חצי שנה אחרי הקמתה, "ממשלת השינוי" ביצעה השבוע שינוי משמעותי ללא ספק, אולם לא ברור אם לשינוי כזה התכוון המשורר. ועדת המינויים הבכירים בחברות הממשלתיות פסלה מועמד, בטיעון כי אין לו את הכישורים הדרושים לנהל חברת ענק כמו התעשייה האווירית. הוועדה הזאת הוקמה בדיוק למטרה הזאת - לוודא אם המועמד הוא בעל זיקה פוליטית חזקה ובעל היכולת המתאימה לתפקיד שאליו הוא מיועד. ועדת השופטת בלהה גילאור קבעה באופן חד-משמעי: השר לשעבר עמיר פרץ, עם כל הכבוד לעברו, לא יכול לכהן בתפקיד שיועד לו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ממשלת השינוי, כלשון העם, "שמה קצוץ" על החלטת הוועדה - ואתמול (א') הכשירה את המינוי. אכן שינוי וגם פגיעה בוועדה שהממשלה הקימה בעבר בדיוק כדי למנוע מינויים פוליטיים מהסוג הזה. אז החליטה. תמיד ממשלת שינוי יכולה "לשנות".
אגב, לחץ לא מתון של הציבור יכול היה להשפיע על מניעת החרפה שבעקיפת הוועדה המכשירה מינויים. רוצים דוגמה? רק לחץ של הציבור והתקשורת הביאו לתקן עוד הבטחה שכמעט לא קיימה ממשלת השינוי - העלאת שכר החיילים, שהיום נוספו עליהם גם משרתי השירות הלאומי.
ואולם, בתחום הכלכלי אין כלל ספק שנעשה שינוי מהותי חשוב: למדינת ישראל אושרו תקציב מדינה דו-שנתי חדש וחוק הסדרים בן 40 רפורמות, לראשונה מאז האישור האחרון לפני יותר משלוש שנים וחצי. את השערוריה הזאת בהחלט תיקנה ממשלת השינוי - והיא ראויה למחמאות על השינוי. אולם, ככל ש"ממשלת השינוי" מאריכה ימים מתברר שהשינויים בתחום הכלכלי לא גדולים מאוד, לפחות בשלב הנוכחי.
כמה וכמה הבטחות בחירות - הופרו בזאת אחר זאת. הביקורת הקשה בעבר על ההסכמים הקואליציוניים וההבטחה שלא יהיו עוד כאלה, הסתכמו רק במילים. בצמוד לתקציב המדינה הגדול אי-פעם, מצאנו גם הסכמים קואליציוניים בסכום לא זניח: 1.4 מיליארד שקל. נכון, חלק גדול מהכספים נועדו למטרות חיוביות, כמו לניצולי השואה ולתנועות הנוער, אך ההבטחה להכליל את אלה בתוך התקציב הרשמי של מדינת ישראל - נמוגו במהרה.
רוב הדרישות נענו: "ככה זה בממשלת 61"
חברי הכנסת מהקואליציה, ולבסוף גם מהאופוזיציה, שהתרגלו לנהוג כך בעבר, העלו דרישות - ואלה נענו ברובן. "ככה זה בממשלת 61", הסבירו לנו. ואם הכספים האלה היו בתוך תקציב המדינה - הוא לא היה עובר?
4 צפייה בגלריה
הדרישות נענו, בלי להכניס אותן לחוק התקציב. בנט, ליברמן ולפיד במסיבת עיתונאים
(צילום: חיים צח, לע"מ)
דברי הביקורת הקשים שהשמיעו חברי הקואליציה הנוכחיים כלפי הקואליציות מהעבר בעניין נוסף - חברי הכנסת "הנורבגיים" - לא רק שנעלמו כלא היו, אלא שממשלת בנט-לפיד אפילו רשמה שיא חדש: 21 חברי כנסת שנכנסו למשכן במקום 21 שרים וסגני שרים, שפרשו מהכנסת לפחות זמנית. עוד 21 משכורות של חברי כנסת - 1.7 מיליון שקל כל אחד - זה לא סכום זניח. שינוי אמרתם? אכן, שינוי - לרעה.
