בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין אח לשתי אחיותיו, שפרץ על רקע פער בין צוואות שהותירו הוריהם המנוחים.
ב-2007 ערכו ההורים צוואות הדדיות שבהן נקבע שכל אחד מהם מצווה לשני את עיזבונו, ואחרי מות בן הזוג שנותר בחיים – לילדים בחלוקה להלן: 80% לבן ו-10% לכל אחת מהבנות. האב הלך לעולמו אחרי פחות משנה, והאם החליטה לשנות את החלטתה. היא חתמה ביום אחד על שני מסמכים: האחד, תצהיר הסתלקות מעיזבון בעלה המנוח. השני, צוואה שלפיה רכושה יתחלק שווה בשווה בין שלושת ילדיה.
1 צפייה בגלריה
ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך
אילוסטרציה
(Shutterstock)
לימים הלכה גם האם לעולמה ושתי בנותיה פנו לבית משפט למשפחה וביקשו לקיים את צוואתה החדשה. הבן, לעומת זאת, הגיש התנגדות ועתר לקיים את הצוואה מ-2007 שבה חלקו בירושה גדול יותר. לטענתו, אימו פעלה בחוסר תום לב ובניגוד לרצון האב להוריש לו 80% מהעיזבון. מנגד, הבנות טענו שבהתאם לחוק הירושה יש להעדיף את צוואתה החדשה.
בית המשפט למשפחה קבע שהצדק עם הבנות. נקבע כי הסתלקות האם מובילה לחלוקת הירושה בהתאם לרצונה המאוחר ולפיכך עיזבונות ההורים יחולקו באופן שוויוני. הבן ערער למחוזי, אך כאמור נדחה שם.
השופט שאול שוחט הסביר שלפי סעיף 50 לחוק הירושה, אם זוכה בצוואה מסתלק מהעיזבון מבלי שהמוריש קבע אדם אחר שיזכה במקומו – הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת. כלומר, ברגע שהסתלקה האם מעיזבון האב היא למעשה שמטה את הקרקע תחת הסדרי חלוקת הירושה שנקבעו בצוואות ההדדיות. התוצאה היא חלוקת העיזבון בהתאם לכללי הירושה על פי דין.
בתוך כך נקבע שאין לפרש את המילה "במקומו" בסעיף 50 לחוק כ"זולתו" כך שתכלול גם את מי שיורש אחרי היורש הראשון. בפסק הדין צוין כי לפרשנות כזו השלכות רוחב שעשויות לייצר עיוותים בחלוקת הירושה. "אין לפרש הוראת יורש אחר יורש בצוואה כמכוונת, בכל מקרה (גם), להוראת יורש במקום יורש", נכתב. "יש לאפשר לזוכה השני להוכיח כי זו הייתה כוונת המצווה בצוואתו באמצעות תובענה לפרשנות צוואה. לא ניתן לקבוע מראש שכל הוראת יורש אחר יורש תיחשב גם כהוראת יורש במקום יורש".
השופט הוסיף כי מוריש שכולל בצוואתו סעיף "יורש אחר יורש", צריך לקחת בחשבון שהזוכה הראשון עלול לכלות את עיזבונו בטרם תתגבש זכאות של הזוכה השני, ואם הוא מעוניין למנוע מצב כזה – עליו לצוות מפורשות בדרך של "יורש במקום יורש".
לכן סבר השופט שאין בקיום הצוואה המאוחרת של האם משום פגיעה באב המנוח – שכן סביר להניח כי העלה על דעתו שרעייתו עשויה לשנות מהחלוקה הראשונית שנקבעה. בנסיבות אלה נקבע, בהסכמת השופטים נפתלי שילה וסיגל רסלר-זכאי, שיש לדחות את הערעור.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הבן: עו"ד דניאל ארנסט, עו"ד חיים שטרן, עו"ד שרי וייס ועו"ד אור סיסמה • ב"כ הבנות: עו"ד בועז קראוס ועו"ד ברק קראוס • עו"ד משה פרדס עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין