המושכלת שלי היא שקשה היום לחבר את ישראל למצב של מדינה עם תחזית חיובית, שהמשמעות שלה זה צפי להעלאת דירוג, וזה המקום בעצם שישראל נמצאת בו היום. לכן אני משער שמה שנראה זה הפחתת תחזית הדירוג מחיובית ליציבה. אני לא חושב שזה מעבר לזה, בחברת הדירוג בסך הכל משקפים את המצב הנתון, וכמו שידוע לכולם המצב הנתון לא טוב כל עוד ענן החקיקה מרחף מעל".
פרופ' ערן ישיב, כלכלן באונ' תל אביב, התראיין גם הוא באולפן ynet והסכים עם הערכותיו של גוזלן: "לא צריך להתרגש מפיחות מסוים של שער השקל וגם לא מחברות הדירוג שמאז הפשלות שלהן בשנות המשבר של 2008 אמינותן מוטלת בספק, והן לרוב עוקבות אחרי השוק ולא לפני השוק - זאת באמת הצרה הקטנה שלנו, כי יש צרות גדולות בהרבה. הצרות הגדולות הן המשך התהליכים שהתרחשו פה בשלושת החודשים האחרונים, שפירושם נזק כבד למשק הישראלי, ויש גם את הנזק שכבר נעשה שלדעתי הוא לא הפיך - הוא יישאר איתנו וזה יפגע משמעותית בהייטק ובהשקעות בהייטק. מעבר לזה, אם החקיקה תימשך בצורה זו או אחרת גם תחת מסווה כלשהו וכל מיני טריקים ושטיקים - הנזק הזה יעמיק עוד יותר וסקטור ההייטק יעזוב - קודם כל כספית ואחר כך גם אנושית. וזאת בשעה שזה הסקטור שמממן 25% מהמיסים הישירים במדינת ישראל".
עוד הוסיף ישיב כי "אני חושב שיש שני תסריטים כרגע - בתסריט הטוב ביותר שאפשר לצפות לו זה שהנזק ייעצר בנזק שכבר קיים, שיש הרבה אי וודאות סביב ההייטק, והרבה יזמי הייטק שוקלים את דרכם, זה גם במקרה שתיגנז החקיקה, דבר שאני נותן לו הסתברות נמוכה כרגע אבל הוא תסריט אפשרי. התסריט היותר ריאלי בעיניי הוא שהדברים יתגלגלו ועוד חודשים ארוכים יהיו ויכוחים, יהיו כל מיני עליות וירידות, והאי-וודאות הזאת רעה למשקיעים ולשווקים וזה אומר עוד סקטורים שיימשכו את כספם".
