גם למי מאיתנו שאינו פעיל במיוחד ברשתות החברתיות, כבר קשה לפתוח את הפיד מבלי להיתקל בפוסט או בסטורי שלא כולל את הסימון המוצנע - "בשיתוף עם". ואכן, נראה כי תופעת משפיעני הרשת תפסה תאוצה בשנים האחרונות והפכה להיות חלק מהותי מתרבות הצריכה בישראל ובעולם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, מה זה באמת אומר להיות משפיען או משפיענית רשת, כמה הם מרוויחים והאם כל אחד יכול לעזוב את עבודתו ולהתחיל להתפרנס מהאינסטגרם או מהטיקטוק? ynet שוחח עם כמה מהמשפיעניות המובילות בארץ ועם אנשים נוספים שהפכו את הרשתות החברתיות למקצוע, כדי לנסות לשפוך קצת אור על המקצוע שכולנו מכירים, אך כנראה לא יודעים עליו הרבה.
עינב בובליל נכנסה לראשונה לחיינו בשנת 2008, אז השתתפה בעונה הראשונה של "האח הגדול". מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר, ובשנים האחרונות בובליל הפכה להיות אחת מהמשפיעניות המצליחות והעסוקות ביותר בתעשייה הישראלית.
"יש לי אינסטגרם הרבה שנים", מספרת בובליל בריאיון ל-ynet. "תמיד הייתי משתפת את העוקבות שלי בחיי היומיום. למשל, הייתי מזמינה אוכל ומתייגת את בעל המסעדה ולמחרת הוא היה מתקשר אליי ואומר לי, 'את לא מבינה, קיבלנו מאות טלפונים'. ככה זה היה עם כל דבר שעשיתי. קניתי מרצוני ומהכסף שלי ושאלו אותי מאיפה זה, אז כתבתי להם. יום אחר כך אומרים לי 'הבגד שלבשת סולד אאוט'. ככה זה התחיל, על הדרך. ואז הגיעה הקורונה".
"זה החלק העיקרי בהכנסות הבית שלי"
"במקצועי, אני מאפרת כלות", מספרת בובליל. "פתאום לא היו כלות, לא איפור, לא חתונות - לא היה כלום. הייתה לי גם חנות מותגים לבגדי ילדים שסגרתי. לא ניסיתי להיות משפיענית רשת, אבל לא היה צפי מתי הקורונה תסתיים ולא הייתה פרנסה. היום זה החלק העיקרי בהכנסות של הבית שלי".
לדבריה, "בהתחלה פחות או יותר אמרתי 'ברכה' על מה שהציעו לי ולקחתי. לא התמקחתי ולא ידעתי בדיוק מה הכוח שלי. היום, לפי מה שכולם אומרים, אני בין שלוש-ארבע המשפיעניות הכי חזקות בארץ.
"ואז הגיע קושי מאוד גדול לסרב לכל הכסף וההצעות האלה", אומרת בובליל. "אנשים רואים בסוף ארבעה-חמישה סטורי'ז, אבל מאחורי זה עומד טירוף. זה המון עבודה, משא ומתן, הסדרים, להקשיב, להתמקח - לא רק על כסף, גם על המוצר. לפעמים את לא מתחברת למוצר ומנסים לשכנע אותך.
עינב בובליל: "אומרים לי: 'עינב, קחי 20 אלף בואי תפרסמי את הקרם של הצלוליטיס'. אני אומרת להם: 'נשמות, אני מגיל 18 מנסה קרמים של צלוליטיס. אין קרם של צלוליטיס שעובד. אני לא אמכור לעוקבות שלי חרטה"
"אומרים לי: 'עינב, קחי 20 אלף בואי תפרסמי את הקרם של הצלוליטיס'. אני אומרת להם: 'נשמות, אני מגיל 18 מנסה קרמים של צלוליטיס. אין קרם של צלוליטיס שעובד. אני לא אמכור לעוקבות שלי חרטה. למה? כדי שהן יקנו ויראו שזה לא עובד ואז יגידו 'אה עינב סתם עובדת עלינו'? ואלו סכומים שקשה לי להאמין שיש אנשים בעולם שיוותרו עליהם. אני אומרת יותר לא מאשר כן".
