הנתונים שפרסמה שלשום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שהצביעו על ירידה בהיקף התחלות הבנייה וגמר הבנייה של דירות חדשות, עוררו הדים בענף הנדל"ן, שסובל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ממחסור חמור בעובדי בניין. ההחלטה המדינית לאסור את כניסתם של כ-100 אלף עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה הותירה את חותמה, לצד עזיבתם של כ-15 אלף עובדי בניין זרים בחזרה למדינות מוצאם בעקבות המצב הביטחוני. תוכניות הממשלה להבאת עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה הובילו להבאה של כמה אלפים בודדים של עובדים עד כה.
תוכנית עבודה חדשה שיזם מרכז השלטון המקומי מבקשת להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה בתחומי ישראל, כדי להתניע את ענף הבנייה ולהוציא אותו מהקיפאון. לצד הקמת יחידות הדיור, נדרשות עבודות תשתיות נרחבות להקמת מבני ציבור, ומנתוני מרכז השלטון המקומי עולה, בין היתר, כי נכון לפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, ברחבי הארץ קיים חוסר של יותר מ-1,600 כיתות לימוד.
אחד החששות הגדולים ברשויות המקומיות הוא העסקה בלית ברירה של שוהים בלתי חוקיים באתרי הבנייה. על פי ההערכות, עד פרוץ המלחמה נכנסו לארץ בין 20-40 אלף שוהים בלתי חוקיים מדי יום, כאשר אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, המספרים קפצו. במרכז השלטון המקומי אומרים שבמערכת הביטחון כבר מדברים על יותר מ-50 אלף שב"חים שנכנסים לישראל מידי יום, וגם בהתאחדות קבלני השיפוצים התריעו על כך לא מזמן.
תוכנית ביטחונית להתנעת ענף הבנייה והוצאתו מהקיפאון שיזם מרכז השלטון המקומי, בהובלת חיים ביבס, מקודמת תחת ההנחה שפועלים פלסטינים עם היתר עבודה מעורבים משמעותית פחות באירועי פח"ע. במרכז אומרים כי החזרת עובדים פלסטינים לישראל מהווה לא רק שיקול כלכלי אלא ביטחוני, שכן עשרות אלפי פועלים פלסטינים נקלעו למשבר כלכלי שמגביר את התסיסה ביו"ש.
התוכנית מציעה פיילוט במספר רשויות, במסגרתו עובדים פלסטינים עם היתרי עבודה ישובו לאתרי הבנייה. הפיילוט יכלול רשימת שמות מאושרת מראש על ידי גורמי הביטחון, צמידי איכון אלקטרוניים, הסעות באמצעות החברה המנהלת את הפרויקט מטעם הרשות המקומית וליווי ביטחוני בהסעות, עבודה במתחם מגודר וסגור, איסור לעזוב את המתחם וצוות אבטחה צמוד. בנוסף מציינים כי העסקת פועלים פלסטינים תחת תוכנית העבודה הביטחונית יכולה לחסוך כ-5.5 מיליון שקל בשנה לעומת העסקת פועלים זרים.
ביבס אמר ל-ynet כי "בעקבות המחסור המתמשך בעובדים בענף הבנייה, בשנת הלימודים הקרובה ייווצר מחסור של מאות גני ילדים וכיתות לימוד בכל הארץ. אלפי תלמידים בערים רבות לא יזכו ללמוד בכיתות, משום שתהליכי הבנייה לא מתקדמים ומוסדות חינוך חיוניים לא יהיו מוכנים בזמן. אנחנו בשלטון המקומי הכנו תוכנית ביטחונית, שתאפשר הנעה מחדש של אתרי הבנייה ותקטין משמעותית את מספר השוהים הבלתי חוקיים שעובדים בישראל. הכנסת הפועלים תעשה עם כל אמצעי הביטחון הנדרשים כדי להבטיח את ביטחון לתושבים. עשרות אלפי שב"חים נכנסים לישראל מידי יום, ללא פיקוח, ובינתיים המדינה מגלגלת אחריות ממשרד למשרד".
