בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה על סך 350 אלף שקל שהגיש ישראלי נגד זוגתו לשעבר, אזרחית זרה, שעזבה את הארץ עם בנם ומאז לא התקיים ביניהם קשר משמעותי. השופט ארז שני דחה את טענת האב שלפיה היא אשמה בניתוק, וכתב שהוא התנהל "כשהוא צופה יותר פני עתיד כספי ופחות פני עתיד הורי".
בני הזוג ניהלו חיים משותפים במשך כשלוש שנים עד שנפרדו לפני כעשור כשהאישה הייתה בהריון. לטענת האב, לאחר כמה שנים עזבו האישה והבן את הארץ ללא הסכמתו והיא פעלה לביטול כל קשר שלו עם הילד. מנגד טענה האם באמצעות עו"ד ענבר לב שהקשר נותק שלא באשמתה אלא לנוכח התנהלותו של האב. היא הדגישה שמלכתחילה היה ברור לצדדים ששהייתה בישראל זמנית וכי מרכז חייה בחוץ לארץ.
לדבריה, בן זוגה לשעבר לחץ שההיריון יופסק ואף הסכים כי היא תצא מישראל. רק בעקבות תביעת מזונות שהגישה, הוא ביקש ממנה זמני שהות. אלא שלטענתה גם אלה שנקבעו על ידי בית המשפט לא התקיימו כסדרם. היא ציינה שגם אחרי שהגיש את התביעה האב לא עשה דבר לקיום קשר וסירב לפגוש בילד אפילו במרכז קשר. לטענתה כל מטרתו היא רווח כספי.
השופט שני כתב כי "יש לעקור מן השורש את תופעת הניכור ההורי. הנזק שהיא גורמת לקטינים ולהורה המנוכר הוא נזק שאין לו שיעור". הוא סקר באופן מקיף את תופעת הניכור ההורי והדגיש שמניעת קשר בין הורה לילדיו כתוצאה מהסתתם נגדו היא חמורה מאין כמוה ופוגעת במישרין בטובת הקטין וההורה המנוכר ובזכויותיהם הבסיסיות והיסודיות.
עו"ד קובי ישראלבפסק הדין צוין שנתק בקשר הורי אינה רק עוולה נזיקית, אלא היא מצדיקה גם תביעה חוזית בשל הפרת החוזה המשפחתי. לעניין הפיצוי על ניכור הורי נכתב כי הוא צריך להיות גבוה ולשקף את סלידת הדין מהתנהגות שיש להסתייג ממנה. ואולם, במקרה זה, התובע נקשר במערכת בינאישית עם אזרחית זרה שאין לה שורשים בישראל ומועסקת על ידי גורם זר. בנסיבות אלה הוא צריך היה הוא לצפות שהיא תרצה לעזוב את ישראל. הדברים אמורים ביתר שאת במערכת זוגית קצרה, ללא נישואין. "קיומו של ילד משותף לצדדים אינו 'צו מאסר' בישראל לאיש מהוריו", נכתב.
השופט הוסיף כי בכל הנוגע לקשר עם בנו התנהל התובע בהמתנה ממושכת, בחוסר מעש בזמן אמיתי ובאי מיצוי האפשרויות שניתנו לו, שהיה בהם להעמיק את הנתק: "התובע אמנם 'ניסה' לעמוד בקשר, אך ודאי שלא טרח למצות כל יום וכל שעה לשם בניית הקשר".
השופט סיכם כי התביעה נדחית, בין אם משום שהאב לא הוכיח שהאם פעלה בזדון או באי שיתוף פעולה בלתי סביר, ובין בשל האשם התורם הרב של התובע שמגיע ל-100%. הוא חויב בהוצאות בסך 45 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד גיל מור
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ענבר לב
• עו"ד קובי ישראל עוסק בניכור הורי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
