משבר הקורונה בשיאו, ואחרי שנים של דיונים בג"ץ יכריע ביום ראשון הקרוב אם להחיל פיקדון של 70 אגורות על בקבוקי שתייה של 1.5 ליטר, ובכך להכביד על יוקר המחיה. שישיית בקבוקים משפחתיים תתייקר ב-4.2 שקלים, וקבלת הפיקדון בחזרה תתאפשר רק אם יוחזרו לסופר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לא מעט מתנגדים למהלך, הן מצד הסיעות החרדיות המייצגות מגזר הצורך בעיקר בקבוקים גדולים והרבה מהם, הן מצד המועצה לצרכנות שחוששת מהעלייה במחיר, בפרט בתקופה של קורונה שבה הסיכוי שהלקוח יחזור לחנות לקבל את הפיקדון נמוך, והן מצד חברות המשקאות הקלים, שחוששות שהמהלך יוביל לירידה במכירות.
חוק הפיקדון יצא לדרך בשנת 2001, לפיו יש פיקדון של 30 אגורות לבקבוקים פלסטיק קטנים ולפחיות, בעוד שבקבוקי משקה של 1.5 ליטר ומעלה מהווים את רוב הבקבוקים בשוק. אם החוק יחול על בקבוקים גדולים, ייתכן שכלובי המיחזור הירוקים והפחים הכתומים, שהבקבוקים נאספו בהם בצורה וולונטרית, ייעלמו מהנוף השכונתי. בהתאם להכרעת בג"ץ, המשרד להגנת הסביבה יצטרך להחליט אם להוציא את המהלך לפועל או לשקול חלופות שלא מייקרות את המוצר - ויש כאלה.
180 אלף פחים כתומים מוצבים ברחבי הארץ לצד 23 אלף מיחזוריות. לדברי מנכ"ל תאגיד המיחזור תמיר, רני איידלר, "אפשר למחזר בלי לייקר. ניתן להגיע לאיסוף של 73% ומעלה מהבקבוקים הגדולים באמצעות הנגשת הפח והסברה, ללא מס על הציבור. פיקדון הוא לכאורה פתרון, אבל הוא כרוך בתוספת של מאות שקלים למשפחה מדי שנה, ואף אחד לא בטוח שהוא יניב תוצאות. עדיף למצות את הפתרונות האחרים שעל השולחן", אמר.
רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר ומנכ"ל משרד הפנים, כתב בחוות דעת עבור תאגיד המיחזור אל"ה כי "אין כל הצדקה להטלת פיקדון על מכלים גדולים, שתוציא לדרך צבא של אספנים ונברנים בפחי האשפה, תופעה שלילית מבחינה סביבתית וחברתית. יש לתמרץ את התאגיד להגיע ליעד איסוף בדרכים יעילות וידידותיות ולהימנע מהטלת גזירה לא מוצדקת על הציבור בימים אלה".
המהלך, שבלינקוב כינה "לא צודק, לא חכם, אנטי-חברתי ואפילו עלול להתגלות כאנטי-סביבתי", יגדיל לדבריו את הוצאות הציבור ב-400-250 מיליון שקל, "שרובם לא יוחזרו לציבור אלא יופנו לגורמי האיסוף ולמימון מערכת האיסוף היקרה".
מיחזור בצל הקורונה
בתוך כך, בתקופה האחרונה מתקבלות במועצה לצרכנות תלונות רבות על קושי בהחזרת בקבוקים בתמורה לדמי הפיקדון, בין השאר בתירוץ כי "משרד הבריאות קבע שלא ניתן להחזיר בקבוקים בתקופת הקורונה". עו"ד הדס יעקובסון-ארידור מהמחלקה המשפטית של המועצה מדגישה שמאז סיום הסגר הראשון אין איסור לקבל בקבוקים וסירוב לקבלם הוא עבירה על החוק. ועם זאת, היא מדגישה כי "דווקא בתקופה זו משרדי הבריאות והגנת הסביבה צריכים לתת דעתם על חשש העוסקים במגע עם צרכנים ובצורך של הצרכנים לחסוך. יש לדאוג למכונות מיחזור שייתרו את הצורך במפגש".
גם ברשתות השיווק חוששים ואומרים שאם המהלך יצא לפועל יש להתנות את יישומו בהצבת מכונות אוטומטיות. "העובדים נחשפים לבקבוקים משומשים", אומר רמי לוי. "המדינה צריכה להציב מכונות אוטומטיות בכל סופר כדי שהמהלך הזה יתנהל בצורה נכונה. כרגע יש בכל הרשת רק מכונה אחת. איך רוצים שניישם את החוק לצד כל הנחיות התו הסגול? לא ברור".
בדקנו ומצאנו שעלות מכונה כזו היא בסדר גודל של 150 אלף שקל, כך שאם יפוזרו מכונות כאלה ברשתות מדובר בהשקעה ראשונית של כ-300 מיליון שקל - לא כולל תחזוקה בעשרות מיליוני שקלים בשנה - כסף שמישהו צריך לשלם בשיאו של משבר כלכלי.
לפי הצפי, 20% בלבד מהציבור ילכו לקבל בחזרה את הפיקדון על הבקבוקים. המשמעות היא שמיליארד שקל יגיעו לפחי האשפה או המיחזור - ושם מישהו כבר ינסה לשים עליהם יד.
עם זאת, בארגון אדם, טבע ודין מציינים כי ביום ראשון אמורה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל להגיב לבג"ץ שהגיש הארגון האם להחיל את החוק. "הטענה בדבר ייקור המחיר מגוחכת", מציין הארגון. "פיקדון - כשמו כן הוא - ניתן לקבל אותו בחזרה בכפוף לטרחה קטנה - החזרת הפלסטיק למקום שבו הוא יטופל כראוי. עבור מי הפיקדון ייקר את המחיר? עבור אלה שיבחרו להשליך אותם בפח. האם על האינטרס שלהם לזהם אנחנו צריכים להגן? מי שבוחר לזהם - שיתכבד וישלם".
עוד הם מדגישים כי "מאז תום הסגר הראשון אין איסור על קבלת בקבוקי פיקדון במרכולים ומרכול שמסרב לקבלם עובר על החוק. על כך יש סנקציות בחוק והציפייה היא שהממונים על אכיפת החוק יפעילו את סמכויותיהם להפסקת התופעה הפסולה הזו. באשר לצורך בהתקנת מכונות אוטומטיות - התוכנית שאדט הציג תומכת בכך ומציגה את המקורות הכספיים לרכישתן של מכונות אלה. זה ייעל את התהליך ויהפוך אותו לנגיש יותר מהמצב היום.
"לגבי ההערכה שרק 20% מהבקבוקים יוחזרו למרכולים והיתר יגיעו לפח הרי שנתונים בעולם מצביעים על כך שרק פיקדון מביא לשיעורי החזרה גבוהים. יותר מכל פתרון אחר שנוסה. ועוד יותר מזה: זה גם הניסיון בישראל עם הבקבוקים הקטנים - 80% מהם מוחזרים. אין סיבה שלא כך יהיה עם הגדולים".