עד לפני כחצי שנה, בובליל גם ניהלה את העסק בעצמה. "עשיתי הכל לבד, אבל זה בלתי אפשרי. היום יש לי סוכנות שמסננת ואני רק צריכה לאשר, לצלם את התוכן ולהעלות אותו".
"מי שרוצה אותי, שישלם"
לדבריה, הקמפיינים הרבים שלהם היא מסרבת, הם גם הסיבה לכך שהיא נחשבת "מהיקרות בשוק". "אני יודעת מה אני שווה. במקום לקחת 20 פרויקטים קטנים, אני לוקחת שניים גדולים. לא מזמן רצו שאפרסם משחה לצלקות. אני מכירה אותה - עשיתי שלושה ניתוחים קיסריים, אני משתמשת בה והיא עזרה לי, אז ברור שאני אפרסם אותה. אבל הם רוצים אותי? שישלמו. זה שאני משתמשת בזה בבית לא אומרת שאני חייבת לפרסם את זה", אומרת בובליל.
7 צפייה בגלריה
"הם רוצים אותי? שישלמו". עינב בובליל ואביה יוסי ביציאה מ"האח הגדול"
(צילום: עטא עוויסאת)
כיום, מרבית משפיעניות ומשפיעני הרשת מציעים את שירותיהם לחברות במסגרת מה שמכונה "פעימה" - שילוב של מספר פרסומים, אשר לרוב כולל שלושה-חמישה סטורי'ז עוקבים. "רוב המפרסמים הבינו שסטורי אחד לא עובד", מסבירה בובליל. "נגיד פרסמתי משהו פעם אחת, אז כן יקנו אותו, אבל לא יחזרו לקנות אותו שוב בעוד שבועיים. לכן, רוב החברות עושות היום חוזים לחצי שנה. ככה הן גם 'תופסות' את החזקות בחוזה והן לא יכולות לעשות עם דברים אחרים, ואז הן משלמות הרבה כדי שתהיי איתם ולא עם אחרים".
לטענתה, "החברות לא משלמות בפעם אחת. לרוב מדובר במשכורת חודשית, אבל מזה הסוכנות לוקחת אחוזים והמדינה לוקחת עוד 50%, כי זה עסק בלי הוצאות. אני מרוויחה את מה שנשאר".
"אני יכולה לשבת בבית וליצור תוכן ולהפסיק לעבוד בכלות, אבל אני לא עושה את זה, כי אני חושבת על היום שאחרי"
האם באמת אפשר לחיות מהאינסטגרם? לפי בובליל, "אני מרוויחה באינסטגרם שלי פי כמה וכמה ממה שאני מרוויחה באיפור. אני יכולה לשבת בבית וליצור תוכן ולהפסיק לעבוד בכלות, אבל אני לא עושה את זה, כי אני חושבת על היום שאחרי. אני לא יודעת מה יהיה בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים או בעוד עשר שנים.
"בגלל זה, כיום רוב המשפיעניות עושות לעצמן עסקים. לכולן יש עוד משהו. אולי יש ילדות שעוד לא מספיק חריפות כדי להבין שהן חייבות לאגור כסף או לפתוח עסק, אבל את חייבת לפתח את עצמך גם לעתיד. החלום שלי הוא לפתוח בית ספר לאיפור בעוד כמה שנים", טוענת בובליל.
"אני לא סומכת רק על אינסטגרם", היא מוסיפה. "זו מתנה, זה כיף אבל זו גם עבודה מאוד קשה, שוחקת ומאתגרת שגוזלת המון זמן, על חשבון דברים אחרים. אם אני מעלה קמפיין לאינסטגרם, אני יושבת ועונה לעוקבות שלי על שאלות. כשהיה למשל את נובמבר סייל הגדול, הגעתי למצב שיש לי דלקת ביד מרוב שהייתי בטלפון. אתה לא יכול להעלות ולהיעלם להן. אם היא שואלת אותי 'עינב, איזה מייקאפ מתאים לי - מספר שלוש או מספר ארבע?' ואני לא עונה לה, אז היא לא תקנה. אם לא הייתי שומרת שבת, זו הייתה עבודה של 24/7".
את מאשרת את התוכן אל מול החברות לפני פרסום?
