במהלך השנים האחרונות תחום ההתחדשות העירונית הלך והשתכלל. בזמן שהיזמים והקבלנים למדו איך לפעול מול בעלי הדירות והרשויות המקומיות, גם בעלי הדירות עברו תהליך. היום בעלי הנכסים שמקדמים התחדשות עירונית כבר מתכוננים מראש לכל תרחיש, ועוד לפני ההתקשרות עם היזם מצטיידים בשורה של בעלי מקצוע, כגון עורך דין, שמאי, מפקח, אדריכל, יועץ חברתי ועוד. האם שיטת פעולה זו מאיצה פרויקטים או גורמת דווקא לעיכובים? והאם העובדה שבעלי הדירות לוקחים מראש בעלי מקצוע, עוד לפני שהיזם או הרשות המקומית בתמונה, עלולה לטרפד את הפרויקט?
"במהלך השנתיים האחרונות אנו עדים לשינוי משמעותי בתחום", פותח ואומר ג'וליאן סטרוסטה, מנכ"ל שפיר מגורים. "בעלי הדירות הקיימות הבינו, כי הם מחזיקים בנכס משמעותי ובעל ערך רב, רואים סביבם עוד ועוד פרויקטים המגיעים לשלב ההריסה, הבנייה והאכלוס, ונוכחים כי 'חלומות אכן מתגשמים'. הם כבר לא מחכים ליזם שיגיע ויפגוש אותם, אלא מתכוננים היטב לתהליך.
ג'וליאן סטרוסטהצילום: יוני בן שמעוןנציגי הדיירים נוטלים יוזמה ומצטיידים מראש בצוות מקצועי. גם אנחנו מתאימים עצמנו למציאות החדשה, לומדים את צורכי השוק ומשתפים פעולה עם ההתארגנויות שנוצרות ועם היועצים השונים המעורבים בתהליך מצד הדיירים". לגבי השאלה האם המגמה הזו מאיצה או מעכבת פרויקטים משיב סטרוסטה: "שוק ההתחדשות העירונית ממשיך להתפתח, וכולם לומדים להתנהל בזירה המורכבת הזו. רק הזמן יגיד אם ההתארגנויות האלו מאיצות את התהליך או מעכבות אותו".
ניב רום, מנכ"ל קבוצת כנען, מברך על המגמה: "התארגנות בעלי הדירות והתקשרות עם בעלי מקצוע לקראת יציאה לדרך של פרויקט התחדשות עירונית היא מגמה מבורכת בענף.
דיירים מיודעים ומאורגנים הם שותפים טובים יותר לתהליך, ובטווח הארוך זה מסייע להאיץ את הפרויקט קדימה ולייצר הידברות, אמון והבנה, שיביאו את הפרויקטים לידי מימוש מוצלח.
ניב רוםצילום: תומר חומפסעם זאת חשוב לזכור, כי התחדשות עירונית היא תהליך מורכב הדורש שיתוף פעולה בין כל הגורמים. הצטיידות מוקדמת בבעלי מקצוע יכולה לסייע לדיירים להבין טוב יותר את זכויותיהם וצורכיהם, אך חשוב שהדבר ייעשה בשקיפות ותוך דיאלוג פתוח עם היזמים והרשויות".
גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התחדשות עירונית, סבור שהתארגנות מקדימה מסייעת להפיג חששות: "פרויקטים של התחדשות עירונית, בדגש על פינוי־בינוי, הם לרוב מאוד מורכבים, מעלים הרבה שאלות ואף מציפים לא מעט חששות בקרב בעלי הדירות. היות שלרוב מדובר בנכס היחיד והיקר ביותר של בעל הדירה, הרי שאנחנו נתקלים בחשדנות מצד בעלי הדירות, הנובעת מהחשש לאבד את הנכס או מכך שהיזם יפשוט רגל או ייעלם. בשלב מאוחר יותר מצטרף החשש משלב הפינוי והיכן יגורו בשלב הבנייה.
