צפו: פאנל מובילים חדשנות בחינוך
(צילום: ירון ברנר)
ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
האם מערכת החינוך מתקדמת בקצב שהיינו רוצים מבחינה טכנולוגית ואיך מטמיעים את החדשנות ואת הפיצ'רים החדשים במערכת כזאת? בפאנל שעסק בתחום החדשנות בחינוך במסגרת ועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שהתקיימה היום (ב') ניסו כמה מומחים בתחום לענות על השאלות הבוערות.
"האתגר הכי גדול שמורים פוגשים יומיום בבית ספר הוא לא הטכנולוגיה כמו הרלוונטיות לדור הזה, עד כמה הם רלוונטיים להווה שלהם ולעתיד שלהם. אנחנו רואים הרבה מאוד יוזמות שמורים ואנשי חינוך מביאים לכיתתם, הם רוצים שהתלמידים יהיו יותר מעורבים, זה העניין של הרלוונטיות, כשהטכנולוגיה היא אמצעי". כך אמרה נועה איצקוביץ', ראש תחום חדשנות במכללה האקדמית גורדון בוועידה.
איך זה פועל בשטח?
"באקדמית גורדון אנחנו מקימים מרחבי למידה חדשניים ומספקים טכנולוגיות מתקדמות מהעולם: משקפי מציאות רבודה (VR) וטכנולוגיות נוספות, שמשמשות בידי המורים. אנחנו מלווים אותם ומנסים ליצור תהליך שהוא רלוונטי ללומדים ושמערב אותם בתהליכי הלמידה".
אתם מזהים בקרב המורים והמורות, הצוותים הפדגוגיים, את הרצון להתקדם, לרכוש מן הסתם את הכלים הדיגיטליים האלה שאתם מפתחים ומקדמים כדי להשתמש בהם?
"לפני הקורונה היינו צריכים לשכנע אותם להשתמש אפילו במחשב, אני עוד לא מדברת על אפליקציות וטכנולוגיות מתקדמות. היום אנחנו פוגשים צוותים שרוצים. אנחנו מלווים את המורה איך לעשות את זה בצורה שמתאימה לתלמידים. אנחנו אומרים למורים לא לרדוף אחרי אפליקציות כשהם עוד לא למדו אותן, עוד לפני שדיברנו על בינה מלאכותית. אנחנו אומרים קודם שישלטו בחמישה כלים כמו שצריך, אבל שישתמשו בהם באופן מגוון. בואי נראה איך התלמיד הוא זה שיוצר, הוא זה שחושב, הוא זה שמביא את עצמו, ואיך זה גם מתחבר לחיים, להווה שלו, עוד לפני שמדברים על העתיד".
בשיח השתתפו גם איתי לבנון, ראש אגף הון אנושי ברשות החדשנות, ואיבתיסם דור סרוג'י, מנהלת רשת חינוך נעמת.
לבנון התייחס בין היתר לפער בין התלמידים שלומדים וצורכים מידע דרך הטיקטוק והבינה המלכותית לבין מה שהם בפועל מקבלים במערכת החינוך. "יש פה אתגר לא קטן", הוא אמר בוועידה. "לכן חשוב לנו להטמיע את השיטות ואת החשיבה בשלבים מאוד מוקדמים. התחום הזה של בינה מלאכותית, הילדים רואים את זה מגיל קטן. הם חיים את זה ביומיום. אז אנחנו חייבים להטמיע ולהתחבר אליהם בשלבים מאוד מאוד מוקדמים, אפילו לפני חטיבות הביניים, לפני התיכון. למשל, אנחנו עובדים עם ארגון שנקרא יוניסטרי. הוא מעודד חדשנות, יזמות וחשיבה יצירתית מגילאים מאוד מוקדמים, ובפריסה רב-ארצית".
