בשנים האחרונות מועדוני כדורגל גדולים ברחבי אירופה החלו לשפץ את האצטדיונים שלהם. כך, למשל ברצלונה הודיעה לאחרונה כי השלב הראשון של שיפוץ קאמפ נואו יושלם בקרוב, וכי הקבוצה צפויה לחזור לשחק באצטדיון בתחילת 2025. מעבר לסמל סטטוס, לאסתטיקה ולשאיפה של מועדוני פאר לשחק במתקנים המתקדמים ביותר שיש, נראה כי התמריץ העיקרי במהלכים מסוג זה הוא פיננסי.
הגדלת כמות המושבים, וכן הכרטיסים שניתן למכור לכל משחק, אינם הדבר היחיד עליו חושבים המועדונים. בקאמפ נואו, למשל, יתווספו לאחר השיפוץ, שמוערך בכמיליארד אירו וחצי, כמה אלפי מושבים בלבד. מועדונים שואפים להפוך את האצטדיונים שלהם למרכזים תרבותיים ורב תכליתיים, שיוכלו לארח הופעות ואירועים נוספים שיכניסו עוד כסף למועדון.
שיפוץ מתקני הענק האלה מצריך זמן ומשאבים. כך, למשל, השיפוץ של הסנטיאגו ברנבאו של ריאל מדריד, שצפוי להסתיים בקרוב, נמשך כחמש שנים, ועלותו מוערכת בשווי של 1.76 מיליארד אירו. מעבר לעלות הכספית שבמהלך, סביר להניח שכשקיבלה את ההחלטה על שדרוג האצטדיון הביתי, נלקחה בחשבון הירידה בהכנסות בזמן השיפוץ. הקבוצה נאלצה לשחק במשך עונה אחת באצטדיון די סטפאנו, שבו 6,000 מושבים, וחלק מהיציעים נסגרו לטובת השיפוץ לאחר החזרה לברנבאו. העובדה שהאצטדיונים נמצאים במרכזי ערים גדולות באירופה מקשה גם היא על הפרויקט, והופכת את התהליך ליקר יותר ואיטי יותר.
לעומת ריאל מדריד וברצלונה, בשני מועדוני הפאר של מילאנו, אינטר ומילאן, דחו תוכניות לשיפוץ הסן סירו, בשל המורכבות הכלכלית. בשנה האחרונה בחנו שני המועדונים תוכניות לשיפוץ, ואף החלו לעבוד על כך עם עיריית מילאנו, שהאצטדיון בבעלותה. לפי רויטרס, חברת הבנייה WeBuild אף נתבקשה להכין הצעה לשיפוץ. בחודש שעבר הודיע ראש העיר מילאן, ג'וזפה סאלה, כי שני המועדונים דחו את ההצעה: "לאחר ניתוח מעמיק הגיעו שני המועדונים למסקנה כי לא ניתן לעשות את השיפוץ בצורה משתלמת, ואינם חושבים שזה אפשרי".
לא רק כדורגל
עם שיפוץ האצטדיונים המועדונים שואפים להגדיל את הכנסותיהם, זה ברור. השאלה היא איך? אחת המטרות העיקריות של מהלך כזה, מלבד להגדיל את כמות האוהדים שקונים כרטיסים על ידי הצבת יותר מושבים, היא הגדלת ההכנסות ממקורות אחרים.
השיפוצים של אצטדיונים כמו קאמפ נואו או ברנבאו, הופכים את המתקנים האלה לרב תכליתיים ולא מגבילים את השימוש בהם לכדורגל בלבד. כך, למשל, אצטדיון טוטנהאם הוטספר, שנחנך ב-2019, ועלות בנייתו מוערכת במיליארד פאונד, יכול לשמש להופעות ואירועים גדולים אחרים כמו משחקי פוטבול. זה מאפשר להגדיל את הרווחים שהאצטדיון מייצר.
ההכנסה המסחרית של טוטנהאם זינקה מ-117 מיליון אירו ב-2018, רגע לפני חניכת האצטדיון, כשעוד שיחקה בווייט הארט ליין הישן, ל-215 מיליון אירו ב-2022. דוגמה אחרת היא ההחלטה להתקין גג נשלף בברנבאו, שיאפשר לארח אירועי תרבות כמו הופעות, ללא כל תלות במזג האוויר. כך, למשל, בחודש שעבר דווח כי טוטנהאם ו-NFL, ליגת הפוטבול האמריקנית, סיכמו על הארכת החוזה שקובע שהאצטדיון ימשיך להיות "הבית של ה-NFL", עד 2030. הסכם השותפות, שהחלה מאז שהאצטדיון נחנך, קובע כי יתקיימו בו לפחות שני משחקי עונה סדירה ב-NFL. דניאל לוי, הבעלים היהודי של טוטנהאם, אמר בהודעה על הארכת השותפות כי "משחקי NFL באצטדיון שלנו הם אירועים מיוחדים. אנחנו רואים אוהדים מכל העולם באים לטוטנהאם ותומכים בכלכלה המקומית שלנו".
