אצלנו במשפחה הסיפור עם הזהב הולך אחורה, הרבה אחורה. לפני כ-150 שנה, סבא של אמא שלי, ימין, היה צורף בעיר מוסול שבעיראק. המקצוע נשמר במשפחה ועם השנים, גם לאחר שעלו לארץ, כמה מבניו המשיכו את המסורת - וכך גם הילדים שלהם. כך יצא שכל תינוק שנולד למשפחה מקבל תכשיט, לרוב צמיד לרגל (פעם היה עליו גם פעמון, כדי שישמעו לאן הילד הולך). בגיל בר המצווה הבנים מקבלים שרשרת עם חריטה, ובחתונה הנשים מקבלות שרשרת זהב עם יהלום.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
גם אם נניח את הסיפור האישי של משפחתי בצד, נראה כי הזהב כאן כדי להישאר. דורות על גבי דורות של צורפים, של סוחרים ושל משקיעים בוחרים שוב ושוב להיפרד ממיטב כספם וחסכונותיהם כדי לרכוש את המתכת הצהובה (או אדומה או לבנה, תלוי מה הקטע שלכם).
סוד הקסם של הזהב
צילום: ירון שרון, בימוי: אסף קוזין, עריכה: גיא פוקס
איך קרה שהזהב הפך לאחד הענפים היחידים בכלכלה שנדמה כי הוא מצליח לשרוד כל משבר, ולהישאר רלוונטי ונחשק גם בעידן המודרני? יצאנו לסיור ברחוב אלנבי בתל אביב, אחד המקומות המרכזיים למסחר בזהב בארץ זה עשרות שנים, כדי להבין את סוד הקסם.
ראשית, נציין כי על אף שעבור רבים הזהב הוא תכשיט, קישוט או לכל היותר מסורת, אנו נתמקד הפעם בתפקידו הכלכלי של הזהב ובבעלי העסקים, הצורפים, היבואנים והסוחרים. אותם בעלי מקצוע, כמו גם הצרכנים, מושפעים באופן שוטף ממחיר הזהב בשוק, אשר נקבע בבורסה ועלה במידה ניכרת ב-50 השנים האחרונות.
בשנת 1970, למשל, עמד המחיר לאונקיית זהב (כ-31.1 גרם) על כ-35 דולר בלבד. כלומר, יכולתם לקנות קילו זהב בכ-1,130 דולר בלבד. לקראת תחילת שנות ה-80 עלה מחיר הזהב בצורה משמעותית לכ-760 דולר לאונקיה, אולם לאחר מכן ירד ונסחר סביב 500-300 דולר לאונקיה עד שנות האלפיים. מאז ידע הזהב עליות ומורדות, אבל המגמה ברורה: הזהב הגיע לכמעט 2,000 דולר לאונקיה - זינוק של כ-5,600% מאז השפל של שנות ה-70.
כיום עומד הזהב על מחיר של כ-1,760 דולר לאונקיה, כלומר כ-57 אלף דולר לקילו. המשמעות: הזהב יקר. כמעט הכי יקר שהיה אי-פעם. הוא משפיע על העסקים, על הלקוחות ועל הסוחרים.
בני פיצ'חדזה (41), מהבעלים של תכשיטי פרימה - עסק התכשיטים המשפחתי שפתח אביו לפני למעלה מ-40 שנה - מספר כיצד העליות החדות במחיר הזהב השפיעו על העסק. "המחיר של התכשיטים קודם כל מתחיל ממחיר הזהב העולמי. אם זה תכשיט שהוא רק זהב, אז הוא מושפע בעיקר ממחיר הזהב הגולמי. אם זה תכשיט מעוצב, בהזמנה אישית או משובץ יהלומים, אלו דברים שמוסיפים למחיר".
בני פיצ'חדזה, תכשיטי פרימה: "פעם אנשים קנו שרשראות וצמידים עבים וכבדים. היום הם מחפשים תכשיט ששוקל פחות"
מתי העליות משפיעות על הצרכן? "כשיש עליות קטנות במחיר, אנחנו סופגים אותן. עד שזה מגיע לרמות שאין ברירה. אנחנו משתדלים להעלות מחירים כמה שפחות", הוא מסביר, ומוסיף כי "פעם אנשים קנו שרשראות וצמידים עבים וכבדים. היום הם מוכנים להוציא פחות, אז הם מחפשים תכשיט ששוקל פחות".
ברוך פז (53), הבעלים של תכשיטי אלי פז - גם כן עסק משפחתי שפתח אביו בשנות ה-80 - מספר כי בשל העליות, הזהב הפך גם לאפיק השקעה. "קנית לפני עשר שנים שרשרת באלף שקל, כשהזהב היה מאוד נמוך, עכשיו אתה יכול למכור אותה באלפיים שקל, כי הזהב עלה בצורה דרמטית". הוא מוסיף כי גם שער הדולר, אשר נמצא בחודשים האחרונים בשפל אדיר, משפיע על המחירים - בעיקר למי שמוכר בסיטונות.
