צפו: פרופ' אבי שמחון בראיון לאולפן ynet
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)
"העסקים הקטנים והבינוניים קיבלו את הכסף - חלקם כבר קיבלו, חלקם מקבלים עכשיו". כך הבהיר היום (ד') פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באולפן ynet. שמחון התייחס להפגנה שנערכה אמש על ידי כ-200 בעלי עסקים וראשי ארגונים במחאה על העיכוב, לטענתם, בהעברת מענקי סיוע לעסקים שנסגרו בעקבות הקורונה. המפגינים הציבו לממשלה אולטימטום: "שישה מיליארד שקל עד מוצ"ש - או נשבית את המשק".
אלא ששמחון מציג תמונה שונה: "כפי שהבטחנו, האתר של מס הכנסה נפתח על מנת לתת את הפעימה הרביעית (הטעות במקור - מדובר בפעימה השלישית שנפתחה אתמול, א.ל), נכנסו כבר מאות אלפים, אז בקשר להבטחות שלנו לעסקים הקטנים והבינוניים של עד 20 מיליון שקל בשנה - הגשמנו את ההבטחות, מילאנו אותן. הבקשות יאושרו מיד כמו שאמר ראש הממשלה - אנחנו לא נבדוק אותן, לפי מה שמכונה 'המודל האמריקני', העוסק מצהיר שהייתה לו ירידת מחזורים - והוא יקבל את הכסף ישירות לחשבון השבוע".
על האולטימטום שהציבו בעלי העסקים הגדולים אמר שמחון: "חלוקת שישה מיליארד השקלים לעסקים קטנים וגם לגדולים אמורה להיות מאושרת בממשלה החדשה שתוקם. יש עכשיו את הפעימה החדשה שהממשלה מתכננת. היועץ המשפטי לממשלה אמר שאי אפשר להעביר את זה בממשלה הזאת, צריך לחכות לממשלה הבאה שאני מקווה שתקום מחר - ואז יהיה אפשר להעביר את זה בשבוע הבא. זה יהיה סיוע שבו אנחנו נבוא לעסקים ונגיד להם שעבור כל עובד שאתם מעסיקים או משמרים, ממשלת ישראל תעביר איזשהו סכום שעכשיו אנחנו עדיין מתמקחים עליו. לא עלה הצורך לסכם על הסכום כי עדיין לא ניתן לנו להעביר את הסכום אבל זה יקרה בשבוע הבא".
על האיום של המגזר העסקי להשבית את המשק אמר שמחון: "אני לא חושב שאף אחד ישבות, אין היגיון בשביתה. אנחנו מבינים את כולם, אבל בתור מי שמסייעים לראש הממשלה לנהל את הכלכלה, התפקיד שלנו הוא לתת לו עצות ואמצעים שיעזרו לכלל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו מסתכלים על רווחת כלל אזרחי מדינת ישראל, לא גדולים, לא קטנים, לא בינוניים, אלא כל האזרחים באשר הם".
אתה מעריך שעוד שנה נגיע למצב הכלכלי שהיינו בו לפני המשבר?
"אני חושב ששנה זה טיפה אופטימי בגלל שיש גם משבר בעולם שהקטין פה את הביקושים, אני לא חושב שעוד שנה נראה את רמת התיירות שהייתה פה, הגענו לשיא של כל הזמנים עם יותר מארבעה מיליון תיירים בשנה שעברה, ייקח זמן עד שנגיע לזה. בכל שאר הסקטורים אני מאמין שנגיע פחות או יותר לאיפה שהיינו. זה לא ייקח הרבה שנים, אני מאמין שתוך שנה וחצי-שנתיים נגיע לאיפה שהיינו ונמשיך לצמוח משם".
שמחון הציג הקלות בדמי אבטלה - בפועל הקורונה די דומה לשגרה
באולפן התייחס שמחון גם להקלות בדמי האבטלה שניתנו לשכירים שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וטען כי הממשלה סיפקה הקלות מסוימות בעקבות המשבר. אולם מבדיקת ynet עולה כי מדובר בתקנות שהיו בתוקף גם בשגרה, או בשינויים שהוגשו - אולם טרם קיבלו אישור על כך מהממשלה. "אנחנו משפרים את התנאים של החל"ת, נתנו תנאים שלא היו פה אף פעם - כך שיוכרו שהם (עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום - א.ל) כאילו מובטלים והם עדיין בחל"ת. יש תנאי בחוק שלפיו צריך לחכות חמישה ימים ולא מקבלים עליהם דמי אבטלה - אז שינינו את החוק בהוראת חירום תקש"ח (תקנות לשעת חירום), כך שעובד יקבל מהיום הראשון", אמר שמחון.
