סרטן הוא שם כולל למאות מחלות שונות, שבהן תאי הגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת, והצטברותם יוצרת גידול ממאיר. ככול שהסרטן מתפתח, הוא מצליח לשלוח חלק מתאים אלו למקומות אחרים בגוף וליצור גרורות. החשיבות הקריטית של האבחון המוקדם נועדה לאתר ולחסל את התאים הללו, לפני שהם מתפתחים ומצליחים לנדוד בגוף.
לכן אבחון מוקדם ממלא תפקיד מרכזי במניעת סרטן על ידי מתן התערבות וטיפול בזמן. בדיקות סקר ובדיקות אבחון קבועות, המותאמות לפרופיל הסיכון של הפרט, יכולות לזהות את החריגות הללו בשלב שבו המחלה ניתנת לטיפול. ריכזנו עבורכם את הבדיקות המובילות לאבחון מוקדם, על־פי סוג הגידול.
סרטן השד:
ממוגרפיה: צילומי רנטגן של רקמת השד. בישראל כל אישה בגיל 50 ועד גיל 75 זכאית לבדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים. אישה שלה בת משפחה מקרבה ראשונה שאובחנה עם סרטן שד, זכאית לבדיקת ממוגרפיה פעם בשנה.
בדיקת שד קלינית: מבוצעת על ידי כירורג/ית שד, וזכאית לה כל אישה המעוניינת לעבור בדיקה של כירורג/ית שד, בין שיש לה ממצאים מחשידים או לא.
בישראל שיעור האבחון המוקדם הוא מהגבוהים בעולם, הודות לתוכנית הלאומית של משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, והוא עומד על 71%. נתון זה מתבטא בשיעור הישרדות גבוה ביותר של הנשים המאובחנות עם סרטן שד, ועומד על 89.4% בקרב נשים יהודיות ו־ 84.3% בקרב נשים ערביות.
סרטן ריאות:
טומוגרפיה ממוחשבת במינון נמוך (LDCT): סריקות LDCT מומלצות לאנשים מסוימים בני 80-50 עם היסטוריה של עישון כבד. בדיקה סדירה יכולה לסייע באיתור סרטן ריאות בשלביו המוקדמים.
בישראל החלה תוכנית פיילוט של משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים והעמותה הישראלית לסרטן ריאה. על־פי התוכנית, מעשנים או מעשנים לשעבר בני 79-50 עם היסטוריה של 20 "שנות קופסה", שעדיין מעשנים או הפסיקו לעשן ב־15 השנים האחרונות, יכולים לבצע את הבדיקה דרך קופות החולים.
התוצאות שמתקבלות מהבדיקה הן פשוטות, ועל־פיהן מתקבלת ההחלטה. אם תקבלו תשובה שלילית, שמתקבלת עבור רוב מוחלט של הנבדקים (89%), אז תגיעו שוב לבדיקה רק בעוד שנה. במידה שתקבלו תוצאות לא מוחלטות לגבי ממצא מזערי בריאה, המתקבלות עבור 9% אחוזים מהנבדקים, תתבקשו לשוב ולחזור על הבדיקה כעבור שלושה חודשים, אם הממצא יהיה שלילי כפי שהוא מתקבל ברוב המקרים של ביצוע בדיקה חוזרת, אז תגיעו שוב לבדיקה רק כעבור שנה.
במידה שהממצא הוא חיובי, גם כאן אין סיבה לדאגה, תישלחו לבצע בדיקה ממוקדת יותר הנקראת PET-CT, שתאבחן האם אכן מדובר בממצא סרטני או לא. גם כאן כמחצית מהנבדקים יקבלו תשובה שלילית ויחזרו להיבדק רק אחרי שנה. אם נמצא ממצא סרטני, הרי שמדובר בממצא זעיר בשלב המוקדם של ההתפתחות שלו – כזה הניתן להסיר באמצעות ניתוח ולהחלים ממנו.
סרטן צוואר הרחם:
בדיקת HPV: בדיקת הימצאותו של נגיף הפפילומה האנושי.
בדיקת פאפ: בדיקה הכוללת איסוף תאים מצוואר הרחם כדי לזהות חריגות או שינויים טרום־סרטניים.