רגע. יש עוד הרבה "אין שינוי". טרם הבחירות הבטיחו האדונים בנט-סער-לפיד ממשלה קטנה יותר. 18 שרים, מקסימום 20. ממשלת ישראל הקודמת אומנם הגיעה עד ל-34 שרים (אושרו 36 שרים ו-16 סגני שרים בהסכם בין נתניהו לגנץ), אולם הנוכחית מונה אף היא מספר מוגזם של 28 חברי ממשלה. וזה עוד עם פחות חברים בקואליציה.
אה, וממשלת השינוי הבטיחה גם שתסגור משרדים לא נחוצים. אז הם קיימים. יש משרדי מורשת וירושלים ואלעזר שטרן הוא השר לענייני מודיעין. והבטיחו שלא יהיו יותר "שרים בלי תיק" מיותרים לגמרי. כדאי לשאול את אלי אבידר מישראל ביתנו, שכיום לא כל כך הבית שלו, באיזה תיק בדיוק הוא מחזיק. נכון, אבידר מחזיק ב"משרד ללא תיק".
וכמעט שכחנו, יש גם חמישה סגני שרים - במשרדי הביטחון, החוץ, הכלכלה, ביטחון הפנים ומשרד ראש המשלה. אם אפשר, אז למה לא? שיהיה. בארבע שנים עלותם ביחד, אגב, תגיע ל-50 מיליון שקל.
הבטיחו "תוכנית סינגפור"? אז הבטיחו
רגע, רגע. עוד לא גמרנו. אחרי סדרת ה"יש": יש חוק נורבגי, יש הסכמים קואיציוניים, יש הרבה שרים, יש גם בלי תיק, יש סגני שרים ויש עקיפת ועדה ממשלתית - מגיע תור האין.
4 צפייה בגלריה
רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, משמש כממלא מקום רשות החברות הממשלתיות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שישה חודשים כמעט חלפו מאז שפרופ' אבי שמחון עזב את ראשות המועצה הלאומית לכלכלה, שם שימש גם כיועצו של ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו. מחליפו, נפתלי בנט, הבטיח במערכת הבחירות שישים את כל יהבו על הכלכלה, שיהיה פה פנטסטי כמו בסינגפור. "תוכנית סינגפור", זוכרים?
אז מרוב כמיהה להעמיד בראש סדר העדיפויות את הכלכלה, "שכח" בנט למנות במשך כמעט חצי שנה יו"ר חדש למועצה הלאומית לכלכלה והתפקיד נותר מיותם. מי יודע, אולי זה חלק מההסכם על ליברמן, שאיש לא יתערב לו בענייני הכלכלה, שהרי גם יו"ר ועדת הכספים (ח"כ אלכס קושניר) הוא ממפלגתו וגם השר הנוסף (חמד עמאר) במשרד האוצר.
כאשר שאלנו היום במשרד ראש הממשלה מה עם מינוי ראש חדש למועצה הלאומית לכלכלה, נעננו אך בקושי בתשובה די מגומגמת כי "יש לראש הממשלה בנט כוונה כזאת". מתי? מי המועמדים? למה לא מונה עד כה? תשובות לא קיבלנו.
ולבסוף, מתברר שממשלת השינוי "שכחה" גם לבצע עוד מינוי לא פחות חשוב, של מי שאחראי למאות מיליארדי שקלים ועשרות אלפי עובדים. מאז פרישת ינקי קווינט מניהול רשות החברות הממשלתיות - ברגע האחרון לפני נפילת הממשלה הקודמת - לא מונה שם מנהל חדש.
כיום מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, משמש כממלא-מקום, כאילו שאינו עסוק דיו בענייניה הכספיים של המדינה. סתם, כך, כדי להבין באלו חברות "שוליות" על מנהל רשות קבוע לעסוק מדי יום - אלה הן, למשל, חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפאל, הנמלים. החדשה הטריה: סוף-סוף הוקמה לפני 10 ימים "ועדת איתור" לתפקיד המרכזי הזה במשק. הגיע הזמן לשינוי.