כפי שבטח שמתם לב, חלק גדול מחנויות הזהב באלנבי הן עסקים משפחתיים ותיקים מאוד. כך למשל, מנשה איתן (72), הבעלים של תכשיטי איתן, פתח את החנות עוד בשנת 1970, וכיום הוא מנהל אותה עם שני הבנים שלו. "לאחי ולי הייתה חנות בגדים פה באלנבי, אבל כבר לא הסתדרנו בתור שותפים אז אמרנו 'בוא ניפרד'. אחי הגדול לקח את חנות הבגדים, ואני פתחתי חנות קטנה ליד.
7 צפייה בגלריה
מבגדים עבר לתכשיטים. מנשה איתן, הבעלים של תכשיטי איתן - אלנבי 78, תל אביב
(צילום: אסף קוזין)
"היה פה איש נחמד מאוד, ואמרתי לו: 'תשמע, אני לא מבין בזה שום דבר. אני מוכן לקנות ממך את החנות ואת כל המלאי'. הוא לימד אותי כמה חודשים, ומבגדים עברתי לתכשיטים. התחלתי בלמכור 'ביז'וטריה' - תכשיטים זולים במחיר של שקל, שקל וחצי. אחרי כמה שנים טובות ראיתי שכולם רוצים 'זהב, זהב, זהב', אז קניתי 300-200 גרם".
אתם גם קונים זהב?
"אני קונה מלקוחות שאני מכיר, אבל לא מכל אחד. אני מעדיף לקנות אצל היבואן - משלם עוד 20 שקל לגרם, ואני יותר בטוח במה שאני קונה. יש גם הרבה תכשיטים שאני קונה והם שוכבים בחנות 20-10 שנה".
ומה עושים איתם בסוף?
"בסוף או שבא קליינט ואומר 'את זה אני רוצה' - זה קורה, יש גם אנשים שמחפשים את הדברים הישנים מלפני 40, 50 שנה - ואם זה לא הולך אז מתיכים לחומרי גלם".
לדבריו, יש גם תחרות רבה בשוק: "רחוב אלנבי תמיד היה מלא בחנויות זהב. לנו יש הרבה לקוחות קבועים, מגיעים אלינו מכל הארץ. אנשים חולים על זהב. יש לי לקוחות שחייבים כל יום לקנות או להחליף משהו, אחרת הם לא מרגישים טוב".
על אף שמדובר בעסקים ותיקים, המלאכה כן השתנתה במידה רבה מאז שנות ה-70 וה-80. "תהליך הייצור של טבעת למשל מתחיל קודם כל במודל. פעם היו עושים אותו בעבודת יד, והיה צריך איש מקצוע מיומן שבונה מודלים כאלה. היום עושים את זה בתוכנות תלת-ממד של מהנדסים. מהמחשב יוצא מודל שעווה, שאותו מדפיסים במדפסת תלת-ממד וממנו יוצקים אחר כך זהב", מסביר פיצ'חדזה.
7 צפייה בגלריה
המלאכה השתנתה. בני פיצ'חדזה, מהבעלים של תכשיטי פרימה - אלנבי 81, תל אביב
(צילום: אסף קוזין)
לדבריו, "היום, בגלל שהטכנולוגיה הזאת מאוד נפוצה, אז הרבה יותר קל להכין תכשיטים בעיצוב אישי. לכן אנשים מבקשים שנעשה להם תכשיט לפי אבן שיש להם או איזה רצון ספציפי. בחלון הראווה יש לנו תכשיטים מוכנים, דברים שאנשים בדרך כלל מחפשים. אנחנו מתמחים בתכשיטי יהלומים, 14 או 18 קראט. 24 קראט זה זהב טהור, הוא רך וצהוב מדי אז לא עושים ממנו תכשיטים".
העסק הזה משתלם?
"עד שהתכשיט מגיע לאלפיים שקל, הוא עובר הרבה אנשים בדרך", הוא מסביר. "היציקה, ההדפסה, השיבוץ, הגימור וגם המע"מ בסוף". מהסיבה הזו, חלק גדול מהאנשים שעוסקים בתחום לא מייצרים בעצמם את התכשיטים, אלא פועלים בעיקר בתחומי היבוא והמכירה, לפרטיים ובסיטונות.
"לפני 40-30 שנה היו מפעלים בארץ. היום אין, הכול יבוא", אומר איתן. "מייבאים מאיטליה ומטורקיה. שם גם מייצרים בכמויות. ליצרנים זה גם לא משתלם לעשות את זה בארץ, זה יותר מדי עבודה והדולר נמוך".