מומלץ לנשים בגיל 65-25 לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן צוואר הרחם. הבדיקה כלולה בסל התרופות. לנשים בגיל 54-25 מומלץ לבצע בדיקה אחת לשלוש שנים, לנשים בגיל 65-55 מומלץ לבצע בדיקה אחת לחמש שנים. בכל קופות החולים מתבצעת גם בדיקת HPV, המזהה נוכחות של וירוס הפפילומה. היא מבוצעת על ידי משטח צוואר הרחם ויכולה לזהות גם נשאות לנגיף, ולא רק נגעים טרום־סרטניים או סרטניים.
סרטן מעי גס:
בדיקת דם סמוי בצואה: בדיקה אימונוכימית לזיהוי דם בצואה, מה שעשוי להעיד על חשש לסרטן המעי הגס ודורש בירור נוסף. מומלץ לבצען מדי שנה, ותוצאה חיובית עשויה להוביל לבדיקות נוספות, ביניהן קולונוסקופיה.
קולונוסקופיה: בדיקה הסוקרת את המעי הגס כולו לאיתור פוליפים או גידולים חריגים ומומלצת כל 10-5 שנים החל מגיל 50 ובהתאם להמלצת הרופא המטפל. בדיקה מוקדמת או תכופה יותר עשויה להיות מומלצת לבעלי היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון אחרים.
כך לדוגמה מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שחלה בסרטן המעי הגס, זכאי לסבסוד הבדיקה אחת ל־5 שנים החל מגיל 40 או בגיל הצעיר ב־10 שנים מגיל קרוב המשפחה.
סרטן העור:
בדיקת עור: בדיקות עצמיות סדירות ובדיקות עור מקצועיות חיוניות לאיתור סרטן עור, כולל מלנומה. אנשים עם היסטוריה של חשיפה לשמש או היסטוריה משפחתית עשויים להיות בסיכון גבוה יותר.
חיסונים נגד סרטן יש דבר כזה?
חיסונים נגד סרטן הפכו עם השנים מרעיון בלתי אפשרי לשיטה שעוזרת ללמד את מערכת החיסון לזהות תאים ממאירים – ולחסל אותם.
חיסוני מניעה:
חיסוני HPV (לדוגמה Cervarix, Gardasil): חיסונים אלה מגינים מפני זנים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV), הידוע כגורם לסרטן צוואר הרחם ואחרים. החיסונים מונעים את התפתחות הסרטן וניתנים בדרך כלל לפני החשיפה לנגיף. החיסון נגד נגיף הפפילומה מומלץ לבנים ולבנות בין הגילים 26-9. במקרים מיוחדים, לאחר ייעוץ עם הרופא המטפל, ניתן לחסן גברים ונשים בני 45-27. בישראל החיסון ניתן במסגרת בריאות התלמיד, לבנים ובנות בכיתה ח'.
חיסון נגד הפטיטיס B: זיהום בהפטיטיס B קשור לסיכון מוגבר לסרטן הכבד. החיסון נגד הפטיטיס B הוא אמצעי מניעה להפחתת הסיכון לזיהום בהפטיטיס B וכתוצאה מכך לסרטן הכבד.
חיסונים טיפוליים:
בעשור האחרון אחד הטיפולים המובילים בסרטן הוא האימונותרפיה - נוגדנים שנועדו לשפעל את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף כנגד הגידול הסרטני. המתודולוגיה של החיסונים ממשיכה להתפתח גם כעת במנגנונים שונים.
גישת חיסון מחקרית חדשנית נוספת המותאמת אישית לסרטן, מבוססת על ניאו־אנטיגנים של גידולים הייחודיים לתאי הסרטן של החולה, המשמשים ליצירת חיסון המותאם לסרטן הספציפי.
חיסונים מבוססי RNA כדוגמת חיסוני mRNA נחקרים לטיפול בסרטן. חיסונים אלו מטרתם להורות לתאים לייצר חלבונים, המעוררים תגובה חיסונית נגד תאים סרטניים.
