"אני מודאג מהכיוון שאליו המערכת הפוליטית הולכת, שמתחרים מי יצליח להוריד את יוקר המחיה יותר ע"י הורדת מיסים. צריך להבין שהורדת מס כשלעצמה לא מורידה את יוקר המחיה", כך אמר היום (ד') הכלכלן פרופ' עומר מואב לאולפן ynet.
לדבריו, "יש הבדל בין הורדת מכס שמאפשרת יותר תחרותיות כך שהצרכן ישלם פחות ליצרן, לבין ממשלה שמורידה מחיר ע"י זה שהיא לוקחת פחות מיסים, כמו למשל על הדלק. אם מול זה הממשלה לא מקצצת בהוצאות המשמעות היא שנוצר גירעון, שהציבור בישראל ישלם בהווה או בעתיד כדי לסגור אותו. מדאיגות אותי ההבטחות של נתניהו ומי שהיה יועצו הכלכלי אבי שמחון שזה הכיוון שהם הולכים אליו: 'אנחנו נשפוך כסף על הציבור'. שפיכת כסף על הציבור ע"י הממשלה, זה לא עוזר לאף אחד".
הכלכלן שלמה מעוז מסכים עם הדברים. "אם רוצים להוריד את המחירים צריכים היו להוריד מכסים בצורה דרסטית כדי שהייבוא יהיה יותר זול. דבר שני, צריכים לטפל גם ביבואנים הבלעדיים שלא מאפשרים להביא סחורה זולה מחוץ לארץ. כל אחד שמטייל בחו"ל היום יודע שמוצרים בחו"ל יותר זולים בהשוואה לישראל, והזול הזה לא מגיע לארץ בגלל היבואנים הבלעדיים. הממשלות הקודמות וגם הנוכחית לא עשו דבר כדי לטפל בנושא הזה".
השניים התייחסו גם להעלאת הריבית החדה השבוע בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל ולדברים שאמר אתמול בכיר בבנק לאולפן ynet לפיהם "העלאת הריבית יכולה להוריד את המחירים, אבל זה ייקח זמן".
"אני חושב שבנק ישראל נכשל בגדול, הוא היה צריך להעלות את הריבית בינואר, בפברואר במרץ, האינפלציה כבר הייתה מעבר ליעד", אמר מעוז.
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, השאלה היא כמה זה יכול לעזור עכשיו.
"זה יעזור ואני מקווה שימשיכו להעלות את הריבית כדי למנוע את האינפלציה כי אני מזכיר שאינפלציה שוחקת גם את השכר, כי השכר של האנשים הוא נומינלי בעיקרון. הריבית עצמה הייתה צריכה להיות הרבה יותר גבוהה, כי היא הייתה צריכה למנוע מהציבור לבזבז את הכסף. מה שקרה שכל הממשלות ולא רק בישראל הזרימו הרבה מיליונים בזמן הקורונה, עכשיו יש לאנשים כסף והם מוציאים אותו ולכן צריכים ריבית יותר גבוהה. אין ברירה. זה נכון שהמשכנתא מתייקרת מצד שני דיכוי האינפלציה מונע את ההלוואות היקרות הצמודות למדד המחירים לצרכן. טוב שעשו את זה, חבל שעשו את זה באיחור".
גם פרופ' מואב סבור ש"זה בהחלט יכול לבלום את האינפלציה, לגבי מחירי הדיור הדברים יותר מורכבים".
הוא הסביר כי "גם לגבי האינפלציה הדברים מורכבים. אנחנו מודדים את עליית המחירים וקוראים לזה אינפלציה, אבל יש כאן שני מקורות נפרדים לתהליך האינפלציוני: אחד שהוא חיצוני לחלוטין לישראל - בעיות בסחר העולמי ומלחמה בין רוסיה לאוקראינה ולכן יש עלייה ראלית של המחירים. למשל, כשהדלק עולה זה גם מייקר דברים רבים נוספים. מעבר לזה אנחנו אחרי שנים רבות של הרחבות מוניטריות. יש בכלכלה הרבה כסף וברגע שהריבית קצת עולה אנשים רוצים להיפטר ממנו, וזה יוצר לחצים אינפלציוניים. העלאת הריבית מצמצמת את תהליך ייצור הכסף, את היצע הכסף ולכן זה בולם את האינפלציה".
הוא הוסיף, כי "יש איזו טעות לחשוב שאם מחירים מקומיים עולים, למשל אפילו עלות המשכנתא, אז זה יוצר ירידה בביקושים וכתוצאה מזה ממתן את האינפלציה. כי המרכיב המקומי שלה גם מעלה את ההכנסה הממוצעת במשק".
אתה רואה את יו"ר האופוזיציה נתניהו, מגיע לתחנת דלק ולפני כן הלך לרכוש חלב - מה חושב על הקמפיין הזה?
"יש פה באמת מצב מאוד מוזר, שראש הממשלה לשעבר מבקר את הממשלה הנוכחית על עליית המחירים שברור לגמרי שעליית המחירים בישראל היא אפילו יותר נמוכה מהממוצע בעולם. אפשר להאשים את הממשלה בהרבה דברים אבל לא בעליית מחירי החיטה בעולם ועליית מחירי הדלק".
אתה חושב שזה קמפיין ציני?
"לגמרי, הייתי אומר קמפיין שיקרי אפילו".