בראש השנה תשפ"ב נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-9.4 מיליון נפש. בתוך כ-40 שנה התחזיות מדברות על 20 מיליון. האתגר הניצב בפני המדינה הוא היכן לשכן את אותם מיליונים שיתווספו בשנים הבאות. הרעיון שיוקמו כאן ערים חדשות אינו מתקבל על הדעת במונחים של פגיעה נוספת בשטחים פתוחים מחד, ומאידך חוסר האפשרות לספק שירותים איכותיים, בהם חינוך, תרבות ורפואה לעיר שמספר תושביה נמוך מ־100 אלף. אין גם כל היגיון תכנוני וחברתי להקים ערים חדשות, כאשר הפתרון קיים מתחת לאף... או קצת דרומה משם.
הפתרון הוא הזרמת חמצן חברתי, חינוכי, תעסוקתי וכלכלי אל הנגב, כך שיוכל לקלוט בהצלחה חלק ניכר מהגידול הדמוגרפי. כדי שפתרון בן־גוריוני כזה ייצא אל הפועל, על הממשלה להיערך כבר היום.
בשנים האחרונות הייתי שותפה בפרויקט תשתית לאומי פורץ דרך בעיר נתיבות, במסגרת הסכם הגג שנחתם ב־2017. בפרק זמן זה שווקה בנתיבות לבדה קרקע ל־10,000 יח"ד והוזרמו כמיליארד שקל לפיתוח התשתיות העירוניות בשכונות החדשות ושדרוג הוותיקות. במקביל חלה התפתחות מדהימה של נתיבות, שדרות ואופקים. לנוכח מצב ביטחוני מאתגר, וחרף מגבלות הנובעות ממדיניות קרקע שמיטיבה היסטורית עם המועצות האזוריות החקלאיות, הצליחו ערים אלה לשפר משמעותית את הישגי התלמידים בבחינות הבגרות, להגדיל את אחוזי הגיוס, לגוון את התעסוקה ולשפר ולהגדיל את מצאי הדירות ואת התשתית העירונית. אלו הפכו את הנגב המערבי לאבן שואבת לצעירי הפריפריה הדרומית. אך אין בכך די כדי להזניק את הנגב קדימה. כדי להשלים המהלך, הכרחי לבצע 5 מהלכים מיידיים:
בחינה מחודשת של גבולות ערי הפריפריה מול המועצות האזוריות השכנות בראייה כלכלית־חברתית ותוך תיקון עוול היסטורי. זו כבר ממזמן אינה שאלה של שיוך פוליטי אלא מאבק כלכלי נטו על משאבי קרקע ופוטנציאל פיתוח עתידי של מיזמים עסקיים. חלוקת הקרקע צריכה לאפשר צמיחה בת קיימא והגדלת העוגה לכולם תוך שמירה של איזון יחידות למגורים מול שטחי תעסוקה באופן שיבטיח את האיתנות הכלכלית של הערים המתפתחות.
תכנון מהיר ומקצועי של עתודות הקרקע. הערך הכלכלי והחברתי של קידום תכנון מקצועי ומהיר עבור ערי הפריפריה הינו קריטי. ועדה מקצועית כמו הותמ"ל מסוגלת לקדם את התכנון הדרוש על מנת לספק חמצן תכנוני לפיתוח עתידי.
השקעה בחינוך איכותי ובתשתיות חינוך פיזיות – יש להשקיע במיזמים פורצי דרך שפותרים בעיות ייחודיות לפריפריה, כגון חוסר במורים איכותיים לפיזיקה, אנגלית ומתמטיקה. בשיתוף עם מכון ויצמן נפתח השנה בנתיבות מרכז חינוך מדעי אזורי לילדי האזור, האמור לענות לבעיות אלה בדיוק. יש לתקצב בנדיבות פרויקטים דומים, שימשכו אוכלוסייה חזקה לדרום וימנעו זליגה של החזקים למרכז. הקצאות משרד החינוך לתשתיות חינוך אינן מכסות את העלות האמיתית של המבנים ומחייבת את הרשות להוציא כסף ממקורותיה. יש להבטיח שהסביבה הפיזית של תלמידי הדרום תהיה זהה לזו שבמרכז.
תקציבי איזון – יש לעדכן ולרענן את הנוסחאות על־פיהן משולמים תקציבי איזון לפריפריה. מענקי איזון מחולקים לרשויות מקומיות שביכולתן לספק רמה גבוהה של שירות גם בלעדיהם, שעה שרשויות אחרות זקוקות לתמיכה נוספת בשל היעדר יכולת לספק רמת שירות נאותה, גם לאחר המענקים שכבר קיבלו.
ודאות ויציבות בנושאי תחבורה – עורק החיים של הנגב המערבי הוא קו הרכבת המחבר לב"ש ות"א. בנתיבות לבדה למעלה ממיליון נסיעות בשנה מתחנת הרכבת הנגישה הנמצאת בלב השכונות החדשות. על מנת למחוק את המונח פריפריה מהמפה יש להבטיח תחבורה ציבורית אמינה ובמקביל בהשקעה בכבישים ודרכי הגישה אל ומחוץ לשכונות החדשות כדי לאפשר רמת חיים ונגישות גבוהה.
הכותבת היא מנכ"לית מנהלת הסכם הגג בנתיבות ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה
