ראשי השלטון המקומי נגד היוזמה לבנות דירות במתחמי תעסוקה ולהסב משרדים למגורים: ראשי פורום ה-15 (הערים העצמאיות בישראל) ומרכז השלטון המקומי שלחו אמש (ג') מכתב לראש הממשלה, נפתלי בנט, שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושרת הפנים, איילת שקד, ובו טענו כי היוזמה בחוק ההסדרים להסבה מהירה של שטחי תעסוקה למגורים היא "אסון תכנוני שיוביל לכאוס".
לדברי ראשי הערים, הסבת שטחי תעסוקה למגורים בהיקפים משמעותיים, ללא הליך תכנוני כלשהו הוא צעד "אנטי-תכנוני" שיוריד לטמיון עשרות שנים של עבודות תכנון מקצועיות ומעמיקות. עוד טענו במכתב כי "יישום ההצעה עלול להוביל לכאוס תכנוני-אורבני לפי כל קנה מידה אפשרי, באופן שלא יותיר בידי הרשויות המקומיות ברירה – אלא להפסיק לתכנן ולהוציא היתרי בנייה".
מעבר לפגיעה התכנונית, הבהירו ראשי הרשויות כי "ההצעה תוביל לפגיעה כלכלית קשה, שתביא להפסדים ניכרים לשלטון המקומי. הפסדים אלו יפגעו בצורה קשה ברשויות המקומיות, שממילא לא זוכות לתקצוב ממשלתי כנהוג במדינות ארגון ה-OECD, בעודן נדרשות להוצאות כבדות ביותר להספקת שירותים ממלכתיים של חינוך ורווחה".
על המכתב חתומים חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי; רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר פורום ה-15; רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים; אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון; משה פדלון, ראש עיריית הרצליה; מוטי ששון, ראש עיריית חולון; עו"ד יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד מונסון; כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן; ואחרים.
"לא צפויה ירידת מחירי דירות בקרוב"
טיוטת חוק ההסדרים המלאה נחשפה השבוע וצפויה להגיע לאישור הממשלה יחד עם תקציב המדינה בשבוע הבא. אתמול התייחסה שרת הפנים שקד לסעיפי החוק העוסקים במצוקת הדיור וטענה, בין היתר, כי "לא צפויה ירידת מחירי דירות בשנים הקרובות". בכנס נדל"ן של אתר ההתחדשות העירונית "מגדילים" שנערך בפתח תקווה אמרה שקד כי "זה לא ריאלי לחלום על ירידת מחירי דירות, אני לא חושבת שזה יקרה בשנים הקרובות, אני אומרת בכנות. אנחנו נאבקים לעצור או למתן את העלייה הנוכחית".
שקד הוסיפה: "בשנתיים האחרונות הממשלה פשוט לא בנתה מספיק, לא שיווקה מספיק, לא תכננה מספיק ואנחנו עכשיו משלמים מחירים מאוד יקרים". בנוסף התייחסה לחלופה שאושרה לתמ"א 38 וציינה כי בכוונתה לאפשר גביית היטל השבחה על ידי הרשויות המקומיות במסגרת התוכנית החלופית. "אחת הסיבות שתמ"א 38 לא הצליחה לגמרי, היא שלא היה היטל השבחה, ובהצעה כן הכנסנו היטל", הסבירה שרת הפנים.
לדבריה, "זו יוזמה של האוצר, שחושב שזה יהיה התמריץ לבנייה רחבה יותר, ואנחנו הסכמנו איתם. כל החלטה מתקבלת לפי הפרספקטיבה של איך אפשר לבנות הכי הרבה. החלופה נועדה לכך שלראש העיר תהיה מוטיבציה יותר גבוהה להשתמש בתוכנית. אפשר לבנות 400%, וגם לשלב מבני ציבור. בנוסף ניתן יהיה להטיל על התוכניות היטל השבחה. זה גם משמש להתחדשות עירונית וגם לחיזוק מבנים ואנחנו מקווים שישתמשו בזה יותר. ראש עיר שירצה להמשיך עם תמ"א 38 יכול לעשות זאת".
על הרפורמה לייקור הארנונה למגורים, שבסופו של דבר הוצאה מטיוטת חוק ההסדרים, אמרה שקד כי מטרת המהלך הייתה לעודד את הרשויות להרחיב את הבנייה למגורים, אולם "המהלך עורר התנגדות חריפה בשלטון המקומי, שכן הגדלת המס על המגורים לא פיצתה את הרשויות על הפסדיהן מהוזלת הארנונה על שטחי תעסוקה ומסחר. עם זאת, כל ראש עיר שרוצה לייקר את הארנונה למגורים בעיר שלו יכול לעשות זאת, ויקבל את הגיבוי של משרד הפנים".
