ליאון אביגד, מייסד ובעלים משותף של קולקציית מלונות בראון, זוכר שכילד, כשחשב מה ירצה להיות כשיהיה גדול, התשובה שנתן לעצמו הייתה אחת משניים: מרגל או מלונאי. את האפשרות הראשונה השאיר לסרטים ולספרים, את השנייה מימש עוד לפני שירותו הצבאי. "לפני הגיוס עבדתי בצוותי הבידור של קלאב מד, הייתי לגמרי נער 'אגאדו' ("Agadou" אחד השירים המזוהים עם אתרי הנופש בכלל ועם קלאב מד בפרט. י.ו.). אחרי הצבא טסתי לבריסל לטייל, וכשחזרתי, במקביל ללימודיי באוניברסיטה העברית, התחלתי לעבוד כקונסיירג' במלון קינג דייויד בירושלים. התחברתי לדבר הקסום שיש במלונות. ללובי המהודר, לאווירה, למושג 'הוספיטליטי', שאומר לארח ולעשות טוב לאנשים".
ומה לגבי המרגל?
"מכיוון שאני פטפטן מדי ואוהב אנשים מדי, האפשרות של ריגול ירדה מהפרק".
8 צפייה בגלריה
"התאהבתי בלובי המהודר, האווירה, ובכלל למושג הוספיטליטי', שאומר לארח ולעשות טוב לאנשים. ליאון אביגד
(צילום: רונן אקרמן)
30 שנה אחרי, והקונסיירג' הצעיר נמצא במקום אחר לגמרי: הוא המייסד ובעלים משותף של קולקציית מלונות בראון, שמחזיקה היום בעשרות מלונות, בישראל ובעולם, כמחציתם בבעלותה וכמחציתם בשכירות ותחת ניהולה. הוא שותף של ניר ויצמן, עו"ד, יזם ומלונאי, שמוכר גם כבנו של איש העסקים מני ויצמן וכבעלה של מיכל הקטנה. חלקים נוספים של הבעלות נמצאים בידי ניצן פרי, בעלו של אביגד, ובידי הכשרה חברה לביטוח.
קצת היסטוריה: לאחר קינג דייויד, עבד אביגד במשך 11 שנה בתפקידים שונים ברשת דן. "למדתי שם המון", הוא מספר, ואז עבר לרשת הילטון. בהילטון פגש את פרי, בעלו, שגם עבד שם. "ניצן הוא פרסומאי, והיום איש המיתוג של מלונות בראון. שנינו החלטנו להישאר בתחום המלונאות שאנחנו אוהבים".
ב-2004 הכיר אביגד את ויצמן, אך בשלב הזה הם שמרו על ידידות קרובה בלבד, וב-2010 פתחו אביגד ופרי את בראון TLV תל אביב - המלון הראשון של רשת בראון. "ניצן נתן למלון את השם בראון, שהתכתב עם קהל היעד. המלון אופיין כמתאים בעיקר לאנשי עסקים, וניצן הציע ובצדק, שנצבע אותו בצבע חום, גברי".
אביגד ופרי רכשו עוד שלושה מלונות, כשהתפיסה שהובילה אותם, וממשיכה להוביל את החברה גם היום, היא הפיכת מבנים ישנים למלונות במקום לבנות מלונות חדשים מאפס. כך היה עם מלון פוליהאוס בת"א, הראשון שניהלו, שנבנה במקום משרדי בנק לאומי, וכך, כדוגמה נוספת, כשהרשת רכשה את מלון "ויסטה" באילת בתמורה ל-50 מיליון שקל, ומיד החלה בשיפוצו ובעיצובו. הוא נפתח בערב יום העצמאות ה-74 של ישראל בשם בראון אילת.
ב-2016 הפכו אביגד, פרי וויצמן לשותפים. "כשלניצן ולי היו לנו ארבעה בתי מלון, החלטנו שאנחנו רוצים לגדול והעמדנו את עצמנו על המדף", מספר אביגד. "המשא ומתן עם ניר נסגר די מהר, ביום הולדת של אחיו במסעדה, בארוחה חברית. אני זוכר שניר אמר שהוא רוצה שנהיה ונרגיש שותפים זהים, שנגדל יחד. למדתי הרבה על ניר במהלך תהליך המכירה, שהיה הגון לכל הצדדים. ניר אמנם צעיר ממני ב-7 שנים, הוא בן 43, אבל בכל פעם אני מגלה כמה הוא איש אסטרטגיה חד, ולומד ממנו דברים. שני שיעורים חשובים לקחתי ממנו: האחד זה להיות ממוקד ומפוקס ולדעת להעיף את כל מה שמפריע בדרך. השני זה להוריד אגו. השותפות שלנו היא שותפת נעימה ונכונה, בכל מצב כולנו יחד. ניר נוהג לאמר שתמיד נמצא מימון לכל עסקה, בתנאי שהיא טובה. כשיש לך כזה גיבוי, אתה יכול לחלום ולגדול".