"בהתחלה כל מה שעשיתי היה באישור החברות. היום, אני כבר לא שואלת אותן. אני מעלה מה שאני רוצה, איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה. הן יודעות שאני יודעת הכי טוב מה עובד, מה העוקבות שלי אוהבות ומה השעות החזקות אצלי. מובן שהן שולחות דגשים ודברים שחשוב להגיד, מידע יבש כמו סוג הבד למשל, אבל את התוכן אני עושה בעצמי".
מעיין אדם: "רוב העוקבות שלי הן נשים מבוגרות"
את מעיין אדם רובנו הכרנו לראשונה בתור הדוברת של הפוליטיקאים שאול מופז, זאב אלקין ומירי רגב. אולם מאז היא פרצה למיינסטרים ולאחרונה שוב עלתה לכותרות כאשר הגיעה לשלישיית הגמר בתוכנית "רוקדים עם כוכבים".
בדומה לבובליל, גם אדם מספרת כי הקורונה היוותה עבורה זרז משמעותי לפתח את חשבון האינסטגרם שלה ולהפוך אותו למקצוע של ממש. "לפני הקורונה התפרנסתי מסדנאות כתיבה ומהתקשורת, ושני הדברים האלה רעדו לי מתחת לרגליים. חששתי לאבד את המשרה שלי ושאצטרך להחזיר המון כסף. היה גם גל פיטורים מאוד גדול של אנשי תקשורת ונבהלתי", היא מספרת.
לדבריה, "היו הרבה הצעות אבל שום דבר לא דיבר אליי, עד שחברת קוסמטיקה אחת נתנה לי להתעסק במוצרים, והיה שם אפקט מאוד גדול על הפנים שלי. לבוא בתור מישהי שהיא עיתונאית או מגישה בתקשורת ולהתבזות עם כל מיני 'שיט' באינסטגרם זה לא היה בשבילי, ולכן הייתי מאוד חרדה מזה. אבל ברגע שאנשים הגיבו ושאלו מה השתנה אצלי בפנים, קיבלתי תחושה שבאמת מצאתי משהו שאני יכול לעמוד מאחוריו.
"ביום שפרסמתי את מוצר הקוסמטיקה הראשון, אזל המלאי שלו בכל הארץ. עד היום אני איתם וזה הבסיס הכי משמעותי למכר (כינוי לאחוזים שמקבלים המשפיענים ממכירות, בדרך כלל באמצעות "קוד קופון" - ד.ר) אצלי באינסטגרם.
"גם היום, כשאנשים עוצרים אותי ברחוב, יותר ממה שאומרים 'אני רואה אותך בבוקר' (בטלוויזיה - ד.ר) או 'אני אוהבת אותך ברוקדים עם כוכבים', אומרים לי 'את לא מבינה מה עשית לי לפנים, אני מכורה'. מצאתי את המשבצת שלי. אני מרוויחה כסף, אבל אני גם מרגישה שאני עושה משהו חשוב", אומרת אדם.
מעיין אדם: "רוב העוקבות שלי הן נשים מבוגרות. יש לי בערך 90% נשים ויש לי יותר בנות 60 מבנות 16. הרוב סביב גילי 40-30. יש בינינו יחסים של הדדיות"
יחד עם זאת, אדם מעידה על עצמה כי היא חריגה בנוף המשפיענים הישראלי - הן בקהל שלה והן בדרך שבה היא בוחרת אילו פרויקטים לקחת. "רוב העוקבות שלי הן נשים מבוגרות. יש לי בערך 90% נשים ויש לי יותר בנות 60 מבנות 16. הרוב סביב גילי 40-30.
"יש בינינו יחסים של הדדיות ואני מכבדת את היחסים האלה. כשתקפו אותי או כשהייתי תחת ביקורת ציבורית, הן מאוד גוננו עליי. תמיד אמרתי שיום אחד אולי ארצה שיצביעו לי לכנסת - אני צריכה שיסמכו עליי. לכן, אני לא יכולה לעשות דברים שיערערו את האמון הזה. לפעמים זה שיש לך קהל באינסטגרם יכול לבלבל אותך ולחשוב שאלו אנשים שנכנסים לחנות שלך. זה לא נכון. לעשות כסף על הגב של זה שיש לך הרבה צפיות או הרבה עוקבים, בחוויה שלי זה איזשהו ניצול שאני עם המצפון שלי לא יכולה לחיות איתו", היא טוענת.
