בית המשפט למשפחה באשדוד פסל לאחרונה צוואה שהותיר אדם אמיד ושבמסגרתה הוריש את רכושו לאחייניתו ולא לחמשת ילדיו. השופטת עפרה גיא קבעה שהיא השתלטה על המנוח כשהיה במצב נפשי, קוגניטיבי ופיזי ירוד, והחתימה אותו על הצוואה מבלי שהיה מסוגל להבין את משמעות המעשה.
המנוח חי בעבר במשך 30 שנה בחו"ל, שם עשה את הונו. בעשור שעבר הוא חזר לישראל, ובשנותיו האחרונות סבל מבעיות רפואיות רבות כולל סרטן ודמנציה. ב-2021 הוא הלך לעולמו בגיל 90, ואז התברר כי שנתיים קודם לכן ערך צוואה שבמסגרתה הוריש את כל רכושו לאחיינית.
ילדיו, שארבעה מהם עדיין חיים בחו"ל, התנגדו לקיום הצוואה. הם טענו שהקשר בינם לבין אביהם ידע עליות ומורדות, אך במהלך כל חייו הם דאגו לו ושמרו איתו על קשר. לטענתם, האחיינית ואביה השתלטו על רכושו של אביהם עוד בחייו תוך ניצול מצוקתו הנפשית, השכלית והקוגניטיבית, ובין היתר החתימו אותו על מסמכים שהוא כלל לא הבין מה כתוב בהם, ביצעו פעולות ברכושו והחתימו אותו על ייפוי כוח כללי לטיפול בכל ענייניו.
הילדים הוסיפו שבמועד עריכת הצוואה היה אביהם במצב קוגניטיבי ירוד ומלווה במטפלת סיעודית. לטענתם, האחיינית הצטרפה כשותפה בחשבון שלו, משכה לעצמה כספים רבים, קנתה מכונית, רהיטים ואף מימנה נסיעות לחו"ל מחשבונו.
האחיינית טענה מנגד כי בינה לבין דודה הייתה מערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי והוא פנה אליה רבות לקבלת עזרה. לדבריה, היא הייתה יד ימינו במשך 25 שנה, בעוד ילדיו התנכרו לו, וזו הסיבה שנאלץ לעלות לישראל. לדבריה הוא היה כשיר לערוך את הצוואה וערך אותה בדעה צלולה וחופשית.
אבל השופטת עפרה גיא אימצה את חוות דעת המומחה שמינתה, שקבע כי בסבירות גבוהה המנוח לא היה יכול להבין את משמעות חתימתו על הצוואה, וזו נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת של האחיינית.
בפסק הדין צוין שהמסמכים הרפואיים מעידים שהמנוח לא היה עצמאי באותה תקופה: באשפוזו מנובמבר 2018 הוא הוגדר "חולה הנוטה למות", ובהמשך נכתב כי הוא סובל מחולשה קיצונית, מבולבל חלקית וכי "לא נראה שמבחינה נפשית מסוגל לדון במצבו לאשורו ולקבל החלטות". בסיכום תיק שנערך יום לפני עריכת הצוואה נרשם כי המנוח בבלבול קל, אינו מתמצא במקום ובזמן, לא שולט בצרכיו ועוד.
השופטת הוסיפה כי המנוח נעזר באחיינית בכל ענייניו לאחר ששב ארצה. הוא כמעט ולא יצא מביתו, היה מבודד מהסביבה ותלוי לחלוטין בה. מהעדויות עלה שהיא גם הייתה מעורבת באופן משמעותי בעריכת הצוואה, והיא זו שיצרה קשר עם עורך הדין ואף נתנה לו את תעודת הזהות שלה לטובת רישום פרטיה.
"לא התרשמתי שהמנוח עצמו ביצע ולו פעולה אקטיבית אחת שיש בה בכדי להעיד על רצונו בעריכת הצוואה", כתבה השופטת. היא הוסיפה שהאחיינית השתמשה במנוח כמו "בובה על חוט" ואף פרסמה את דירתו למכירה בעודו מאושפז בבית החולים, ללא הסבר מניח את הדעת. היא הורתה על ביטול הצוואה והאחיינית חויבה בהוצאות משפט בסך 90 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הילדים: עו"ד אורן ביטון
• ב"כ האחיינית: עו"ד ריקי אופק אבן צור
• עו"ד אורלי קורוליה חגאג עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