לדבריו, "הרעיון הוא איך להכניס יותר ויותר שיטות יצירתיות וחדשנות בכל אחד מהפרויקטים, אם זה בחברה הבדואית, אם זה בחברה החרדית, או בחברה הכללית ובקרב נשים. אנחנו קוראים לזה אוכלוסיות שהן בייצוג חסר בהייטק. היום ההייטק הוא הקטר, הוא אחראי על יותר מחצי מהייצוא הישראלי, יותר מ-20% מהתל"ג. זה משהו שהמדינה נסמכת עליו, אז אנחנו חייבים שכל האוכלוסיות יהיו שותפים בו".
אחד הגופים שהתחיל לפני כמה שנים את תהליך השילוב של כלים טכנולוגיים עם המכללה האקדמית גורדון הוא נעמת. "אנחנו מדברים עם ההורים קודם כל, כי הצוותים החינוכיים מפחדים מהחדשנות יותר מהילדים, מספרת איבתיסם דור סרוג'י. "הילדים שם, אבל הצוותים החינוכיים עוד לא. אז התחלנו את התהליך קודם כל עם מנהלי בתי הספר, כי בלעדיהם אי אפשר לעשות כלום. אחר כך התחלנו עם הצוותים החינוכיים, ותוך כדי אנחנו מחנכים, מעבירים את ההשתלמויות כל השנה. לקחנו מורה אחד שהוא מקדם ומוביל, ואז לא האקדמיה כל הזמן מובילה, אלא אני בתוך בית הספר, בתוך הצוות שלי, מקדם ומוביל. אחר כך הקמנו מרכזי חדשנות שעוררו אצל התלמידים את הרצון להיכנס, לעשות יותר. ואת ראית את המוטיבציה של התלמידים. אני רוצה להיות שם, אני יכול להיות שם".
זיהיתם שזה מקרב מחדש את התלמידים למערכת.
"נכון. אי אפשר לדבר על תוצאות כשאתה רחוק מהילד, רחוק מהעולם שלו".
איך זה עובד?
"משרד החדשנות הראשון שהקמנו ברשת היה בנצרת. לקחנו את הנושא של VR ואת הנושא של ברקוד אינטראקטיבי, ויצרנו שם את מערכי השיעורים. כל שיעור באנגלית הפך להיות משחק. שיעור במתמטיקה הפך להיות מאתגר יותר. ואז את ראית את ההבדל בתוצאות. קודם כל, ברצון של הילד להגיע לשיעור. וזה היה השיא, כי לקחת את הילד ולעניין אותו זה היום חשוב ביותר. ואז הם התחילו להגיע והתחילו להתעניין, והתחילו לפתח. ואנחנו כל הזמן גם בודקים את עצמנו, ואנחנו עושים סקרי אקלים, ואת רואה שהילד רוצה, רוצה יותר. אבל מה שחסר למורה זה לדעת איך להנחות. ולכן השנה אנחנו פיתחנו ליד החדשנות את הנושא של מורה מנחה. אתה לא מעביר ידע, המורה הוא לא מקור לידע יותר. הוא יותר יודע להנחות, יודע לעניין, לקחת אותך למקום, לדעת לשאול את השאלה ולחפש את התשובה".
איצקוביץ' הוסיפה בהקשר זה כי "מרחב למידה חדשני אומר גם בוויזואליות שלו, בעיצוב שלו, הוא לא הכיתה האפורה שאנחנו מכירים. הוא לא שולחן וכיסא, יש כל מיני אפשרויות ישיבה, יש מגוון, יש גמישות. אבל אין מרחב שאני אביא VR אם אין את התפיסה הפדגוגית, אם אין את המורה שיודעת מה עושים עם כל הדבר הזה. ואכן אנחנו משקיעים בזה המון, בחלק של לטפח את המורים. היא הרוק סטאר בכיתה, היא הכוח.
"חדשנות זה המקום הזה של להתחדש, של לא לקפוא על השמרים, של לא לעשות מה שעשינו אתמול ושלשום, אלא להסתכל על התלמידים, להסתכל מה רלוונטי ומה יביא אותם לכיתה ויעניין אותם, וזה החלק של המעורבות בלמידה. עדיין אנחנו מדברים פה על תהליך פדגוגי שצריך להשתנות".
