בית המשפט למשפחה בקריית שמונה פסק לאחרונה בשאלה שעוסקת בחלוקת רכוש בגירושים וטרם הוכרעה בפסיקה: מה דינן של אופציות שניתנו לבן זוג ממקום עבודתו לפני הפרידה, בעוד שמועד הבשלתן הוא לאחריה? האם בן או בת הזוג השני זכאים לחלק מהן?
מדובר בבני זוג שהיו נשואים 26 שנים, וב-2021 הם חתמו על הסכם גירושין שבו הוסדרו רוב המחלוקות, זולת שאלת האופציות. הבעל החל לעבוד בחברה בשנת 2002 במשרת ניהול. ב-2008 בוצעה הקצאת אופציות בחברה והוא קיבל 54,459 אופציות.
במרץ 2018 בוצעה הקצאת אופציות נוספת שעמדה במוקד המחלוקת. בהקצאה זו זכה הבעל ל-179 אלף אופציות ונקבעו שלושה מועדי הבשלה בשנים 2019, 2020 ו-2021. הבעל מימש 50% מהאופציות וקיבל תמורתן כ-2.1 מיליון שקל נטו לאחר ניכוי מס.
בהסכמת בני הזוג לשעבר נקבע המועד המכריע לאיזון המשאבים ("מועד הקרע") לסוף אוגוסט 2018. האישה טענה שהבעל הוא עובד ותיק בחברה ובמועד הענקת האופציות השנייה הוא כבר עבד 16 שנים בחברה, בעל כישורים מוכחים ו"קבלות" בשטח על הישגים וביצועים.
לדבריה, הסכם האופציות אינו מתנה את מימושן בביצועיו של העובד בעתיד וזכות המימוש ניתנת גם אם ביצועיו של העובד ותפקודו בעתיד אינו מצדיק הענקת הטבה בשווי כספי עצום. עוד לטענתה, מטרת האופציות לא הייתה שימור הבעל בחברה. לפיכך, לשיטתה, האופציות הוענקו עבור מוניטין של הבעל שנצבר רובו ככולו בתקופת החיים המשותפים ולכן היא זכאית למחצית משווי האופציות.
הבעל טען כי האופציות ניתנו לו עבור מאמץ עתידי בלבד. לדבריו, מאחר שמימוש האופציות מותנה בעבודה בפועל שלו מצד אחד, ובהגיע מועד הבשלתן מאידך, אזי במועד הקרע לא הייתה לו זכות לממש את האופציות ולכן הן לא נכס בר איזון.
עו"ד מאיה רוטנברגלימור יעריהשופט רן ארנון קיבל את עמדת האישה. הוא ציין כי החברה שבה עובד הבעל ותיקה ורווחית ויש להבחין בינה לבין חברת "הזנק" שבדרך כלל אין באפשרותה לתגמל את העובדים בזמן הווה וכל כולה בנויה על הישגי העתיד.
הוא הגיע למסקנה כי במקרה זה הענקת האופציות השנייה נבעה מהישגיו של הבעל בשנות עבודתו הארוכות בחברה וביצועיו המצוינים, וללא קשר לפעולותיו בעתיד. "המניע העיקרי, גם אם לא היחידי, להענקת האופציות נבע מתוך היכרותה של החברה עם יכולותיו, ניסיונו וביצועיו של הנתבע בכל שנות עבודתו בחברה", כתב.
בנסיבות אלה נקבע שיש לחשב את שנות עבודתו הרבות של הבעל בחברה כנכס משותף בר איזון לצורך חישוב חלוקת האופציות. השופט פסק שהאישה זכאית למחצית משווי האופציות ביחס לתקופה שממועד תחילת עבודתו של הבעל בחברה ועד מועד הקרע.
הוא הורה לבעל להעביר לה 976,881 שקל מתוך התמורה שקיבל על האופציות שנפדו. כמו כן הוא קבע כי האישה זכאית ל-43% מכל מימוש נוסף של אופציות שמוחזקות על ידי הבעל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד חיים אוחיון
• ב"כ הבעל: עו"ד אירה אלקלעי רובין
• עו"ד מאיה רוטנברג עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
