ועדת ערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין קיבלה לאחרונה ערר שהגישה עמותת "מוסדות חזון ישעיה" (בפירוק) על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים שדחתה את בקשתה לפטור מתשלום מס שבח. הוועדה קבעה שבתקופה הרלוונטית המנהל המיוחד של העמותה פיקח על הפעילות החינוכית ואין זה משנה שהפעילות בוצעה בפועל באמצעות עמותה אחרת.
העמותה הוקמה ב-1998 ולפני שנכנסה לפירוק עסקה במספר פעילויות ובין היתר בחינוך. באוגוסט 2004 רכשה העמותה את הזכויות בנכס בירושלים והוא שימש את העמותה כבית ספר. ב-2012 העמותה נכנסה להליך פירוק שנפתח על ידי רשם העמותות בשל אי סדרים שהתגלו בפעילות העמותה בקשר לבתי התמחוי וחלוקת מזון לנזקקים. לעמותה מונה מנהל מיוחד.
בתקופת הפירוק המשיך המבנה לשמש כבית ספר, כשתחילה הופעל על ידי המנהל המיוחד ולאחר מכן על ידי עמותות אחרות. משנת 2013 הפעילה עמותה בשם "שובו" את המוסד החינוכי במבנה. בנובמבר 2018 אישר בית המשפט את מכירת הזכויות במבנה מהעמותה שבפירוק לעמותת "שובו" על מנת שזו תמשיך להפעיל את המוסד החינוכי.
בתחילת 2019 הוגש למנהל המיסוי דיווח על מכירת הזכויות והעמותה, באמצעות המנהל המיוחד, ביקשה פטור ממס שבח כמוסד ציבורי. הבקשה נדחתה וכך גם השגה שהגישה העמותה.
בערר שהגישה העמותה היא טענה שמגיע לה פטור בהתאם לסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). הסעיף קובע שמכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי תהיה פטורה ממס אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך 80% מהתקופה. הא הוסיפה כי פעלה להגשמת המטרה הציבורית (חינוך) עד ליום המכירה באמצעות המנהל המיוחד שלה שנעזר בעמותות אחרות.
מנהל המיסוי טען מנגד כי הפעילות הציבורית למטרות חינוך של העמותה הופסקה בשנת 2013, וכי פעולות של עמותה אחרת שנכנסה במקומה ולשיטתו שכרה את הנכס ממנה, לא נחשבות כפעילות של העמותה למען המטרה הציבורית.
ועדת הערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) שבבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה את גישת מנהל המיסוי וקבעה שלמעשה הפעילות החינוכית של העמותה המשיכה להתקיים עד ליום מכירת המבנה ב-2018.
הוועדה כתבה שמחומר הראיות עלה שעם תחילת הליך הפירוק המשיך המוסד החינוכי לפעול תחת ניהולו של המפרק הזמני, והאחרון פעל לאיתור גוף מומחה ומקצועי שיסייע לו בהפעלת בית הספר. היא הדגישה שקבלת סיוע בשירותים של גוף המתמחה בפעילות של גופים המצויים בהליך של פירוק היא דבר שבשגרה, שהרי לא מצופה ממפרק להיות מומחה בכל תחום.
עוד נקבע כי הפעלת המוסד החינוכי בעזרת עמותות אחרות לא ניתקה את העוררת מהפעילות הציבורית, ומכאן שגם בעת המכירה המקרקעין נמכרו "בידי מוסד ציבורי" כנדרש בחוק.
בתוך כך הבהירה הוועדה שאין בעובדה שהעמותה לא החזיקה באישור "מוסד ציבורי" לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה במועד המכירה כדי לשנות ממסקנתה. בנסיבות אלה קיבלה הוועדה את הערר וקבעה שהעמותה זכאית לפטור ממס שבח. מנהל המיסוי חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררת: עו"ד רם יולוס, עו"ד רחלי גזית
• ב"כ המשיב: עו"ד משה וילינגר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
• עו"ד עינבל שטרית צביק עוסקת במיסים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