"השותפות שלנו, שנחתמה באוגוסט 2016, היא מיוחדת", מוסיף ויצמן. "אנחנו כמו בעל ואישה, משלימים אחד את השני. הכרנו ברמה העסקית, זה התפתח לחברות, וככה הצמחנו מותג משותף שמשקף את הראייה המשותפת שלנו. אנחנו מתייעצים, עושים דברים יחד, מגיעים לאותו מקום עם אותו קו מחשבה. ביחד גם הגענו להחלטה לפתוח מלונות חדשים, גם מחוץ לישראל".
ב-2018 הפכה הכשרה חברה לביטוח לשותפה ברשת ב-20%, והרשת המשיכה לצמוח. נכון להיום קולקציית בראון מחזיקה ב-17 מלונות בת"א, 4 בירושלים, 3 באילת, 9 ביוון ו-1 בקרואטיה, כשהצפי הוא לגדול ל-50 בתי מלון עד ל-2023, וללמעלה מ-60 עד סוף 2024, בארץ ובעולם.
8 צפייה בגלריה
ליאון אביגד וניר ויצמן: "זאת שותפות מיוחדת, אנחנו משלימים אחד את השני"
(צילום: רפי דלויה)
"אצל היוונים הכל זה 'סיגה סיגה'"
לפני כשנה עברו הזוג אביגד ופרי (בנו של מנחם פרי, שדרן הרדיו המיתולוגי) להתגורר באתונה עם בתם, ולאחרונה הקימו את ISLA BROWN CORINTHIA, במפרץ קורינתוס. "זה אתר הנופש הראשון מתוך שלושה שייפתחו בשם איסלה בראון, עד סוף 2023", הוא מעדכן. "הבאים אחריו ייפתחו בכרתים וקורפו".
אביגד מספר על הבנייה של אתר הנופש וטוען: "זה היה בניין שנראה כמו מבצר סובייטי משנות ה-60. לאחר שנכנסנו אליו וחשבתי על העיצוב, ישבנו על שפת הים. ראיתי את הבת שלנו בונה בצדפים מגדל בעיגולים, כך קיבלתי את הרעיון לעיצוב המלון. אנחנו עדיין עם בעיות טכניות, והיוונים עובדים לאט. הכל אצלם: 'סיגה סיגה' (לאט לאט ביוונית. י.ו.). זה לא פשוט", הוא מחייך. "זו תרבות אחרת. אולי כדאי ללמוד ולאמץ קצת את הבלאנס שלהם, את הרווח שבין הרוח היזמית הישראלית לים הרגוע, עצי הזיתים ומזג האוויר. יש פה נצחיות". במקביל לפתיחת הריזורט, הקימה רשת המלונות את חברת הבת BLUE, שמתפעלת ומנהלת את כל נושא הספורט והפאן הימי והיבשתי בריזורטים של בראון, כרגע רק ביוון.
8 צפייה בגלריה
במקביל לפתיחת הריזורט, הקימה רשת המלונות את חברת הבת BLUE, שמתפעלת ומנהלת את כל הספורט הימי והיבשתי". מלון איסלה בראון קורינתיה
(צילום: פיגמליון קראטסאס)
ביום הראיון, מתפרסמת ידיעה חדשותית חשובה עבור השותפים, לפיה אחרי 12 שנה, יוון יוצאת מ"נוהל המעקב" הכלכלי המוגבר של האיחוד האירופי, וראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, הודיע, כי "יוון של היום היא יוון אחרת".
מה יש ביוון, שאתם "כובשים" אותה בכל הכוח?
"מספר התיירים הממוצע לשנה ביוון עולה על 32 מיליון, הרוב באיים. זה מספר מטורף. לכן פתחנו הקיץ גם את בראון ביץ' חלקידה ובראון ביץ' ארטריה, שניהם באי היווני אוויה (Evia), וזו ממש רק ההתחלה שלנו ביוון", הוא מצהיר. "תראי, כשהחלטנו להיכנס ליוון לפני כארבע שנים, אני אישית לא האמנתי שבכיכר אומוניה אפשר יהיה להקים מלון מצליח. הצליחו לשכנע אותי, וצדקו. הלכנו על האסטרטגיה המוכרת שלנו: רכישת נכסים ישנים, להשביח אותם ואת האזור, וזה מצליח בענק. כך עשינו בשעתו בדרום ת"א וכך בירושלים במחנה יהודה, בתקופה שלא רצו להיות שם.
