השכר הממוצע בגופים הציבוריים עלה בשנת 2020 במעט לעומת עליית השכר הממוצע במשק, אך עדיין בעלי תפקידים בכירים בכמה גופים ציבוריים הרוויחו עשרות אלפי שקלים בחודש כל אחד - הרבה יותר מהשכר הממוצע. ומי בצמרת מקבלי השכר בגופים הציבוריים?
12 רופאים ובכירים בשירותי בריאות כללית שהביאו בממוצע 87,879 שקל ברוטו בחודש הביתה ועלות שכרם הגיעה ל-110,491 שקל בממוצע; 17 עובדי קהילה בשירותי בריאות כללית השתכרו 74,424 שקל ועלות שכרם הגיעה ל-96,457 שקל בחודש ו-19 בעלי תפקידים בכירים בתעשייה האווירית שהשתכרו 79,936 שקל בממוצע ועלות שכרם הסתכמה ב-103,810 שקל. כך עולה מנתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, שפרסם היום (ד') את דוח השכר בגופים הציבוריים ל-2020.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עלייה קטנה בהוצאות השכר ל-85 מיליארד שקל
השכר הממוצע של עובדים בגופים הציבוריים היה כמובן נמוך בהרבה - 16,600 שקל בחודש - עלייה של 1.2% בשנת 2020, ואילו השכר החציוני עמד על כ- 10,750 שקלים. יצוין, כי בשנת 2020 עלה השכר הממוצע במשק ב-7%, בעיקר בשל הוצאתם של בעלי שכר נמוך לחל"ת בעת שיא משבר הקורונה.
הדו"ח מתייחס לכ-400 אלף עובדים בגופים הציבוריים, המועסקים בכ-800 גופים נתמכים ומתוקצבים ובתאגידי בריאות. זה כולל חברות ממשלתיות, שלטון מקומי, מערכת ההשכלה הגבוהה והתאגידים הסטטוטוריים. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים בשנת 2020 עלו בכ-2% לעומת עלייה ממוצעת של כ-4.5% בשנים 2015-2019, והם עמדו על כ-85 מיליארד שקל.
הדוח מגלה, כי בשנה הראשונה למשבר הקורונה מספר המשרות בשירותים הציבוריים נותר ללא שינוי מהותי, למעט בקרב גופי מערכת הבריאות, לצד ירידה בהעסקה בחברות העירוניות. קיטון ההעסקה במגזר הפרטי לצד אי שינוי בהיקף ההעסקה בגופים הציבוריים הביא לכך ששיעור המשרות הציבוריות מתוך כלל המועסקים במשק עלה בכ-1% ועמד על כ-18%, בדומה לממוצע מדינות ה-OECD.
חגיגת שכר גם ביד ושם, באוניברסיטה העברית ובעיריית ירושלים
מאילו עוד גופים ממשלתיים שילמו למספר גדול של עובדים שכר ממוצע גבוה במיוחד? לפי הדוח, 42 בכירי מכבי שירותי בריאות הביאו הביתה 57,708 שקל (עלות שכרם: 78,345 שקל).
15 בעלי תפקידים בכירים ב"אלתא" תעשיות אלקטרוניות השתכרו 67,051 שקל (עלות שכרם הסתכמה ב-83,213 שקל בחודש).
11 עובדי "מקורות" הביאו הביתה 57,467 שקל (עלות שכרם: 71,945 שקל).
33 בכירי הטכניון השתכרו 50,313 שקל (עלות שכרם: 62,731 שקל).
לא פחות מ-632 בעלי שכר גבוה (זאת ההגדרה בדוח) באוניברסיטה העברית השתכרו בממוצע 39,511 שקל (עלות שכרם הגיעה ל-55,127 שקל). עוד 150 "בעלי תפקיד" באוניברסיטה העברית הביאו הביתה 40,141 שקל (עלות שכרם הסתכמה ב-53,423 שקל).
בבר אילן השתכרו 82 בעלי תפקיד 44,231 שקל (עלות שכרם: 61,624 שקל).
במכון ויצמן 23 בכירים הביאו הביתה 58,311 שקל (עלות שכרם: 81,317 שקל).