"זו מדפסת כסף"
על בחירת הפרויקטים, אומרת אדם כי "לרוב, אלא אם כן זה משהו שנורא נדלקתי עליו ובא לי לעשות עליו איזשהו מבצע או הנחה, כל החוזים שלי הם חוזים שנתיים וארוכי טווח. הכסף הוא גדול, זו מדפסת כסף, אבל בסוף אם את לא מסתכלת לטווח הארוך - את יוצאת מפסידה. אם תעשי מלא שטויות, את תלכי לאיבוד. אפשר לעשות תוכן מסחרי באינסטגרם, זה לא דבר רע, אבל זה חייב לשרת את העוקבים כמו שזה משרת אותך".
לדבריה, אדם בוחרת בקפידה את הפרויקטים שלה, נמנעת מ"נבחרות" אשר כוללות מספר משפיענים שמקדמים את אותו מותג או מוצר ותמיד דורשת הנחה ייחודית לעוקביה. "לי יש חוק אחד בכל הסכם שאני חותמת עליו והוא שאני מקבלת הטבה או הנחה שלאף אחת אין. פנו אליי חברות להצטרף לנבחרות ואני לא נמצאת שם, אפילו שיש שם כסף גדול. אם לא נותנים לי אקסטרה, אין סיבה שאני אהיה שם.
"פנו אלי חברות להצטרף לנבחרות ואני לא נמצאת שם על אף שיש שם כסף גדול, כי אם לא נותנים לי אקסטרה, אין סיבה שאני אהיה שם"
"כשחתמתי על חוזה עם רנואר למשל, רציתי הנחה בחנות ולא רק באונליין. עשו שמיניות באוויר וזה קרה. זו הייתה הפעם הראשונה ואני היחידה שעוקבת שמגיעה דרכי מקבלת הנחה בחנות. אז אני אומרת 'אוקיי, אני מרוויחה כסף, החברה מרוויחה לקוחות והלקוחה מרוויחה הנחה", טוענת אדם.
לדבריה, השיטה שלה גם עובדת. "לא תמיד חושפים אותי לנתונים, אבל בדרך כלל אני מקום ראשון במכירות אצל כל החברות שאני עובדת איתן. וזה לא שיש לי יותר עוקבים מאחרות או שאני יותר מפורסמת".
ובכל זאת, גם אדם, בדומה לבובליל, חושבת על היום שאחרי. "אני מבינה שהאינסטגרם שלי זמני ואני חוגגת אותו כל עוד הוא קיים. אני מאוד משתדלת לשמור על מינונים: יש תקופות שהן יותר אינטנסיביות כי זה לפני חגים ויש תקופות כמו למשל ברוקדים עם כוכבים, שפשוט הפסקתי לעבוד וכמעט לא העליתי דברים אז הקפאתי את כל החוזים שלי".
ומה לגבי פנסיה, קרן השתלמות וכד'?
"אני עצמאית אז אני מפרישה הכול. יש לי שתי תוכניות טלוויזיה, תוכנית רדיו וסדנת כתיבה. האינסטגרם הוא אקסטרה ואני שמה הכול בצד. היום אני יכולה פחות להתלבט אם אני רוצה לטוס לחו"ל או לקנות משהו, אבל אני לא מרגישה את הכסף כי אני לא משתמשת בו", אומרת אדם.
ככל הנראה מדובר בפריבילגיה של מעטות בתחום, אולם גם אדם מעידה כי היא אינה מבקשת את אישור החברות לפני פרסום ופועלת כראות עיניה. "החברות יודעות שאני לא סובלת את היום ואת השעה בלו"ז ואני גם לא רוצה להגיד מראש מה אני מעלה ואיך אני מעלה. אין לי 'בריפים' (תדריכים - ד.ר) ואני לא מאשרת מול אף אחד כלום. כשאת מביאה תוצאות, לא צריך את זה. בכל פעם שחברה ניסתה לעבוד איתי בצורה של 'בריפים' זה הוציא את האותנטיות מהדבר. יש איזשהו מינימום בחוזה שאמור לתת להם שקט, אבל אני עוברת אותו בהרבה, כי אני רוצה".
כמה זמן מהיום זה לוקח לך?