8 צפייה בגלריה
"מספר התיירים הממוצע לשנה ביוון עולה על 32 מיליון, הרוב באיים. זה מספר מטורף, לכן פתחנו פה עוד מלונות לאחרונה". ליאון אביגד ושר הפנים היווני וסיליס קיקליאס באיסלה בראון קורינתיה
(צילום: יאניס פאנופולוס)
"אני מאמין שלכל בניין יש אמת פנימית משלו שחשוב ללכת איתה, לרחוב ולסביבה יש אופי, שאסור ללכת נגדו, ולכל מקום יש קהל, שצריך לזרום איתו, ובמקביל לחדש ולהלהיב אותו. בעיקרון, אנחנו נכנסים למקום בתנאי שיהיו לנו בו לפחות ארבעה בתי מלון. חלקם מיועדים לצעירים, חלקם מלונות פאר. למדנו איך משתלטים על חברה, אליה אנחנו מכניסים את ה-DNA של בראון. בכל מקום ומלון אנחנו מקפידים לשמור על תהליך הבראוניזציה".
שזה אומר?
"מלונאות חוויתית, אישית. במהלך השנים למדתי והתמחיתי במלונאות אמריקנית, בריטית ושוויצרית, כשאני מודע לעובדה, שבארץ זו מלונאות ים תיכונית, ויש הבדל. בשוויץ, למשל, המארח ילך דרך מסדרונות אחוריים, וההפרדה בינו לבין האורח ברורה. בבראון לא ניתן צ'פחה לאורח, תמיד אהיה על תקן המארח ואפנה אליו בשם המשפחה, והמלצרים יפנו אליו עם ידיים מאחורי הגב, אבל יש חיבור אנושי, אישי. אני מלמד דורות של מלונאים לא לחייך חיוך פייק. אם זה לא בא להם טבעי, אני אומר, שלא יחייכו, שירימו גבות. כל אחד והדרך שלו, אבל לתת הרגשה של אירוח מלא נשמה. אנחנו מכשירים כך אלפי עובדים בכל שנה. לצערנו, באירופה ובישראל אין עדיין יציבות ונאמנות תעסוקתית בתחום הזה, וההרגשה היא שאתה צריך לעבוד בשביל העובד שלך. לכן, אנחנו משתדלים לתת לעובדים הרגשה נוחה, שהם איתנו למען מטרה משותפת, משתדלים לשמור על תחושה משפחתית, על גאוות יחידה".
בימים אלו, בנוסף ליוון, מתרחבת הרשת בקרואטיה, שם החלו ב-2016 עם בראון ביץ' האוס בעיירת החוף טרוגיר. "זה היה מלון ישן, שהיה מונח על המדף, ואף אחד לא רצה לקחת אותו. היינו רעבים, והיינו היחידים שהסכמנו לרכוש אותו. צריך לראות לאן הבאנו אותו היום".
איך התגברתם על הקורונה?
"בתחילה, הקורונה הפילה אותנו", מודה אביגד. "הקורונה לימדה אותנו כמה הממשלה לא עוזרת כמו שצריך ושהרוב סיסמאות. כשראינו שהמצב נהיה קשה, התקשרנו לספקים וביקשנו, שיחכו ויפרסו את התשלומים. הם היו מדהימים והסכימו, עם הזמן סגרנו את כל החובות. לנו, בבראון, הקורונה הוכיחה, שנדע להתמודד עם הכל. הגענו לקורונה כשחלק מהמלונות היו בבעלות וחצי בשכירות, כל המנועים נעצרו. גם משפחת ויצמן וגם הכשרה לביטוח וגם אנחנו ואני הוכחנו, שאנחנו עומדים מאחורי הבטחות שלנו, הכנסנו יד לכיס ומצאנו פתרונות. הגמישות המחשבתית הובילה אותנו לפתרון של לקחת מלונות ולהפוך אותם ל'בראון ליבינג', היינו הראשונים לעשות זאת, וזו הייתה הצלחה נהדרת. יצרנו קהילתיות, שהיתה צורך השעה בקורונה. זה לא רווחי ולא נרצה לעשות זאת שוב, כל המודל הזה מבוסס על עלות נמוכה, אבל אז זה היה טוב לכולם. שרדנו אותה יפה".
נראה בראון בשדרה החמישית?
"לא חושב, זה לא חכם", מסכם אביגד בחיוך. "יש לנו עדיין הרבה מקום להתפתח, אבל בהתאם לאסטרטגיה שלנו. נמשיך ביוון ובקרואטיה, אני רוצה ספרד, ברלין, תאילנד, וגם מיאמי באה בחשבון. יש עוד מקומות שיש בהם סיפורים לספר".
