הדוח השנתי של מינהל הבטיחות במשרד העבודה פורסם לפני כשבוע, והציג גם את רשימת ההרוגים השנתית בתאונות באתרי הבנייה. השנה הוכרו 44 עובדים כהרוגים באתרי בנייה, אך לקראת סוף הדוח מצורפת רשימה נוספת, של כל אותם אלה שנהרגו באתרי הבנייה ולא הוכרו כנפגעי תאונת עבודה.
בכל שנה מתגלים פערים בין מספר ההרוגים המוכרים על ידי המינהל לבין המספר שמציינות העמותות שעוסקות בתחום ובהן "קו לעובד", כאשר באופן קבוע רשימת ההרוגים של קו לעובד מציגה מספר גבוה יותר של הרוגים. השנה למשל, היו ברשימה של קו לעובד 48 הרוגים, 4 יותר ממספר ההרוגים ברשימה של מינהל הבטיחות.
ממה נובעים ההפרשים? גורם בענף אמר בשיחה ל"כלכליסט", כי במשך שנים ובאופן שיטתי הם (מינהל הבטיחות) משמיטים תאונות עבודה, "תאונה של מחפרון מוכרת על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה אבל הם מחשיבים את זה כתאונת דרכים לצורך הדוחות הפנימיים שלהם וכדי לייפות אותם. אלה מצגי שווא לציבור".
בחלק מהמקרים, הסיווג של מינהל הבטיחות נראה הגיוני. למשל, עובד שלקה בליבו בעת העבודה, הגיוני שיושמט מרשימת ההרוגים באתרי הבנייה, שכן מותו לא מייצג ליקוי בטיחות. עם זאת, יש מקרים שבהם השמטה של תאונות מהסטטיסטיקה נראית תמוהה: מקרה כזה הוא מותו הטרגי של ד"ר יוסי שוב, ראש תוכנית "כוכבי הבטיחות" שקידמה התאחדות הקבלנים. שוב, רופא וטייס קרב בעברו, שהוביל את התוכנית לבטיחות באתרי בניה, הגיע באוגוסט 2023 לאתר בנייה בתל אביב. תוך פעילותו בתחום נפל מגובה של כ־5 מטר בעקבות ליקוי בפיגום ובחודש שעבר נפטר.
עו"ד רוני שדה יו"ר עמותת לשכת ממוני הבטיחות בישראל אומר כי "האינטרס של מינהל הבטיחות הוא להראות שאין תאונות במדינה, כי אם אין תאונות במדינה סימן שהם עושים את עבודתם כמו שצריך ובמיוחד אם מצליחים להראות גרף של ירידה בתאונות. ואם מינהל הבטיחות לא מחשיב תאונות בעבודה ככאלה הן לא נספרות, ולא ייכנסו לסטטיסטיקה". בנוגע לתאונה של ד"ר יוסי שוב אמר שדה, "זו תאונת עבודה לכל דבר ועניין שכן על פי פקודת הבטיחות בעבודה סעיף 242 כל מבקר באתר בנייה, לרבות כל מי שנמצא באתר, נחשב כעובד מבחינה משפטית".
תאונה נוספת שלא נספרה השנה בדוח משרד העבודה היא של עובד מחפרון באתר בנייה בישוב נופך. כשירד מהמחפרון וזה הידרדר עליו והוא נהרג.
בפועל, קיים שוני רב בין הסיווג של מינהל הבטיחות לבין זה של הביטוח הלאומי בנוגע לתאונות עבודה. כך למשל שתי התאונות המוצגות כאן מוגדרות על ידי הביטוח הלאומי כתאונות עבודה מובהקות. יחד עם זאת יש לציין כי ביטוח לאומי מכיר גם בתאונות דרכים בדרך למקום העבודה כתאונות עבודה, וסיווג זה אינו רלוונטי לסיווג התאונות באתרים.
ממינהל הבטיחות נמסר בתגובה: "האירועים שאינם מסווגים כתאונות עבודה הם אירועים לא נשלטים שמתרחשים מדי שנה באתרים. כל אירוע וכל תאונה מסווגים על פי קריטריונים של מינהל הבטיחות יחד עם ביטוח לאומי ומשטרת ישראל. במהלך השנים מספר ההרוגים ירד אבל לעמותות תמיד היו הסברים מדוע המספרים גבוהים יותר. השנה מספר ההרוגים היה גבוה משנים עברו ודיווחנו על כך".
מארגון קו לעובד נמסר בתגובה: "תמונת המצב העגומה של הרוגים באתרי הבנייה נמשכת בין היתר בשל הסתרת פרטי מידע מהעין הציבורית, כמו למשל הקריטריונים לסיווג תאונות עבודה של המינהל או פרסום דוחות החקירה של תאונות עבודה קטלניות. הפערים בנתונים מציגים לצערנו תמונת מצב לא מציאותית, אשר מאפשרת למקבלי ההחלטות, ובראשם שר העבודה, לחמוק מאחריות ולא לתת את הדין על מחדליהם, וכך תקציבים קריטיים אינם מגיעים ליעדם והעובדים מופקרים לנפשם".