באוניברסיטה הפתוחה 12 בכירים השתכרו 52,634 שקל (עלות שכרם: 70,387 שקל).
בדואר ישראל 23 בכירים הביאו הביתה 46,599 שקל (עלות שכרם: 60,923 שקל).
עמידר: 17 בכירים השתכרו 42,670 שקל (עלות שכרם: 54,757 שקל).
עיריית ירושלים: 58 בעלי תפקיד בכירים השתכרו 37,437 שקל (עלות שכרם: 48,924 שקל).
עיריית עכו: 11 עובדים השתכרו 33,983 שקל (עלות שכרם: 50,191 שקל).
עיריית רהט: 4 בכירים הביאו הביתה 33,659 שקל (עלות שכרם: 45,520 שקל).
עוד נתון שמשך תשומת לב בדוח, הוא ש-23 בעלי תפקידים בכירים במוסד "יד ושם" השתכרו 39,120 שקל ועלות שכרם הגיעה ל-52,982 שקל.
הפערים בין נשים לגברים עדיין גדולים
עוד עולה מהדוח, כי ב-2020 עלה שכרם של ההנדסאים ב-6% ולעומת זאת ירד שכרם של טכנאי הרנטגן ב-3%. שכר עובדי ההוראה, העובדים הסוציאליים והרוקחים עלה ב-2%.
הדוח מגלה, כי נשים מאיישות כ-30% בלבד ממשרות בעלי התפקידים ומקבלי השכר הגבוה. זאת לעומת 27% בשנים 2015 עד 2019. פערי השכר המגדריים ירדו ב-0.7% בחמש השנים עד 2020 וב-0.1% בלבד בשנת 2020 ועמדו על 35% לטובת שכר הגברים. ללא בעלי תפקיד ומקבלי שכר גבוה - פער השכר המגדרי עמד על 22%.
השכר החציוני בפילוח מגדרי היה אצל הגברים 13,475 שקל ואצל הנשים רק 9,589 שקל. השכר הממוצע של הגברים היה 20,991 שקל ושל הנשים במגזר הציבורי רק 13,881 שקל.
שיעור הנשים בחברות הממשלתיות עמד על 60%, אך שכרן הממוצע נמוך בכ-28% מהנתונים המקבילים אצל גברים. הפער המשמעותי ביותר הוא בקבוצת המונופולים הטבעיים-ממשלתיים - שם הפער נאמד בכ-32%.
פערי השכר בשלטון המקומי בין גברים לנשים עמדו על 24% - לטובת הגברים כמובן. יצוין כי בשנים 2019-2020 חלה ירידה כ-6% בפערי השכר בין גברים לנשים בתאגידים הסטטוטוריים והוא עמד על 17%.
עובדי הנמלים מרוויחים הכי הרבה: 32,958 שקל בחודש בממוצע
לפי הדוח, בשנת 2020 הופחתה במגזר הציבורי ההוצאה על הטבות של ארוחות בכ-22 מיליון שקל ולראשונה לא חלה עלייה בהוצאות על זקיפות הטבה.
בחברות הממשלתיות הועסקו 54,666 אלף עובדים, ששכרם הממוצע עמד על 24,436 שקלים בחודש, עלייה של 2.1%.
שכר עובדי הנמלים הוא הגבוה ביותר ועמד על 32,958 שקלים בחודש בממוצע. בהקשר זה ציין קובי בר-נתן ציין, כי לאור תהליכי הפרטת הנמלים, כבר כיום הנמלים התייעלו מבחינת מספר העובדים. לדבריו, עולם יחסי העבודה הוא מרכיב משמעותי בקידום השינוי המבני הנ"ל, שצפוי להביא לירידה במחירי ההובלה הימית ומכאן גם להשפיע על יוקר המחיה והורדת המחירים.
השכר הממוצע בענף תשתיות אנרגיה ומים היה 28,331 שקל, יותר מאשר בתעשיות הביטחוניות - 25,813 שקל.
בחברות הממשלתיות השכר הממוצע של 3,078 בעלי תפקידים הגיע ל-40,879 שקל. בחברות הללו עובדי מחקר השתכרו 34,759 שקל, הנדסאים 27,423 שקל והנדסאים וטכנאים 26,041 שקל.