מנשה איתן, הבעלים של תכשיטי איתן: "נגיד אתה מוכר שרשרת באלף שקל, הרווחת משהו כמו 250-200 שקל, לפני מע"מ"
גם לדבריו, הרווח ממכירת תכשיט הוא יחסית נמוך: "נגיד אתה מוכר שרשרת באלף שקל, הרווחת משהו כמו 250-200 שקל, לפני מע"מ. אנחנו גם עושים הרבה תיקונים. לא מרוויחים מזה מיליונים, אבל זה גם שירות, אתה מתקן משהו והלקוח קונה עוד משהו בדרך".
החנות של פז למשל, אשר ממשיך את המקצוע שבו החל אביו עוד באוזבקיסטן, מתמחה במכירה בסיטונות. "אנחנו קונים מאיטליה, מטורקיה ומארה"ב. אנחנו נוסעים, בוחרים וקונים לפי משקל. השרשראות, למשל, הן יותר זולות בגלל שעושות אותן מכונות והן מגיעות במטרים. הטבעות והעגילים זה בעיצוב, אז זה הרבה יותר יקר.
7 צפייה בגלריה
מתמחים במכירה בסיטונאות. ברוך פז, הבעלים של תכשיטי אלי פז - אלנבי 67, תל אביב
(צילום: אסף קוזין)
"בתכשיטים אנחנו מרוויחים בין 20% ל-30%. התחרות היא מאוד גדולה גם", הוא מסביר, ומוסיף כי "כשאנחנו מוכרים בסיטונות, המחיר יכול להשתנות על בסיס יומי בעקבות מחיר הזהב. ביחידים אנחנו סופגים את השינויים, כי אי אפשר כל הזמן להעלות ולהוריד את המחיר. לפעמים אנחנו מרוויחים פחות ולפעמים יותר, זה מתקזז".
גם עסקי התכשיטים, כמו תחומים רבים אחרים בארץ ובעולם, חטפו מכה קשה במהלך משבר הקורונה. "בדרך כלל כשיש משברים כלכליים אז ענף התכשיטים הוא הראשון שנפגע, כי אנשים לא ממהרים להוציא כסף על מותרות", אומר פיצ'חדזה. "בקורונה היינו סגורים, אבל עברנו גם לאונליין. זה עובד, וזה גם במגמת עלייה. שולחים בדואר מאובטח, וזה מגיע תוך כמה ימים ללקוח".
לדברי פז, אחת הסיבות העיקריות לנפילה במכירות היא היעדר התיירות: "זה היה חלק מאוד מרכזי, עכשיו אלנבי שומם. הייתה פה קטסטרופה, לא היה פה אף אחד. אנחנו הסתדרנו מהמכירות באינטרנט, אנשים עשו הזמנות פה ושם".
אם כל זה לא מספיק, בעלי החנויות מספרים על קושי משמעותי נוסף בתחום - גניבות. "פרצו לנו ארבע-חמש פעמים", מספר איתן ומצביע על הכספת, "אתה רואה את זה? הכול זה חיבורים, תוספות. לוקח 45 דקות להכניס ו-45 דקות להוציא הכול בכל פעם. זה קשה, אבל הכול אפשר לפרוץ".
ומה הלאה? האם יש עתיד לתחום הכל כך ותיק הזה? לדברי איתן, אין ספק שהתחום הזה ימשיך לפעול למרות הכול. "זהב נשאר לכל החיים, זה לא לחודש-חודשיים. יש הרבה אנשים שיש להם גם תכשיטים סנטימנטליים, לא מוכנים לוותר על זה בשום פנים ואופן, רק 'תתקן לי'".
"התחום הזה ספג כל כך הרבה ירידות ומשברים. אנשים תמיד ירצו להתקשט, זה סמל סטטוס"
גם פיצ'חדזה טוען כי הזהב פה כדי להישאר: "התחום הזה ספג כל כך הרבה ירידות ומשברים. אנשים תמיד ירצו להתקשט, ואנשים נמשכים לזהב. זה סמל סטטוס".
מנגד, פז מציג תמונה קצת יותר פסימית כלפי התחום: "הישראליות היום קונות פחות ופחות זהב, במיוחד הצעירות. זה לא מדבר אליהם כמו שזה היה לפני 30, 40, 50 שנה. הן אוהבות דברים קטנים מכסף, או תכשיטי גולדפילד וביז'וטריה. זה גם תלוי במצב העולמי. במשברים אנשים מתנפלים על זהב כי הם תופסים אותו כמשהו יציב. אם המניות ימשיכו לעלות אז הזהב ירד, אם הן ירדו אז הזהב יעלה".
ולמרות הכול, למרות הקשיים, המשברים הכלכליים והעליות החדות במחיר, נדמה כי הזהב ממשיך בשלו. אם בתור השקעה כלכלית או בתור תכשיט, אנשים רבים בוחרים לרכוש את המתכת היקרה ולהעביר אותה הלאה לדורות הבאים. לכן, לכל מי שחושב שהזהב איבד מהקסם שלו, אנחנו מציעים: תעשו סיבוב באלנבי.