NFL היו שותפים חלקיים בבנייה המקורית של האצטדיון והשיקעו כ-12 מיליון דולר בהליך. כמו כן, לצד דמי שימוש שהליגה משלמת למועדון, טוטנהאם מקבלת גם הכנסות ממכירות מרצ'נדייז וכרטיסים בכל משחק שמתקיים במתקן. לצד זה, גם הופעות הם מרכיב חשוב בהכנסות האצטדיון. ביולי האחרון הזמר טראוויס סקוט הופיע בטוטנהאם הוטספר. לפי חברת ההפקות Live Nation Entertainment, להופעה נמכרו יותר מ-48 אלף כרטיסים, והיא הכניסה יותר מ-6.6 מיליון דולר. בהופעה גם נשבר שיא מכירות המרצ'נדייז באצטדיון.
בקיץ האחרון ערכה טיילור סוויפט סיבוב הופעות ברחבי אירופה. ברשימת ההיכלים שבהם הופיעה הזמרת, כיכבו אצטדיוני כדורגל מהגדולים ביבשת. סוויפט הופיעה, בן היתר, באנפילד בליברפול, ואף שברה את שיא הקהל בהופעות באצטדיון האייקוני עם לפחות 62 אלף צופים. היא גם הופיעה בוומבלי בלונדון, באצטדיון האור בליסבון, בפרנדס ארנה בשטוקהולם, בברנבאו, באצטדיון מאריפילד באדינבורו, פארק אולימפיק ליון בצרפת ובעוד רבים.
בעיתון הספרדי מארקה דווח כי לא פחות מ-70% מההכנסות של שתי ההופעות שסוויפט ערכה בברנבאו בסוף מאי ילכו לריאל מדריד. לפי הדיווח, ההופעות הכניסו 13 מיליון אירו, כלומר 9.1 מיליון אירו, שייכנסו לחשבון הבנק של ריאל מדריד.
במקרים אחרים, התועלת של אירוח אירועי תרבות כמו הופעות עלול לעלות על הרווחים, כמו שקרה לא מזמן בישראל. באוגוסט האחרון נאלצה בית"ר ירושלים לארח משחק ליגה נגד מ.ס אשדוד באצטדיון בלומפילד, במקום בטדי. מהמועדון הירושלמי נבצר לארח את המשחק במגרשו הביתי, לאחר שכר הדשא ניזוק בהופעה של הזמרת עדן בן זקן. אריאל, החברה העירונית לניהול קריית ספורט, תרבות ופנאי בירושלים, שאחראית בין השאר על טדי, ערכה תחקיר על התקרית, וקבעה כי תיקון הנזק יימשך בין שבועיים לשלושה.
מלבד רב תכליתיות, השיפוצים ממקסמים את חוויית האוהד באצטדיון. בתוך המתחמים, שבעבר נועדו רק לצפייה בכדורגל, ניתן למצוא מסעדות, ברים וחנויות. כל אלה מעודדים את האוהדים להקדים את שעת ההגעה למגרש ולהוציא יותר כסף. זאת לצד, לרוב, הגדלת כמות הכרטיסים שניתן למכור לכל משחק. גם במקרה הזה האצטדיון החדש של טוטנהאם הוא דוגמה מוצלחת. מאז שנחנך גדלו הכנסות המועדון בצורה משמעותית בימי משחק: מ-71 מיליון פאונד בעונת 2017/18 ל-106 מיליון פאונד בעונת 2021/22 - גידול של כמעט 50%. באותה עונה טוטנהאם גם הייתה במקום השני בהכנסות מיום המשחק בליגה, כשלפניה רק מנצ'סטר יונייטד עם 136 מיליון פאונד.
לב ליבה של הקהילה
אצטדיון הוא הרבה יותר מאשר בטון, מושבי פלסטיק ודשא. הוא מקדש של רגש, היסטוריה וזהות קולקטיבית. בכל שבוע נוהרים אליו אלפי אוהדים לבושים בצבעי הקבוצה עם צעיפים, דגלים ותופים. זהו לב ליבה של קהילה של דורות שלמים שחלקו רגעי שמחה ועצב, ניצחונות, הפסדים ואכזבות וצברו זיכרונות משותפים רבים.