עלייה במחירי הדירות והשכירות
מבחינת הקבלנים, נתוני התחלות הבנייה שפורסמו בתחילת השבוע רק ממחישים עוד יותר את המצב הקשה בענף הבנייה והדיור בישראל. ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הזהיר עם פרסום הנתונים כי "משך הבנייה מתארך, איחורים במסירת דירות הופכים לתופעה נפוצה, והפער בין הביקוש להיצע רק הולך וגדל. בכל שנה מתווספים כ-68 אלף משקי בית חדשים לשוק, בעוד שמסתיימות בנייתן של רק כ-58 אלף יחידות דיור. זהו נתון חמור שמצביע על הקיטון ההולך וגדל בהיצע אל מול הצרכים והביקושים, מה שעלול לסמן עליית מחירי דירות בהמשך, ועליית מחירי השכירות בהווה".
סרוגו הוסיף כי "הממשלה אינה עושה מספיק, ותוכנית מחיר למשתכן, תוכנית הדגל של משרד הבינוי והשיכון, הביא רק 4,110 דירות לזוגות הצעירים השנה, נתון שאפילו לא מתקרב לביקושים בשטח. ממשלת ישראל חייבת לדאוג להגעתם של עשרות אלפי עובדים נוספים לענף הבנייה בדחיפות. הוספת כוח אדם מקצועי תאפשר לקצר את משך הבנייה, להגדיל את היקף הדירות שנבנות ולצמצם את הפער בין ההיצע לביקוש. הממשלה צריכה לאפשר לחברות הבנייה והיזמים לבנות יותר, ולדאוג לעתיד של אזרחי ישראל שנפגעו קשות בשנה האחרונה".
גם חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התייחס לנתונים ואמר כי הם "תומכים במה שאנחנו חושבים ואומרים כל הזמן - יש ירידה בהתחלות וגמר הבנייה". לדבריו, "הנתון שהכי מדאיג אותי הוא הירידה של 13.5% בגמר בנייה ברבעון - רק 12 אלף דירות הושלמו. זה נתון מאוד נמוך ונתמך על ידי זה שיותר ויותר דירות נמצאות בבניה פעילה - זה הנתון הירוק היחיד, והמשמעות היא שגם מעט הדירות שבנייתן החלה לא מגיעות לידי סיום".
פייגלין הבהיר כי "הסיבה להתארכות משך הבנייה היא המחסור בעובדים. זה נתון שמשקף את העובדה שלאורך 14 חודשים הממשלה נכשלת בהבאת עובדים זרים. רק בסוף השבוע שעבר התקבלה החלטה אומללה של הממשלה שהתבקשה להגדיל את מכסת העובדים בעוד 10,000 ואישרה רק 5,000 - כמות שלא תשנה כלום במשבר החריף שהענף נמצא בו. התוצאה של המצב הקיים תביא להמשך עלייה במחירי הדיור, הן בגלל העלייה בהוצאות ההקמה של הפרויקטים והן בגלל המחסור בהיצע. זוהי קריאת השכמה לממשלת ישראל לאשר מייד מכסה של 30 אלף עובדים באופן ישיר, לא טיפין טיפין, אחרת המשבר רק ילך ויתעצם".
עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, הוסיף כי "נתוני הלמ"ס על הירידה בהתחלות הבנייה מהווים תמרור אזהרה דרמטי למדינה. בדיונים עם האוצר, כשהצגנו את מצב השוק בשטח, התעלמו מאתנו לחלוטין. בתקציב הנוכחי של שר האוצר אין שום מחולל צמיחה לענף הנדל"ן - רק עוד מיסוי ורגולציה מכבידה. הירידה של 10% בהתחלות הבנייה אינה כוללת את המחסור החמור בדירות בצפון הארץ, שם יישובים שלמים נמחקו והמלאי הקיים הצטמצם משמעותית. במקום שהמדינה תפעל לפתיחת השערים לעובדים זרים מקצועיים כתחליף לעובדים הפלסטינים, היא מערימה קשיים בירוקרטיים ומטלטלת את הקבלנים והיזמים בין משרדי הממשלה השונים ללא פתרונות אמיתיים".
גוטליב התייחס לנתוני גמר הבנייה וציין כי "עם ירידה של כ-13% ברבעון השלישי, המצב מדאיג אף יותר ואלו רק סימנים ראשונים להמשך המגמה. התארכות משך הבנייה מובילה לעלייה בעלויות הבנייה, שחיקה ברווחיות ובכך גם בהאטה בכמות התחלות הבנייה והוצאת היתרי בנייה חדשים. המשמעות עבור הציבור היא הרת גורל. בתוך שנים ספורות צפויה עליית מחירים דרמטית שתרחיק רבים מחלום הדירה, והכל בחסות המדינה שבוחרת להתעלם מהמשבר הקיים, זוהי בכייה לדורות".