על החלטתה לחדש את פעילות הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז) אמרה שקד כי "זו תחרות לוועדות המחוזיות. בעצם קיומו, הותמ"ל משפר את העבודה שלהן. יש לנו הרבה מה לעשות בוועדות המחוזיות, אבל מאוד חשוב שלכל ועדה כזאת תהיה תחרות. מעבר לכך, זה כלי תכנוני מהיר. אנחנו שמים דגש על התחדשות ופיתוח סביב המטרו, אבל גם לציבור הכללי צריך להגדיל משמעותית את ההיצע ואין פתרונות קסם".
"ישראל תהיה אחת המדינות הצפופות בעולם"
יעל סלומון, מנהלת אגף המטרו במינהל התכנון, התייחסה גם היא לתוכנית השאפתנית לרכבת התת הקרקעית והבהירה כי "מערכת המטרו צפויה להוביל 800 אלף תושבים ביום. תמ"א 70, התוכנית למרחב תחנות המטרו, תתרום מאד לקידום ההתחדשות העירונית באזורים שבהם היא תחול ותשפיע על עליית ערך הקרקע, אם כי באופן שונה על כל אחד מהמרחבים. במרכז מטרופולין תל אביב אנו צופים עלייה של 4%, בטבעת השנייה עלייה של 8% ואלו בפתח תקווה אנו צופים עלייה של 12% בשווי הקרקע. התוכנית פותחת את המטרופולין ממקום למקום ואזור לאזור, ואפשר יהיה לוותר על הרכב הפרטי".
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, התייחסה אף היא לסעיפי הנדל"ן בטיוטת חוק ההסדרים, בדגש על ביטול ההקלות ליזמים. "כיום אין קשר בין התכנון לבין מה שנבנה בסופו של דבר. זאת משום שמתחיל משא ומתן בשלב הרישוי – וניתנות הקלות שמוסיפות הרבה יחידות דיור בלי מענה לצרכים הציבוריים ובלי בדיקה של מה שצריך במרחב", אמרה. "בנוסף, זה מאריך באופן משמעותי את הליכי הרישוי כי כל הקלה דורשת פרסום ואז יש התנגדויות שצריך לשמוע. יש לנו כיום 19 ועדות ערר והמספר רק הולך ועולה. לכן אם יש שינוי משמעותי שנוכל לעשות במדינה זה לבטל את ההקלות ולהתחיל לחבר בין התכנון לרישוי הכי מהר, לקצר את לוחות הזמנים באופן משמעותי".
זילבר הוסיפה כי "ישראל בדרכה להיות אחת המדינות הצפופות בעולם, ואולי אף הצפופה ביותר", אמרה בכנס. "בשנים הקרובות נדבר יותר ויותר על הצפיפות לקילומטר רבוע, וזה מונח שיש להתרגל אליו. בערים אנו צפויים להגיע לרמות צפיפות שינועו בין 40 אלף נפש ועשויות להגיע גם ל-80 ול-100 אלף נפש לקמ"ר, שזה פי 3-4 מרמת הצפיפות בערים כיום".
שירה ברנד, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, הודתה כי "אנחנו סומכים על שיקול הדעת של ראש העיר, המינהלת והצוות המקצועי, אבל הרבה פעמים יש סוג של התאהבות בתכנון – וכשמזיזים פינה קטנה יש כעס. לעתים אנו מחליטים להפחית כמה עשרות דירות מתוכנית. ברור שלגיטימי שיזם ירצה להיות עם הרווח הגדול ביותר, אבל הפרויקט צריך להיות איכותי. הרבה פעמים חושבים שאפשר לתת איכות חיים טובה יותר בלי להגיע לצפיפות של 60 דירות לדונם.
לדבריה, "הצפיפות עלולה לייצר מקום מגורים לא איכותי ולהפוך מצוקה אחת למצוקה שנייה, זה משהו שאנו עלולים לבכות עליו שנים. הציפייה שלנו שבאזור שהוא על תוואי התחבורה הציבורית לא צריך שני מקומות חניה ליחידת דיור. צריך שנהיה כמו הערים המתוקנות בעולם, ומי שיושב על הרכבת הקלה והתחבורה הציבורית יכול לרדת במספרי מקומות החניה".