הוצאות השכר בסקטור זה עמדו על כ-19 מיליארד שקל. הוצאות השכר של חברת חשמל, שמעסיקה 21% מהעובדים בחברות הממשלתיות, הן הגבוהות ביותר ועמדו על כ-5 מיליארד שקל.
בשלטון המקומי הועסקו 191,575 עובדים, בשכר חודשי ממוצע של כ-11,246 שקל. חלקיות המשרה הממוצעת עומדת על 75% משרה לעובד. בשנים האחרונות חלה עלייה של 6% בשכר העובדים באשכול זה. עם זאת, שכרם הממוצע של בעלי השכר הגבוה עלה רק ב-1%, נוכח ההצמדה למדד המחירים לצרכן.
השכר הממוצע באיגודי הערים היה 16,265 שקל, בוועדות לתכנון ולבנייה 14,465 שקל ובתאגידי המים 11,520 שקל. עובדים בחוזי בכירים ברשויות השתכרו 25,469 שקל. מהנדס ראשי הרוויח בחודש 42,314 שקל בממוצע, רב שכונה הביא הביתה 37,160 שקל בחודש ומבקר פנים השתכר 35,516 שקל.
בגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה הועסקו בשנת 2020 כ-54,500 עובדים ב-32 מוסדות ושכרם הממוצע עמד על 17,740 שקל בחודש - עלייה של 2.5% בשנת 2020.
קיים פער של 17% בגובה השכר בין המכללות לאוניברסיטאות, בעיקר בשל רובד "עבודה נוספת" שגבוה יותר באוניברסיטאות. הפער הגדול ביותר קיים בקרב עובדי הסגל האקדמי, כששכרם באוניברסיטאות עמד על 25,044 שקל בחודש בממוצע ואילו במכללות על 19,582 שקל בחודש בממוצע. הפער המגדרי בסגל האקדמי עמד "רק" על 20% לטובת שכר הגברים הגבוה יותר.
מספר העובדים בתאגידים הסטטוטוריים עמד על כ-17,680, העובדים ב-58 תאגידים, ששכרם הממוצע עמד על 18,563 שקל בחודש. השכר הממוצע לעובדים בדירוג מפעלי הגיע ל-23,043 שקל. יש לציין שראשי דירקטוריון השתכרו 77,262 שקל, חברי הנהלה 59,333 שקל וסמנכ"לים השתכרו בתאגידים ברוטו לחודש 44,190 שקל.
בשנת 2020 חלה ירידה משמעותית במספר המשרות, בעיקר בעקבות השינוי שחל בנפח פעילות התאגידים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, בין היתר, בגלל ירידה בהכנסות, ירידה במספר המבקרים במוזיאונים ואתרים וירידה במספר הנוסעים בנתב"ג. כך למשל, ברשות שדות התעופה ירד מספר העובדים בכ-38%.
קובי בר-נתן ציין, כי בתקופת הקורונה הוביל אגף השכר והסכמי עבודה מספר הסכמים קיבוציים שאפשרו למעסיקים הציבוריים מצד אחד לשמור על רציפות העסקה של רוב עובדי המגזר הציבורי, תוך הפעלת כלים של גמישות ניהולית, ומצד שני, לצמצם את הפעילות של הגופים הציבוריים לרמה שנדרשה בצווים ותקנות לכדי הרמה הנדרשת לשמירת הרציפות השירות הציבורי.
עוד אמר הממונה על השכר, כי בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמי עבודה משמעותיים שמשקפים את השינויים שמקדם אגף השכר בתחום ההעסקה במגזר הציבורי, שנועדו לייעל אותו ולהתאימו לשוק העבודה הנוכחי. דוגמה לכך ניתן לראות בהסכם השכר עם העובדים הסוציאליים, הסכמי השכר בחברת תומר, במכון וינגייט, הסכם שכר המהנדסים בטכניון ועוד. "בשנים האחרונות חתמנו על מגוון הסכמים חדשניים, אשר תרמו לשיפור הפריון במגזר הציבורי", ציין בר-נתן.