"קודם כל זה לא כל יום. מדובר בדקות של העלאת התכנים, אבל יש גם בדיקות מוצרים, תכנון מראש, משא ומתן עם החברות ומענה לעוקבות. זו משרה לכל דבר ועניין. מי שמסתכלת על זה כעבודה שלא בא לה לעשות - היא לא תצליח. כשאני מעלה משהו ואני בשיא ההתלהבות ממנו העוקבות 'מריחות את זה מקילומטר' וזה יכול להגיע גם ל-20 אלף לחיצות על לינקים ולאלפי רוכשות בתוך 24 שעות", היא אומרת.
יובל כספית: "צריך לדעת למכור את עצמך, להתמקח"
בניגוד לבובליל ולאדם, יש גם משפיענים ומשפיעניות צעירים ופחות מוכרים, שלא יצאו מתוכניות ריאלטי למיניהן ולכן היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על בניית המותג שלהם - הלא הוא הם - ועל הקמת העסק האינטרנטי.
יובל כספית, למשל, היא משפיענית צעירה המתמחה בתחום האופנה, ומספרת שהתחילה שיתופי פעולה "כבר כשהיו לי 4,000-3,000 עוקבים. היום לקוחות פונים אליי, אבל בהתחלה זה לא בהכרח היה ככה. צריך לדעת לייצר מוצר, למכור את עצמך, להתמקח, לדרוש ובכל יום לשכנע מישהו שאתה זה מה שהוא צריך. אני זוכרת הרבה פעמים שאמרו לי 'יש לך רק 7,000 עוקבים, תירגעי' וגם כשהגיעו כל מיני פניות, הייתי צריכה להתמקח".
בנוסף, בניגוד לרבים אחרים בתחום, כספית מתנהלת כיום ללא עזרתו של סוכן. "המשא ומתן לוקח לי המון משאבים והמון כוחות, אבל בינתיים עוד לא מצאתי את הבן אדם הנכון.
יובל כספית: "בארץ יש בהרבה מקרים תחושה שרוצים שתרוויחי כמה שפחות"
"זו עבודה מאוד קשה", כספית מדגישה שוב, "בישראל יש תחושה של 'משחק סכום אפס' - אם אתם מפסידים אז אני מרוויחה והפוך. אני לא חושבת שזה נכון. אני חושבת שהמטרה היא שאני ארוויח כמה שיותר כדי שאני אוכל לקדם את החברות ושהן ירוויחו כמה שיותר כדי שהן יאהבו לעבוד איתי. בארץ יש בהרבה מקרים תחושה שרוצים שתרוויחי כמה שפחות".
איך את יודעת לתמחר את עצמך?
"כמו כל שוק אמנות - זה שוק פרוץ. כל אחת יכולה לתמחר את עצמה איך שהיא רוצה והמטרה היא להיות תחרותיים. אני מתמחרת לפי כמה שלי זה שווה, יכול להיות שלמישהי אחרת היה שווה משהו אחר. יש לי חברות שהן משפיעניות, אז קורה שאני אומרת לאחת מהן: 'וואי, את יכולה לדרוש יותר', ואז היא אומרת לי 'הכול טוב, לי זה מה שזה שווה'".
את חיה מזה? מצליחה לחסוך?
"כן. הייתי סטודנטית וחסכתי גם בהייטק, אבל לא עבדתי בשום דבר נוסף מהיום הראשון. לא טסתי לחו"ל אחרי הצבא וידעתי שאני חוסכת בשביל לפתח את עצמי מקצועית וללמוד. אני מאוד 'על זה' ויש לי אנשי מקצוע למה שצריך. היום יש לי למשל שיחה עם היועץ הפנסיוני שלי".
"בסוף, זו לא נדבה - זו העבודה שלי. אני לא אוריד מאסטרטגיית המחירים שעבדתי עליה כל כך קשה במשך שלוש שנים"
לדברי כספית, מעבר לחיבור האישי למותג או למוצר, שאלת הביטחון הכלכלי מהווה גם היא שיקול מרכזי בבחירת הקמפיינים. "החוזים השנתיים הם המועדפים עליי. גם מבחינה כספית וגם מבחינה אסטרטגית של הזדהות עם לקוחות לאורך זמן. זה הדבר הנכון. בסוף, זו לא נדבה - זו העבודה שלי. יש דברים שאני ממליצה עליהם בלי לקבל תמורה, אבל אלו דברים שאני רוצה. אני לא אוריד מאסטרטגיית המחירים שעבדתי עליה כל כך קשה במשך שלוש שנים".
