ההסתברות של אימהות יחידניות ברמות ההכנסה הנמוכות לצאת לחל"ת או להיות מפוטרות בתקופת הקורונה עמדה על 42%. כך עולה מניתוח חדש שפירסם בנק ישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הניתוח של חטיבת המחקר בבנק ישראל, ההסתברות להישאר ללא מפרנס בתקופת שיא הסגר עמדה עבור העשירונים הנמוכים (1 עד 4) על 26% בממוצע בעוד שההסתברות להישאר ללא מפרנס בעשירונים 5 עד 7 הייתה על 19% ועבור עשירונים 8–10, הגבוהים ביותר, הייתה על 17%. הנתונים אינם מפתיעים אך הם מחדדים את המסקנה שבעת משבר בסדר גודל כזה, אין מנוס מהגדלת צעדי הרווחה.
בשבוע שעבר פירסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מחקר שלפיו כי ככל שההכנסה למשק הבית יורדת כך הסיכוי ששני בני הזוג מושבתים גדול יותר. בבנק ישראל בחנו כיצד נפגעים משקי בית בשכבות החלשות עם מפרנס שהוא עצמאי ולא שכיר ומה מצבן של משפחות חד-הוריות. המסקנה היא שכאשר משווים משקי בית באותם עשירונים, אלו עם מפרנסים שהם עצמאים נפגעו הרבה יותר מאשר משקי בית עם מפרנסים שכירים. הנתונים מתייחסים לשאלה אם משקי הבית נותרו ללא מפרנס. כאשר לוקחים בחשבון שהסיוע לשכירים היה גבוה (ועקבי) יותר מזה של עצמאים, מבינים שהפער היה גדול יותר.
בעשירונים הנמוכים (1–4), במשקי בית עם שני מפרנסים שכירים, ההסתברות שמשק בית ימצא את עצמו ללא מפרנס היא 12%. אולם כאשר אחד מבני הזוג הוא עצמאי, הסתברות זו גדלה ל-15% ואם שני בני הזוג הם עצמאים אותה הסתברות עולה ל-19%. ההסתברות של מפרנס יחיד עצמאי לא לעבוד בתקופת הקורונה עומדת על 45% לעומת 34% במקרה שהוא שכיר.
מוציאים יותר מהכנסותיהם
בבנק ישראל ביקשו לצייר את התמונה המלאה, שכן אם אותן אוכלוסיות ספגו מכה קשה בשיא משבר הקורונה אך בשגרה מצבם מאפשר להם להתכונן ליום סגריר, אז ייתכן שהמצב לא כל כך גרוע. אלא שלפי הניתוח של חטיבת המחקר ברמות ההכנסה הנמוכות (עשירונים 1–4) הוצאותיהם של 80% ממשקי הבית גבוהות מ-90% מהכנסותיהם. במקרה של שני מפרנסים עצמאים, 91% ממשקי הבית מוציאים יותר מ-90% ממה שהם מכניסים. משמעות הדבר היא כי אותם משקי בית לא הגיעו ולא יכולים להגיע למשבר כזה "מוכנים" עם חיסכון נזיל בסיסי שמאפשר להם לשרוד תקופה ממושכת ללא משכורת.
כאשר מסתכלים על הניתוח של בנק ישראל עולה מסקנה ברורה: השכבות החלשות ובעיקר העצמאים עם ההכנסות הנמוכות – ובוודאי שהמשפחות החד-הוריות או עם מפרנס אחד – זקוקות למערכת רווחה מתפקדת ונדיבה בתקופה הזו. זה אמנם נשמע טריוואלי, אבל כנראה שזה לא מובן לממשלה שקיצצה בין היתר 3.6 מיליון שקל במשרד הרווחה, לצד מאות מיליונים נוספים ביתר שירותי הממשלה, עבור הקמת עוד משרדי ממשלה ועוד משרות שרים.