לגבי הטענה כי הממשלה שיפרה את תנאי החל"ת בעקבות משבר הקורונה, מבדיקת ynet עולה כי לפי התקנות, אדם שהוצא לחל"ת זכאי גם בשגרה לקבל דמי אבטלה כמו אדם שפוטר, כאשר תקופת החל"ת היא מ-30 יום ומעלה. שיפור שכן נעשה בזמן הקורונה: יוזמה של הביטוח הלאומי להקפיא את ימי החופשה ולא לאפשר למעסיק לדרוש מעובד לנצל אותם בטרם יציאתו לחל"ת. יוזמה זו אכן התקבלה על ידי הממשלה.
אשר לטענה כי הממשלה שינתה את החוק, לפיו המדינה לא תנכה לעובד שחותם על אבטלה בתקופת הקורונה חמישה ימים מהחודש הראשון כדי להקל עליו, כפי שנהוג בשגרה, מבדיקת ynet עולה כי אכן הוגשה בקשה שלא לנכות חמישה ימי תשלום - אולם היא טרם התקבלה.
מהביטוח הלאומי נמסר: "תשלום דמי האבטלה למי שעבודתו הופסקה בעקבות הקורונה כמעט זהה לזו שבשגרה. הביטוח הלאומי סבור כי ישנם פרמטרים בחוק שניתן היה להקל באמצעותם על האזרחים בשל המצב החריג בו הם איבדו את עבודתם ברגע. כחלק משלל ההצעות לטובת הקלה בתנאים, הועברה לגורמי הממשל הרלוונטיים בקשה לבטל בשעה זו את הפחתת חמשת הימים הראשונים של תקופת הזכאות. לצערנו, עד רגע כתיבת שורות אלה, פנייתנו לא נענתה בחיוב אך אנו ממשיכים לפעול כדי לקדם הצעה ברוח זו".
המגזר העסקי: "יש עוד 400 אלף עובדים שטרם חזרו לעבודה"
גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, התראיין באולפן ynet והתייחס להפגנה מאמש. על אף דבריו של שמחון, לטענת אמיתי עדיין לא ברור מה המנגנון של המהלך לחלוקת הסיוע לעסקים וכיצד יתאפשר למעסיקים להחזיר את העובדים למעגל התעסוקה. "יש היום 700 אלף עובדים שאותם נחזיר, אבל יש עוד 400 אלף עובדים שנשארים בחוץ. מה יהיה איתם? מי משלם? כמה משלמים? כעסקים אנחנו צריכים להיות בוודאות מלאה", תהה.
צפו: יו"ר נשיאות המגזר העסקי בראיון לאולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
"אנחנו דורשים את המענק לתעסוקה בסך שישה מיליארד שקל שהבטיחו להחזרת העובדים", הוסיף. "אין לנו איך לשלם לעובדים. בנושא קרנות ההלוואות, כל מה שהממשלה אומרת זה פייק אחד גדול. כל מיליארד שקל שהממשלה אומרת שהיא שמה, בפועל היא נותנת 150 מיליון שקל בלבד".
אבל לפי דבריו של אבי שמחון, צריך לחכות להשבעת הממשלה.
"כל בעלי העסקים עכשיו מתלבטים איך להחזיר את העובדים, לפתוח את העסק, יעזרו לי או לא? ולכן מה יותר פשוט היה לומר: 'חברים יקרים, התוכנית שלנו היא להביא את זה לממשלה ביום ראשון, להעביר לוועדת כספים ביום שני, להלן המנגנון. כל אחד יכול לעשות את החישוב כמה הוא אמור לקבל בגין החזרת העובדים'. היו יוצאים עם בשורה גם לנו המעסיקים.
"מאות אלפים רוצים לחזור לעבודה והמעסיקים כרגע מאוד מוטרדים כי בסוף הם גם צריכים לשלם להם, וזה לא אומר שאם אני פותח את העסק אני נכנס לתפוקה מלאה, אני מתחיל לדשדש אני מתחיל לארגן, אני מתחיל לסדר וזאת הבעיה. הממשלה חייבת לייצר לנו את הביקושים, לדחוף אותנו באמצעות המענקים, לעבוד איתנו. גם אנחנו רוצים מהר יותר לפתוח את המשק, הכלכלה לא פחות חשובה לנו מאשר לממשלה".
עד כמה אנחנו קרובים לשביתה של המשק?
"אני בשבועיים האחרונים לא יכול להישאר אדיש ולא יכול לשבת בשקט כשאני שומע את בעלי העסקים ואני שומע את הזעקה. הממשלה חייבת לייצר ודאות, אנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו מתחילים עכשיו ואיפה אנחנו מסיימים על כל המרכיבים שהממשלה הבטיחה. תנו לנו את הוודאות הזאת ואנחנו יודעים לעשות את העבודה. בהנחה ולא נקבל את הוודאות ביום הראשון של קיום הממשלה אנחנו נהיה חייבים לנקוט בצעדים על מנת להציל את העסקים שלנו, לא לפגוע במדינה, גם ככה 100 אלף עסקים לא חוזרים למעגל העבודה ו-400 אלף עובדים לא חוזרים לתעסוקה".