ומה הלאה? "המטרה הסופית של כל המשפיעניות והבלוגריות היא לפתוח מותג משל עצמן", טוענת כספית. "לא סתם אנחנו רואים את זה בכל מקום. הן משתמשות בכוח שלהן בשביל לקדם את עצמן וזה דבר מדהים. אני חושבת שאפתח משהו, מניחה שזה יהיה קשור לאופנה, אבל יש לי כל מיני רעיונות".
"משפיען חזק מרוויח יותר ממתכנת"
כצפוי, אף אחת מהמשפיעניות שדיברנו איתן לא רצתה להגיד בדיוק כמה היא מרוויחה מכל פרויקט. אולם גלי בראון, הסוכנת של משפיענים מובילים בארץ כמו קורין גדעון, אורטל עמר, נדיר אליהו ונוספים, סייעה לשפוך קצת אור על הנושא.
7 צפייה בגלריה
"כדי לעודד אותם למכור, הופכים אותם בעצם לשותפים במכירות". המשפיענית דנית גרינברג ביום חתונתה
(צילום: אמיר מאירי)
"המחיר של 'פעימה' נקבע לפי מספר הצפיות הממוצע שאתה עושה, השם שלך ולפי כמה החברה רוצה אותך", מסבירה בראון. "פעימה של מישהו שיש לו בערך 100-70 אלף עוקבים זה 9,000-6,000 שקל ופעימה למישהו שיותר מזה זה בסביבות 14-12 אלף שקל. זאת, בהנחה שאין גם מכר, ואז מתמחרים את זה קצת אחרת. על פוסט אני לוקחת למשל פי שניים ואפילו יותר כי אני לא רוצה את זה, אנחנו רוצים שהפיד לא יהיה מסחרי.
"מכר זה בעצם אחוזים מהמכירות, בנוסף לשכר בסיס. הם מוכרים המון, במאות אלפי שקלים, וקוד הקופון הוא בעצם מדד לחברה לדעת כמה מכירות הגיעו דרך המשפיען. כדי לעודד אותם למכור, הופכים אותם בעצם לשותפים במכירות. למשל, מכל מה שהן מוכרות הן מקבלות 10%".
גלי בראון, סוכנת: "משפיעניות חזקות שמוכרות המון, הרבה פעמים מעדיפות אחוזים על שכר בסיס. זה מעודד אותן למכור יותר"
יתרה מכך, לפי בראון, "משפיעניות חזקות שמוכרות המון, הרבה פעמים מעדיפות אחוזים על שכר בסיס. זה מעודד אותן למכור יותר. יש קליקה של משפיעניות שהן מאוד חזקות במכר. כשהן מעלות משהו זה מיד מקפיץ את המותג.
"למשל, בחודש נובמבר האחרון, בזמן החגים, קורין גדעון עשתה פרויקט עם 'קליניק' ומכרה ביותר מ-700 אלף שקל. רק השנה, ב-2022, ההכנסות של קורין עברו את מה שהן היו כשהיה לה חוזה ב'קשת'. היא מרוויחה הרבה יותר עכשיו, זה משתלם לה".
לדבריה, בעוד משפיען חזק ומוכר "מרוויח יותר ממתכנת", הרוב המוחלט לא כאלו. "יש אולי 40 אנשים בארץ שהם גם יוצרי תוכן וגם יודעים למכור. למשל, יש סלבּיות שהן לא משפיעניות. הן אולי יעשו משהו מדי פעם שמשלמים עליו הרבה כסף, אבל הן לרוב לא יעשו קוד קופון. משפיען שלא מעלה כל הזמן תכנים לא יוכל להמשיך בזה".
בראון, עורכת בתוכנית של גיא פינס בעברה, מקבלת בין 10% ל-15% מהרווחים של המשפיען או המשפיענית, לרבות תשלומים שקיבלו על מכירות. "אני משקיעה בהם המון מחשבה ובונה איתם גאנט חודשי של מה מעלים ומתי, כי יש להם כל כך הרבה חוזים וצריך לשים לב שלא מעלים יותר מדי בכל יום".