מחסור במספר העובדים הזרים
אתמול נערך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא הבאת עובדים זרים לענף הבנייה והתשתיות והפחתת עלויות העסקתם, במטרה להתמודד עם ההאטה בקצב הבנייה ועליית מחירי הדירות. במהלך הדיון הוצגו נתונים על ידי לשכת האוכלוסין, מהם עלה כי למרות המכסות שנקבעו בהסכמים הבילטרליים (בין מדינות) ובהסדרים הפרטיים, עדיין קיים מחסור חמור בעובדים בענף הבנייה בשל רגולציה מורכבת במשרדי הממשלה, שמקשות על תהליך הבאת העובדים.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, מתח ביקורת על משרד המשפטים שמתנגד להבאת עובדים זרים במסגרת הסכמים פרטיים, בין היתר מהחשש שייבוא עובדים שלא במסגרת הסכמים בילטרליים עלול לגרור לבעיות סחר בני אדם. ח"כ אשר טען כי "בעודף הרגולציה והמשפטיזציה הם פוגעים בפתרון המשבר ובכלכלת ישראל ואזרחיה - חובה עליהם לפעול באופן מידי לייעול התהליכים ולהסרת החסמים הבירוקרטיים, כדי לאפשר את האצת הבנייה וצמצום מחירי הדיור".
יש לציין כי בישיבת הוועד המנהל של cimi, המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה, שנערכה לאחרונה נמתחה ביקורת על ההסכמים להבאה פרטית של עובדים זרים לישראל בטענה כי הסכמים אלה עלולים לסבך אותה כמדינה המאפשרת סחר בבני אדם. בדיון צוין כי באמצעות ההסכמים הבילטרליים שמובילים משרדי החוץ ורשות ההגירה ניתן לייבא ארצה עובדים מיומנים בפרק זמן סביר, תוך מיון קפדני ומתן הנחיות ביטחון ובטיחות בעבודה. "ההסכמים הבילטרליים מהווים את הדרך האופטימלית לפקח על תהליך הגיוס ולמנוע ניצול וסחר בבני אדם", אמר יצחק שוהם, יו"ר הוועדה להסכמים בילטרליים בוועד המנהל של cimi.
בחזרה לדיון אתמול בכנסת, בין היתר הועלתה בו סוגיית האגרות הגבוהות המושתות על תאגידי כוח אדם המעסיקים את העובדים הזרים, שלדבריהם מקשות על פעילותם. לאחרונה התקבלה החלטה על הפחתת האגרות עבור הבאת עובדים חדשים, מהלך שנועד לספק לתאגידים מרווח נשימה כלכלי ולהביא עובדים נוספים במטרה להאיץ את קצב הבנייה. מדובר באגרה בגובה של כ-1,800 שקל בחודש לכל עובד זר, כפול מהאגרה הנגבית בגין העסקת עובד זר בענף התעשייה.
בתחילת השבוע פנתה ועדת המנכ"לים בנושא עובדים זרים בענף הבנייה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאשר את חידוש הרישיונות של תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, ולא להטיל סנקציות על חידוש הרישיונות בשל חוב בתשלום אגרות של התאגידים בשווי של כ-40 מיליון שקל בתקופת המלחמה. אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה, אמר בתחילת השבוע כי "אם שר האוצר לא יענה בחיוב לקריאה דחופה זו של ועדת המנכ"לים, זו תהיה מכה קשה לענף הבנייה, שרק בחודשים האחרונים חזר לתפקד בזכות פעילות התאגידים".
בדיון אתמול בכנסת עלתה גם הסוגייה הזו, וח"כ אשר דרש מהאוצר להגיע להסדר פריסה מול התאגידים והקבלנים וסיכם אותו כשאמר: "מדינת ישראל זקוקה לפתרון מיידי למשבר הדיור, אך לצערי פקידי הממשלה לא נרתמים לסוגיה הדחופה הזו. הזחילה האיטית בהבאת עובדי הבנייה, מול הצורך הגדול, גורמים לנזק כלכלי גדול - כולם צריכים להתעשת בשביל לפתור את המשבר".