בעוד שהנושא בו משקיע שר האוצר את עיקר מרצו הוא מענק תמרוץ ההעסקה, שיוכל להביא גם עשרות מיליוני שקלים לחברות הגדולות, ייתכן שאת הכסף עדיף להוציא על סיוע בדרכים אחרות וישירות יותר. כך למשל הארכת תקופת תשלום דמי אבטלה בחודש יוני גם למי שפגה לו הזכאות, לא הייתה צריכה להשקל כל כך הרבה זמן באוצר ואולי צריך כבר עכשיו להחליט על הארכתה בשנים הקרובות מתוך הבנה כי למובטלים יכול לקחת זמן עד שימצאו עבודה.
פעימה רביעית הכרחית
מעבר לכך, הממשלה תהא חייבת לשים דגש על שירותי הרווחה שהיא אמורה לספק לאזרחים. בעוד שדמי אבטלה (שהובטחו לעצמאים) הם נושא שיוכל להגיע להיות רלוונטי בטווח הארוך, פעימה רביעית לעצמאים תוכל להיות אוויר לנשימה עבורם. במקביל, בממשלה חייבים להסתכל על הנתונים כאשר הם מכינים תוכניות לגל הקורונה השני. למשל תוכנית שתשמור על העובדים במקומות העבודה (כמו למשל המודל הגרמני שמאפשר העסקה חלקית ודמי אבטלה חלקיים) לצד סיוע נדיב יותר לעצמאים קטנים או לשכירים עם הכנסות נמוכות.
ככל שהממשלה תשכיל לקבל צעדים כאלו שכוללים בעיקר שיפור המיומנויות וההשכלה של אותן אוכלוסיות חלשות (בדגש כמובן על חרדים וערבים), צעדים שבטווח הארוך ישפרו את הצמיחה ואת החוזקה של המשק, יהיה קל יותר להיות נדיבים עם אלו שיזדקקו לכך במשבר הבא.
ועדת הכספים דנה במתווה הסיוע: בני משפחה ועמותות ייכללו בסיוע
אחרי חודשים רבים בהם התעלמה הממשלה מקיומה של הכנסת, אתמול התקיים דיון ראשון ובו התקשה משרד האוצר להעביר את התוכנית איתה הגיע – 5.5 מיליארד שקל לתמרוץ תעסוקה. המתווה השנוי במחלוקת, שלא קובע תקרת מענק לחברות הגדולות ומתעלם מהעסקת עובדים שהייתה מתרחשת בכל מקרה, יעבור בעיקרו בוועדת הכספים.
בדיון המתוח אתמול הוחלט כי גופים המקבלים תמיכות מהממשלה יוכלו לקבל מענק אם שיעור התמיכות שהם מקבלים עולה על 40% ולא 25% כפי שביקשו באוצר, מה שמגדיל את מספר העמותות שיוכלו להנות מההטבה שניתנה בלחץ הרשתות הקמעונאיות. החלטה שנייה שהתקבלה קובעת כי המענק יינתן גם עבור עובדים שהם בני משפחה, אם עבדו בעסק לפני משבר הקורונה.
לצד ההישגים האלו של הוועדה נותרו על המדף מספר דרישות. הראשונה היא דרישת האוצר לאפשר לשירות התעסוקה, שאמור לחלק את הכסף, לקבל מידע מלא מביטוח לאומי, רשות המיסים וכל גוף אחר שיחליט עליו האוצר. סוגיה שנייה היא האם להקדים את המועד שממנו ניתן מענק מלא עבור עובד שהוחזר מחל"ת (7,500 שקל במקום 3,500) במקום מתחילת יוני ל־27 במאי, אז החלו המסעדות לפעול. באוצר טענו שזה לא אפשרי טכנית, אך בוועדת הכספים לא השתכנעו מהנימוק הזה.
סוגיה נוספת היא האפשרות להעניק כפל קצבאות בעקבות משבר הקורונה. לפי ההודעה שניתנה בוועדה, שרי הרווחה והאוצר תומכים במהלך. למרות הביקורת הרבה שהוטחה במתווה של כץ, דווקא קביעת תקרה למענק כדי לצמצם את המיליונים שיועברו לחברות החזקות או סיוע לחברות שנפגעו ולמרות זאת שמרו על עובדיהם, לא ייכללו במתווה שיאושר.
