להעביר כספים לכל מספר טלפון, בלי תלות באפליקציה מסוימת. זה מה שהרשות לתחרות מבקשת לאפשר, לפי דו"ח שפרסמה אתמול (ד'). הרשות מבקשת ליצור קישוריות בין אפליקציות ביט (Bit), פייבוקס (PAYBOX) ופיי (PAY), כך שצרכנים שמשתמשים בהן לא יהיו קשורים לאפליקציה אחת בלבד או ייאלצו להוריד אפליקציה כדי להעביר כסף לחבר שמשתמש באפליקציה שונה מזו שהם משתמשים בה.
הכוונה לקישוריות בדומה לקישוריות בעולם הטלפוניה: הרי כל מי שיש לו טלפון יכול לחייג לכל מספר אחר, ללא תלות בזהות החברה שנותנת שירותים לאותו אדם אחר. מכאן שבעולם העברות הכספים הדיגיטלי, ניתן יהיה להעביר כספים לכל מי שיש לו סמארטפון ואפליקציית תשלומים כלשהיא. לא משנה איזו.
ביט, פייבוקס ופיי הן אפליקציות להעברות כספים בין יחידים P2P (Person to Person) ובין יחידים לבתי עסק, כאשר השולטת בשוק היא ביט של בנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה. לפי הרשות, ביט כמעט והשתלטה על כל העברות הכספים בין יחידים באפליקציות (העברות שאינן כוללות העברות קבוצתיות והעברות עסקיות). כמו כן, היא מובילה גם בהעברות עסקיות. לפייבוקס יש יתרון בהעברות קבוצתיות, שכן היא היחידה שמאפשרת ליצור קבוצות כאלה.
ביט מובילה משום שהיא היתה האפליקציה הראשונה שפרצה לשוק ב-2017 (פייבוקס היתה קיימת עוד קודם לכן ונקנתה מאוחר יותר על-ידי בנק דיסקונט), וכן בשל הממשק הנוח שלה ובעקבות אפקט רשת שמתרחש כשצרכנים מעדיפים להעביר כסף באפליקציה זו ולכן גם משתמשים אחרים מורידים אותה או מחויבים להשתמש בה.
הצרכנים משתמשים עקב כך באפליקציה אחת בלבד להעברת כספים, לעיתים יעברו לפייבוקס עבור העברות קבוצתיות ולעיתים ישתמשו בשלושת האפליקציות אם ירצו לעבור את תקרת העברות הכספים בכל אפליקציה. אפקט הרשת יוצר חסמי כניסה למתחרים וגורם למנצח בתחרות להשקיע פחות באפליקציה.
החשש הוא שבגלל הכוח המתעצם שלה, ביט תפגע בפרטיות משתמשים בכך שתאסוף עליהם יותר מידע רציף ואיכותי לעומת מתחרותיה (משתמשי ביט הם לא בהכרח לקוחות בנק הפועלים) ותפגע בעסקים קטנים בכך שתגבה מהם עמלה גבוהה רק כי היא יכולה.
עקב כך, הרשות מבקשת להביא לשימוע ציבורי את ההמלצה להחליש את אפקט הרשת בהעברות תשלום בין יחידים, בדרך של יצירת קישוריות בין כל האפליקציות.
יוקם מאגר שישייך מספר טלפון לחשבון בנק
לפי התוכנית, לכל צרכן P2P יתאפשר להעביר תשלום באמצעות אפליקציית התשלום שהוא יבחר להשתמש בה לכל צרכן הרשום באפליקציה כלשהיא (ובדומה, כל צרכן יוכל לקבל כספים מכל מי שרשום באפליקציה כלשהיא). זה יכול לקרות באמצעות הקמת מאגר, שיערוך שיוך בין מספר הטלפון של האדם לחשבון הבנק או אמצעי התשלום שלו.
כך כל צרכן יוכל להשתמש באפליקציה המתאימה ביותר לצרכיו, מבלי שבחירתו תושפע מהיקף המשתמשים הרשומים בו. לצד זאת, הרשות לא תמנע מהאפליקציות מלנבור במידע שלנו. היא ממליצה שלא למנוע שימוש של אפליקציות במידע שיצברו על הלקוחות, אגב העברות בין יחידים, לשם הצעת מוצרים פיננסיים נוספים. זאת, כדי להשיא ערך ללקוח על-ידי הצעת המוצרים המותאמים ביותר לצרכיו. ניתן להעביר התייחסות להמלצה עד 22 באוגוסט.
לפי הרשות, לעומת מדינות אחרות בהן פועלות אפליקציות תשלומים בנקאיות, בישראל הן עדיין לא הגיעו למלוא מיצוי השוק. שיעור החדירה של האפליקציות עומד על 65% ב-2020 כשמספר המשתתפים הפעילים: 55%. הסיבה לכך היא שימוש מועט בקרב אוכלוסייה מבוגרת, בקרב האוכלוסייה החרדית שלא מחזיקה ברובה טלפונים חכמים ובקרב המגזר הערבי בגלל שימוש מופחת יחסית בכרטיסי אשראי.
ברשות מביעים חשש שהקישוריות בין האפליקציות עלולה לפגוע בבולטות השיווקית של כל אפליקציה ויפגע בתמריץ של הבנקים להשקיע בהן, אבל הם ממילא לא מרוויחים מהעברות בין חברים וכל הבנקים (וחברות כרטיסי האשראי) מכוונים לבניית ארנקים דיגיטליים שמאפשרים תשלום באמצעות הטלפון בקופות ומתן שירותים בנקאיים דיגיטליים. כרגע לפי הרשות, אין גוף דומיננטי בארנקים הדיגיטליים, שם יש תחרות לבנקים מצד חברת האשראי ואפל פיי ובעתיד גם מגוגל פיי.