מחלות לב וכלי דם – "הרוצח השקט"
מחלות לב וכלי דם גובות מחיר כבד בחיי אדם ומייצרות עומסים עצומים על מערכות הבריאות. מניעתן היא יעד חשוב של מערכות בריאות בארץ ובעולם. בדיקות שגרה הכוללות ניטור לחץ דם, כולסטרול וסוכר בדם, יכולות לסייע במאבק נגד הרוצח השקט.
מדידת לחץ דם – לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי למחלות לב. ההמלצה היא שכל מבוגר יעבור ניטור לחץ דם שגרתי לגילוי מוקדם וניהול של יתר לחץ דם בכל שנה עד חמש שנים, כאשר התדירות נקבעת לפי תוצאות הבדיקה והגיל. בין 20% ל־40% מהמבוגרים סובלים מיתר לחץ דם, ומעל גיל 60 השיעור מזנק ל־60%.
בדיקות כולסטרול: בדיקת כולסטרול וטריגליצרידים, שנקראת גם בדיקת פרופיל שומנים (Lipid Profile), בודקת את רמות השומנים השונים בדם. רמות גבוהות של כולסטרול LDL וטריגליצרידים קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב. ההמלצה: בדיקת כולסטרול סדירה למבוגרים בריאים מומלצת אחת לחמש שנים, ולסובלים מיתר של שומנים בדם - פעם בשנה.
בדיקת א.ק.ג: הבדיקה מתעדת את הפעילות החשמלית של הלב, ועוזרת לזהות אי־סדירות בקצב הלב. המשמעות: זיהוי הפרעות קצב, הפרעות בהולכה וסימנים להתקף לב קודם. ההמלצה: ניתן לעשות זאת כחלק מבדיקה שגרתית או בהמלצת הרופא, אם קיימים סימפטומים מקדימים, כמו דופק לא סדיר או סיכון משפחתי לאירועי מוות פתאומי.
בדיקת מאמץ: מודדת את תגובת הלב ללחץ פיזי, בדרך כלל באמצעות פעילות גופנית על הליכון או אופניים נייחים. הבדיקה מומלצת לרוב כחלק בדיקות שגרה או לאנשים עם תסמינים, כמו כאבים בחזה או קוצר נשימה.
אקו לב: זוהי למעשה בדיקת אולטרסאונד של הלב ליצירת תמונות של מבנה הלב ותפקודו, הערכת מסתמי הלב, החדרים ותפקוד השאיבה הכולל. ההמלצה היא לרוב על ידי רופא שחושש מבעיה בתפקוד הלב.
CT לב: מוכר יותר בשם צנתור וירטואלי, טכניקת הדמיה לא פולשנית מתקדמת המאפשרת גילוי מחלה טרשתית של עורקי הלב בשלבים ההתחלתיים שלה, עוד לפני שהיא באה לידי ביטוי בבדיקות שגרתיות, כמו אק"ג, בדיקת דם ואקו לב. זוהי הבדיקה הרגישה ביותר לאיתור מחלת לב כלילית. ההמלצה היא לבצע את הבדיקה לאנשים שהרופא מעריך כי הם בסיכון בינוני לחלות במחלות לב.
MRI: הדמיית תהודה מגנטית שמספקת תמונות מפורטות של מבנה הלב ותפקודו. הבדיקה בהמלצת הרופא במקרים ספציפיים, בהתבסס על צורך קליני.
צנתור לב: הליך פולשני המבוצע על ידי החדרת צנתר לתוך הלב דרך עורק המפשעה או דרך העורק הרדיאלי ביד. הבדיקה מסייעת לאבחן במדויק את הבעיה בלב או בעורקים המזינים אותו ובכך לבחור את הטיפול המתאים ביותר. מבוצע בדרך כלל כאשר בדיקות לא פולשניות מצביעות על בעיות משמעותיות.
מוניטור ומעקב אירועים: מכשירים ניידים המתעדים באופן רציף את הפעילות החשמלית של הלב לאורך תקופה. הבדיקה נקבעת על סמך תסמינים וחשד קליני. חשוב לציין, כי בדיקות אלו משמשות לעיתים קרובות בשילוב, וההמלצות משתנות בהתאם לגורמי סיכון אינדיבידואליים, תסמינים והיסטוריה רפואית.
ההתייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות היא חיונית לקביעת הבדיקות המתאימות ולוח הזמנים של הבדיקות בהתבסס על המצב הספציפי של האדם.
חיסונים למחלות לב וכלי דם יש דבר כזה?
התשובה היא כן ולא. מחקרים עדכניים חשפו קשר מפתיע בין חיסונים למניעת מחלות לב. בעוד חיסונים מקושרים באופן מסורתי למחלות זיהומיות, מחקרים הראו שחיסונים מסוימים יכולים להיות בעלי השפעה חיובית על בריאות הלב וכלי הדם.
בפרט, חיסונים המכוונים לזיהומים נפוצים הקשורים לבעיות לב, כגון שפעת ודלקת ריאות, הראו הבטחה בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי. הרציונל טמון בקשר המורכב בין זיהומים ודלקות ובין התפתחות של טרשת עורקים – הגורם הבסיסי למחלות לב רבות.
חיסון השפעת, למשל, עשוי גם להפחית את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. זאת על ידי מניעת זיהומים. חיסונים אלו עשויים להוריד בעקיפין את הסיכון לתגובות דלקתיות, התורמות להתקשות והיצרות העורקים.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ניו מקסיקו, הראה יעילות של חיסון בהפחתת הכולסטרול הרע בגוף. כמו כן מחקרים בוחנים את הפוטנציאל של חיסונים ייעודיים למניעה של טרשת עורקים. חיסונים ניסיוניים אלו נועדו לעורר את מערכת החיסון לזהות ולהילחם בהצטברות פלאק בעורקים, ומציעים גישה פורצת דרך למניעת מחלות לב בשורשיהן. היעד הוא להשיג חיסון ל"רוצח השקט" בתוך עשור מעכשיו.
עישון והשמנת יתר שווים סרטן ומחלות לב
שני הגורמים המרכזיים לסרטן ומחלות לב הם ללא ספק עישון והשמנת יתר. מלחמת חורמה בעישון וחינוך לאורח חיים בריא הם שני הכלים האפקטיביים ביותר למניעת סרטן ומחלות לב.
הקשר בין עישון לסרטן הוא קשר ישיר, וככול שמעשנים יותר לאורך זמן הסיכון הולך וגובר.
סיגריה ממוצעת מכילה למעלה מ־4,000 חומרים מסוגים שונים, ומבדיקות מעבדה עולה כי לפחות 250 מהם חומרים הנחשבים למזיקים וכ־50 מהם מסרטנים באופן ודאי.
הסיכון של מעשנים לחלות בסרטן הריאה וסוגי סרטן שונים כמו: סרטן פה ולוע, ושט, לבלב, קיבה, צוואר הרחם, לוקמיה, כליה וסרטן שלפוחית השתן, גדול פי 20 מאשר בקרב הלא מעשנים, ופער זה גדל ככל שמעשנים יותר סיגריות. כ-50% מהצעירים המעשנים כיום, וימשיכו לעשן, ימותו ממחלות הקשורות לעישון.
אולי תופתעו לגלות, על־פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ה־CDC, עודף משקל או השמנת יתר קשורים לסיכון גבוה יותר לחלות ב־13 סוגי סרטן. סוגי הסרטן הללו מהווים 40% מכלל סוגי הסרטן המאובחנים: אדנוקרצינומה של הוושט, שד, המעי הגס והרקטום, רֶחֶם, כיס המרה, בטן עליונה, כליות, כָּבֵד, שחלות, לַבלָב, תְרִיס, מנינגיומה (סוג של סרטן המוח), מיאלומה נפוצה.
עישון פעיל ועישון פסיבי אחראים ליותר מ־30% מהתמותה ממחלת לב כלילית. נושא מסקרן לגבי עישון הוא הסיכון הגבוה יותר של המין הנשי. התמותה ממחלות לב וכלי דם גבוהה יותר בקרב נשים מעשנות מאשר גברים, ובמעשנות קיים סיכון גבוה ב־25% לפתח מחלת לב כלילית בהשוואה לגברים עם אותה חשיפה לעשן טבק.
השמנת יתר גורמת לעלייה ברמות הכולסטרול ולסוכרת, שהם שניים מגורמי הסיכון המובילים למחלות לב.
