בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תושב בת ים בן 94 שתבע את היזמית המנהלת פרויקט פינוי-בינוי בבניין מגוריו בדרישה לקבל דירה בקומה העשירית וחניה נוספת. השופט רונן אילן קבע שאין בהסכמים מול החברה זכר לזכותו להציב דרישות אלה.
התובע ואשתו התגוררו במשך שנים בבניין ישן שברחוב סוקולוב בבת ים. ב-2012 קידמה הנתבעת יזמית פרויקט פינוי-בינוי במתחם הכולל כמה בניינים ברחובות סוקולוב וירושלים, ורוב בעלי הדירות חתמו מולה על הסכם.
בתחילת הדרך נכלל הקשיש בקבוצת המיעוט שסירבה לחתום, אלא שהוא נעתר לכך במסגרת הליך גישור והסכים לפנות את הדירה ולעבור לגור בדירה שכורה שתממן היזמית. עוד נקבע בגישור שהוא יקבל דירה חדשה בבניין החדש על בסיס דירוג דירתו הישנה באמצעות שמאית. מאחר שדירתו דורגה במקום נמוך יחסית, הוא הגיש את התביעה לבית המשפט.
שתי טענותיו המרכזיות היו שיש לאפשר לו לגור בקומה העשירית (במקום הרביעית שבה הוצב), וכי נוכח החניה הגדולה שהייתה לו בדירתו הישנה, שלטענתו הכילה מקומות לארבעה כלי רכב, על היזמית לספק לו חניה נוספת על זו שקיבל במסגרת הפרויקט.
החברה טענה מנגד שהתביעה חסרת בסיס, ואכן השופט אילן דחה את טענות הקשיש אחת לאחת. אשר לדרישה לקבל דירה בקומה העשירית נפסק שאין לכך זכר בהסכמים השונים. "אין בהסכם כל הוראה המקנה למי מבעלי הדירות הישנות את הזכות לבחור דירה בקומה כרצונו", כתב השופט והוסיף: "גם בהסכם הגישור אין כל הוראה המקנה לתובע כזו 'זכות' לה הוא טוען, לבחירת דירה בקומה אחרת מזו שהוקצתה לו".
בפסק הדין אמנם צוין שהתובע העיד כי "נאמר לו מפורשות" במסגרת הליך הגישור שתישמר לו הזכות לבחור דירה בקומה גבוהה יותר, אלא ששעה שנכרת חוזה - יש ללכת על-פיו בלבד. זאת בפרט מאחר שממסכת הראיות עלה שהקשיש היה פעיל במו"מ לקראת ההסכם ועמד באופן דקדקני על זכויותיו, כשדרש לקבל דירה הקרובה לבית הכנסת ולסופר מרקט.
נימוק דחייה דומה נתן השופט גם בסוגיית הקצאת החניה הנוספת. הוא הסביר שבהסכם הגישור שעליו חתם הקשיש הוא הסכים שהחלטת השמאית "תהא סופית ומכרעת", כשרק נסיבות קיצוניות כמו חוסר תום לב או חוסר הגינות בולט בעריכת השמאות – אשר כלל לא נטענו על ידו – עשויות לבסס טענה לביטול השמאות.
בתוך נדחה ניסיון התובע להיתלות בגילו המתקדם כבסיס לקבלת דרישותיו השונות: "הסכם הגישור מחייב את התובע כלשונו ואין באפשרותו להעלות טענות העומדות בסתירה אליו. ממילא במצב זה לא ברור מה רלוונטיות יש לגילו המופלג של התובע", נכתב. לפיכך הורה השופט על דחיית התביעה תוך חיוב הקשיש בהוצאות משפט של 30 אלף שקל לטובת היזמית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד מירב לוי עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
