"על פי דין תורה אדם לא יכול להסתלק מרכוש השייך לו, ובירושה הרי הוא כבר זכה, והדרך להפקעת בעלות האדם על רכושו היא בהקנאה או הפקר" – כך הובהר בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים שפורסם לאחרונה. ההבהרה נרשמה על רקע בקשת יורש להסתלק מעיזבון אימו לטובת אחותו.
בדצמבר 1982 ערכה אימם צוואה המקנה את נכסיה לשניהם בלבד תוך נישול בעלה. מדובר היה בין היתר חסכונות בבנקים, פנסיה ממשרד החינוך ונדל"ן. שלושה חודשים לאחר מכן היא הלכה לעולמה.
בית הדין הרבני סירב לאורך שנים לאשר את הצוואה בנימוק שהיא מנשלת את האלמן בניגוד לדין תורה. רק במהלך 1997, כשהאב הצהיר שהוא מוכן לוותר עליה לטובת ילדיו, הוציא בית הדין צו שלפיו היורשים היחידים הם האח והאחות.
ביולי אשתקד, 40 שנה אחרי פטירת אימו, פנה הבן, עורך דין במקצועו, בבקשה להסתלק מחלקו בעיזבונה לטובת אחותו. הוא הצהיר כי "העיזבון לא חולק מעולם... עתה עלה נושא של פרויקט פינוי-בינוי בדירת המנוחה ולכן התעורר הצורך להסדיר את העניין".
בית הדין האזורי דחה את הבקשה בנימוק ש"משעה שניתן צו קיום צוואה, הסתלקות מעיזבון אינה על הפרק". עוד נפסק כי הדרך ההלכתית הנכונה להעביר את הרכוש הינה רק באמצעות "הקנאה", ולא על ידי החלופה האזרחית של "הסתלקות".
נימוק דחייה נוסף שהעלה בית הדין האזורי נגע לתקופה הממושכת שחלפה מאז נתינת צו הקיום ועד להגשת הבקשה: "הואיל ומדובר בצוואה שקוימה מזה שנים רבות, חלקו של המבקש בעיזבון אימו כבר נמצא ברשותו מהבחינה ההלכתית והחוקית". במלים אחרות, העיזבון כבר חולק כך שאין אפשרות להקנות אותו או להסתלק ממנו לטובת האחות.
האח הגיש ערעור לבית הדין הגדול וטען שעצם חלוף השנים הרבות אינו מהווה אינדיקציה לכך שעיזבון אימו אכן חולק, ומשכך אין מניעה לקבל את עתירתו להקנות את חלקו בירושה לאחותו. הוא שב והדגיש כי המניע לבקשתו הינו פרויקט הפינוי-בינוי שנמצא על הפרק.
בפסק הדין שנכתב על ידי הדיין שלמה שפירא הובהר כי לפי דין תורה, "אדם לא יכול להסתלק מרכוש השייך לו, ובירושה הרי הוא כבר זכה, והדרך להפקעת בעלות האדם על רכושו היא בהקנאה או הפקר". הוא הדגיש שבין לפי החלופה ההלכתית (הקנאה) ובין לפי זו האזרחית (הסתלקות) תנאי הכרחי הוא להראות שהעיזבון טרם חולק.
בנקודה זו חלק הדיין על מסקנת בית הדין האזורי: "כל עוד לא חולק העיזבון בפועל, רשאי המערער להקנות ולהעביר חלק נוסף לאחותו ולבקש את תיקון צו הירושה, אף שמניעיו הם מניעים כלכליים ואין זה מעלה או מוריד אם מניעים אלו נוצרו בעבר או נוצרו עתה – מכיוון שהעיזבון עדיין לא חולק, זכותו להעביר את חלקו בעיזבון לאחותו, ואי אפשר למנוע ממנו לעשות כן".
בנסיבות אלה קבע הדיין שכתנאי לקבלת בקשתו, על היורש להציג ראיות לכך שהעיזבון אכן טרם חולק. הדיינים אברהם שינדלר ומימון נהרי הצטרפו לפסק דינו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד שי זוהר
• עו"ד רפאל תירם עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