לא סתם מושגים כמו "מגרש ביתי", "קבוצה מארחת" ועוד, הפכו שגורים בפי אוהדים רבים. כמו בית, האצטדיון מספק לקהילה תחושת ביטחון ושייכות. הוא מקום שהקהל בו מרגיש חלק ממשהו גדול יותר מעצמו - חלק מקהילה מלוכדת.
ההחלטה לשפץ אצטדיון או לעבור לאחד חדש היא צעד רגיש ומורכב. דוגמה טובה לכך היא המחלוקת בין עמותת האוהדים של הפועל תל אביב בכדורסל וארגון האולטראס, לבין איש העסקים עופר ינאי, המחזיק ב-81% מהבעלות על הקבוצה, סביב סוגיית המעבר להיכל מנורה מבטחים. כיום משחקת הפועל תל אביב בהיכל קבוצת שלמה, שסמוך לגני התערוכה. על אף שלקבוצה אוהדים רבים שמספרם הולך וגדל, מדובר באולם קטן עם 3,500 מושבים בלבד. ינאי, שמעוניין למכור כרטיסים ומינויים רבים יותר כדי לקדם את הקבוצה מצד אחד, וגם כדי להפחית את ההשקעה הכספית שלו, שמגיעה כבר קרוב ל-100 מיליון שקל מאז שנכנס למועדון, דוחף למעבר למנורה.
ואולם, ההסכם בין ינאי לעמותת האוהדים קובע כי לעמותה יינתן זכות וטו בכל הנוגע לצבעי המועדון, שמו, סמלו, וגם האולם הביתי. בשל כך, כדי להשלים את המהלך ינאי זקוק לתמיכת האוהדים, שיכריעו לגבי שאלת המעבר בהצבעה. העירייה, שהאולם בבעלותה, אינה מתנגדת למעבר של הפועל תל אביב, ואף החלה בהיערכויות לכך, בין היתר שיפוצים בחדרי ההלבשה והתאמתם לצרכים של המועדון.
האוהדים מצדם דורשים מינאי להתחייב לשדרג את היכל שלמה ל-10,000 מקומות ישיבה. בחודש שעבר העירייה הוציאה קול קורא לשיפוץ האולם, והוא מיועד ליזמים שירצו לקחת חלק בפרויקט. ינאי בעצמו צפוי לזכות בקול קורא וישקיע לא פחות מ-150 מיליון שקל בשיפוץ.
המחלוקת גרמה להיווצרות מחנות בקרב הקהל האדום: יש אוהדים רבים שתומכים במהלך ומצפים מהעמותה לתמוך בינאי. לעומתם, ארגון האולטראס, לצד אוהדים נוספים, מתנגדים לרעיון שקבוצתם תשחק במגרש מזוהה כל כך עם היריבה העירונית, מכבי ת"א, ואף מאיימים להיעדר מהמשחקים. בהודעה שפרסם הארגון נכתב: "אולטראס הפועל, השלטים, התופים, העידוד וכל האוהדים המסורים שהולכים למשחקים כבר עשרות שנים, לא יגיע למשחקי הבית ככל שהם ישוחקו באולם של מכבי".
8 צפייה בגלריה
חגיגות האליפות של מכבי חיפה מחוץ לסמי עופר. אצטדיון הוא מקום שאוהדים צוברים בו זכרונות משותפים
(צילום: שרון צור)
ההחלטה לשפץ או להחליף אצטדיון אינה רק החלטה לוגיסטית או כלכלית, אלא כזו הנוגעת בלב הזהות של המועדון ואוהדיו. היא מאתגרת את הקשר הרגשי העמוק שנבנה לאורך שנים ומסכנת את תחושת ההמשכיות וההיסטוריה. האתגר במהלך כזה אינו כלכלי בלבד, והמועדונים צריכים למצוא איזון בין שימור המורשת לבין התאמה לדרישות העתיד, תוך הבנה שאצטדיון הוא לא רק מבנה פיזי, אלא גם מרקם חי של רגשות, זיכרונות וערכים קהילתיים.
פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, היטיב לתאר זאת באחת ההתייחסויות שלו לשיפוץ שנערך בברנבאו: "השינוי בסנטיאגו ברנבאו הוא תחילת העתיד שלנו. ההיסטוריה של ריאל מדריד עוצבה במקדש הזה. זה מקור גאווה לכל אוהדי מדריד. הברנבאו חלק מחיינו, והוא יהיה בעל הברית החזק ביותר שלנו בדרך להגשים את כל חלומותינו. סנטיאגו ברנבאו החדש ישנה את ההיסטוריה של ריאל מדריד. אנחנו מגיעים לשיאו של חלום שיסמן את גורלנו".
