סרי לנקה נמצאת במשבר הכלכלי הגדול ביותר שלה מאז שהכריזה על עצמאותה לפני 78 שנים. אתמול (שלישי) הודיעה הממשלה שהיא נמצאת במצב של חדלות פירעון על החוב החיצוני שלה, שמוערך ב-51 מיליארד דולר. במקביל, תושבי המדינה סובלים מהפסקות חשמל של 12 שעות מדי יום, וחוסר עצום במזון, דלק ותרופות.
האינפלציה בסרי לנקה הגיעה לשיא של כל הזמנים - ועומדת על 17.5% - כאשר המחירים התייקרו בהתאם. לצורך העניין, ק"ג אורז, שעלה לפני המשבר 80 רופי סרי לנקי (0.34 דולר), עולה כעת 500 רופי סרי לנקי (2.10 דולר).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ב-1 באפריל הודיע נשיא המדינה, גוטבאיה רג'פקסה, על מצב חירום, אבל תוך פחות משבוע חזר בו בעקבות מחאות רבות נגדו מצד אזרחים לאור הטיפול הלוקה של הממשלה במשבר.
סרי לנקה מסתמכת על יבוא, בעיקר של מוצרים חיוניים כמו דלק, מזון ותרופות, ומכיוון שהמחירים הרקיעו שחקים בכל העולם בעקבות הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, סרי לנקה מתקשה לשלם בכסף זר על מנת לרכוש את אותם מוצרים.
הרומן הסיני
הרבה אנשים במדינה מאשימים את היחסים הכלכליים של הממשלה עם סין כמניע המרכזי למצב, מאחר שסרי לנקה פיתחה תלות גדולה מאוד בסינים. הטענה היא כי העובדה שסרי לנקה לא הצליחה לשלם לסינים על תשתיות שסופקו עבורה, במיוחד מימון בניית אחד מהנמלים החדשים במדינה, מהווים גורם משמעותי למשבר.
מצד שני, יש כאן סתירה. מימון הנמל הגיע מבנק סיני, אבל הנמל נכנס להפסדים וכדי לכסות אותם הממשלה השכירה אותו ל-99 שנים לחברה סינית ששילמה לה 1.12 מיליארד דולר. כך שלמעשה עניין הנמל לא היה הטריגר שהוביל למשבר התשלומים, אלא להפך, הוא למעשה חיזק את יתרות המט"ח של סרי לנקה ביותר ממיליארד דולר.
הנתון הזה מתכתב עם מספרי החוב הכלליים: סך ההלוואות של סרי לנקה מסין עמדו על 10% מהחוב הזר שלה ב-2020, כאשר החוב ליפן היה גדול יותר ועמד על 11%. החוב המשמעותי ביותר היה לאג"ח בינלאומי - 30%.
לא עמדה בהלוואות שלקחה
מאז שהכריזה על עצמאותה ב-1948, סרי לנקה התבססה בעיקר על החקלאות שלה כמקור יצוא מרכזי (תה, קפה, תבלינים וגם גומי). חלק גדול מהתוצר הגולמי שלה הגיע ממטבע החוץ שהרוויחה מאותו יצוא חקלאי. הכסף שימש אותה לייבוא מוצרי מזון חיוניים. בהמשך, המדינה הרוויחה גם כסף מייצוא של בגדים, תיירות פנים וכניסה של כסף מחו"ל, בעיקר על ידי אנשים שעזבו את המדינה, אבל שלחו כספים למשפחותיהם שנשארו. משנה לשנה סרי לנקה הסתמכה יותר ויותר על הייצוא שלה, והיה ברור שברגע שתהיה ירידה בייצוא - יתרות המט"ח שלה יהיו בבעיה.
לאורך השנים סרי לנקה סבלה ממשברים כלכליים רבים. מ-1965 ועד 2019 היא קיבלה 16 הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית. כל אותן הלוואות הגיעו עם תנאים, כמו למשל צמצום הגרעון במדינה, קיצוץ סובסידיות ממשלתיות למזון עבור התושבים וחיזוק המטבע המקומי. אבל במצב של מיתון ממשלות צריכות להוציא יותר על מנת להזרים תמריצים לכלכלה המקומית, כך שהסרי-לנקים לא עמדו בתנאים של קרן המטבע, אבל ההלוואות המשיכו להגיע והמדינה נכנס לעוד יותר חובות.
ההלוואה האחרונה שקיבלה סרי לנקה מקרן המטבע עמדה על 1.5 מיליארד דולר, והיא ניתנה ב-2016 לתקופה של שלוש שנים. תנאי ההלוואה היו זהים ל-15 ההלוואות הקודמות, אבל המצב הכלכלי הרע רק הלך והחריף במהלך תקופת ההלוואה, כאשר הצמיחה, ההשקעות, החיסכון וההכנסות ירדו בזמן שנטל החוב עלה.
כאוס ביטחוני
שני אירועים משמעותיים ב-2019 החריפו עוד יותר את המצב: הראשון היה סדרה של פיגועים בכנסיות ומלונות יוקרה בעיר הגדולה במדינה והכי משמעותית מבחינה כלכלית כלכלית, קולומבו. הפיגועים גרמו לתיירים להימנע מלפקוד את המדינה, ועל פי דיווחים הייתה ירידה של 80% בתיירות חוץ, מה שגרם לכך שלא נכנס כסף זר.
האירוע השני היה ההחלטה של הממשלה תחת הנשיא רג'פקסה להפחית מיסים בצורה לא הגיונית. לדוגמה, מס על יבוא סחורות הופחת מ-15% ל-8%, מס החברות מ-28% ל-24% ובוטלו מיסים עקיפים כמו תשלומים על רווחים. בעקבות הפחתת המיסים הזאת, סרי לנקה איבדה 2% מההכנסות מהתוצר המקומי שלה. ואם כל זה לא מספיק, שנה לאחר מכן, במרץ 2020 מגפת הקורונה פקדה את העולם, וכמובן שגם את סרי לנקה.
הממשלה ביצע טעות גורלית נוספת באפריל 2021: בניסיון למנוע יציאה של מט"ח מחוץ למדינה, הוחלט על איסור יבוא של דשנים וסרי לנקה הכריזה כי החקלאות שלה היא 100% אורגנית. המדיניות הזאת, שבוטלה שבעה חודשים לאחר מכן, הביאה לירידה דרסטית בייצור החקלאי מכיוון שהחקלאים לא היו ערוכים לכך, ובסופו של דבר למצב הפוך בו היה צורך בייבוא מאסיבי של דשנים.
כמו כן, ירידה בתפוקה של תה וגומי עקב האיסור על יבוא דשן, גרמה לירידה בהכנסות מייצוא. בעקבות כך היה גם פחות כסף פנוי לייבוא מזון ונוצר מצב של מחסור משמעותי. ומאחר שיש פחות מזון ופריטים חיוניים לקנות, אך איך ירידה בביקושים, המחירים עלו - וכך הגיעה סרי לנקה לאינפלציה של 17.5%.
מה צופן העתיד?
האמת היא שלסרי לנקה אין יותר מדי אפשרויות על מנת לצאת מהמשבר. היא צפויה לקבל הלוואה נוספת מקרן המטבע הבינלאומית (ההלוואה ה-17 שלה מאז 1965), שתגיע עם תנאים מגבילים הרבה יותר. כמו כן, תינקט מדיניות מחמירה יותר כלפי התושבים שתכלול הטלת מיסים, מה שיגרום לסבל גדול בעם, אך בתקווה שהמצב הכללי ישתפר.