מי הלקוחות שלה? "קורין ואני תמיד היינו בקשר אבל לפני כשנה, כשהיה את כל הסיפור של בית החולים, אני עזרתי לה מאוד עם ניהול המשבר הזה עד שבסופו של דבר זה התפתח להיות קמפיין. לאט-לאט תרגמנו את זה ללהיות משפיענית והיום היא עם הרבה חוזים שנתיים ועם הרבה לקוחות שהיא מביאה להם המון מכירות.
"את נדיר אליהו למשל, אני איתרתי לפני כמה חודשים כי גיליתי שיש לו פוטנציאל ואמרתי לו 'אתה מבזבז את הזמן שלך, תתפטר מהעבודה, בוא לתל אביב ותתחיל לעבוד בתור משפיען', ואכן כך קרה. זה כמו שמישהי נכנסת לסוכן דוגמניות לסטודיו והוא יודע שהיא תהיה דוגמנית טובה או צייד כישרונות שמישהו שר מולו והוא מזהה שהוא הולך להיות זמר", אומרת בראון.
"מעטים האנשים שמחליטים בזה כמקצוע. מתחילים לעלות ואז תופסים איזה קו ורק בדיעבד מתחילים להרוויח"
אז מי יכול להיות משפיען? "מעטים האנשים שמחליטים בזה כמקצוע. מתחילים לעלות ואז תופסים איזה קו ורק בדיעבד מתחילים להרוויח. יש הרבה אנשים שאולי רוצים את זה, אבל זה לא מקצוע שאתה יכול לעבוד בו עד שאתה בונה את עצמך בצורה אותנטית - כדי שאנשים ירצו לעקוב אחריך.
"להיות משפיען זו באמת עבודה. אתה לא יכול רק למכור ולפרסם דברים, אתה צריך שיהיה לך תוכן מעניין עם ערך מוסף וצריך כל הזמן להעלות תכנים. אין ימי מנוחה. אתה חייב כל הזמן לייצר תוכן כדי שהעמוד שלך יהיה מעניין וככל שאתה יותר מעניין ככה עולים לך העוקבים והצפיות וככה אתה בעצם מתומחר יותר גבוה".
החברות שמצטרפות לחגיגה
במקביל לסוכנים כמו בראון, יש לא מעט חברות ואנשי עסקים שמנסים להרוויח מהעלייה המטאורית של התחום, בהם גם חברות הייטק. אחת מאותן חברות היא ארטליסט (Artlist) הישראלית, אשר מפתחת כלים ליוצרי תוכן באינטרנט.
לדברי לירן פרידמן, ראש מחלקת הקריאייטיב של ארטליסט, החברה מציעה ארבע פלטפורמות שונות המספקות שירים, אפקטים, סרטונים, תמונות וכלים נוספים ליוצרים, כך שהם יכולים להשתמש בהם מבלי לדאוג לזכויות יוצרים.
"ארטליסט מספקת שירותים שטיקטוק לא יודעת לספק. למשל, השירים של טיקטוק יכולים לחיות אך ורק בתוך הפלטפורמה, אבל כשיוצרי תוכן רוצים ליצור משהו לעוד פלטפורמות, הם יכולים להיתקל בבעיות", אומר פרידמן. "בנוסף, הרבה יוצרי תוכן לא מצלמים את עצמם, אלא עושים למשל תוכן חינוכי כמו סרטוני יוטיוב, אז הם משתמשים במאגרים שלנו.
באשר למחיר המנויים לפלטפורמות השונות, אשר יכול להגיע לכ-120 עד 600 דולר לשנה, פרידמן טוען כי "היום יש חברות שמשלמות גם לאנשים עם אלף עוקבים. יש כל כך הרבה מותגים שרק מחפשים שתדבר על המוצר שלהם. הם יתחילו לשלם 200 דולר פה, 50 דולר שם, ואתה מכסה את זה בשלוש-ארבע שותפויות כאלה.
"המטרה הסופית שלנו היא לעשות מוצר אחד שכולל את כל הפתרונות ויהיו מחירי חבילות שונים במקום אחד. היום זה מנוי שונה לכל פלטפורמה בנפרד", מסכם פרידמן.
פורסם לראשונה: 08:05, 05.05.22