גיל גולדשטייןצילום: רמי זרנגראלו הם חששות טבעיים ומובנים לחלוטין. התפקיד שלנו כיזמים הוא להיות מספיק מקצועיים, אנושיים, מנוסים ובעלי איתנות פיננסית מוכחת על מנת להפיג את חששותיהם. לכן אנו מברכים על לקיחת נותני שירותים המייצגים את הדרישות והאינטרסים של כלל הדיירים, גם אלה שמתנגדים לתהליך או שמציגים דרישות שונות, אשר בידם היכולת לגשר ולמצוא פתרונות יצירתיים במקרים של התנגדויות. לעיתים רבות ארגז הכלים שבידיהם מאפשר להם לדעת לפצח את ההתנגדויות ולהבין את הצרכים השונים של הדיירים, מה שמקדם את התהליך ומאפשר לו להתקיים ללא דחיות ועיכובים".
רונית אשד־לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית: "בעלי הדירות בשנת 2024 שונים במידה ניכרת מבעלי הדירות לפני 15 שנה, ולטובה. כיום הם מבינים שהם בעלי הקרקע, ומציבים קריטריונים שעל היזם לעמוד בהם. הם נעזרים באנשי מקצוע מתאימים ולא חוששים להציב תנאים חיוניים למימוש הפרויקט, כמו בחינת האיתנות הפיננסית של היזם, ניסיונו בהשלמת פרויקטים דומים ובקידום תב"עות מול הרשויות הרלוונטיות. פינוי־בינוי נועד בראש ובראשונה להציל חיים, כשהפרויקטים יוצרים מלאי חדש של דירות ממוגנות ומעניקים לבעלי הזכויות דירות עם ממ"דים. החשיבות של זה רבה, ולעיתים, במסגרת המו"מ, נראה שבעלי הזכויות שוכחים את המטרה האמיתית והעליונה של הפרויקטים. יש לנהל מו"מ לגיטימי ולשפר את תנאי העסקה, אך גם לזכור שישנם גורמים דרמטיים שאסור להתעלם מהם, כמו איתנות פיננסית וניסיון היזם".
צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין, מציין שהמגמה מבורכת ואף מסייעת לתהליך: "העובדה שבעלי הדירות מאוגדים ויודעים מה הם רוצים עוזרת מאוד לפרויקט ומקדמת אותו. חשוב לזכור תמיד שפרויקט התחדשות עירונית הוא סוג של שותפות בין בעלי דירות ליזם. ככל שתיאום הציפיות בין הצדדים מוגדר יותר מראש, כך גם הסיכויים להצלחה גבוהים יותר. אם שימוש בעורך דין מסייע לדיירים להתאגד, זה מבורך ולא משנה באיזה שלב הוא נבחר. האמון בין הצדדים הוא הדבר הכי חשוב להצלחה של קידום פרויקט בתחום ההתחדשות העירונית".
להקפיד לבחור גורמים מנוסים
איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באזורים, סבור אף הוא שהמגמה חיובית ומעניק כמה דגשים חשובים: "היוועצות עם גורמים מקצועיים במיזמי התחדשות עירונית היא דבר מבורך, מכיוון שבעלי הדירות אינם בעלי מומחיות בתחום, ולרובם זאת אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בחיים. יחד עם זאת חשוב לשמור על איזון, מכיוון שריבוי יועצים עלול ליצור סרבול והאטה של התהליך, שהוא גם ככה ארוך, מורכב, עם הרבה שותפים (הדיירים הוותיקים) ועם הרבה מאוד אילוצים (תכנוניים, כלכליים ומשפטיים), דבר שעלול לעכב ואף לטרפד את הפרויקט. בשעה שבעלי דירות בוחרים מספר יועצים, נקודת המוצא שלהם צריכה להיות שבעלי המקצוע שבחרו, שהם בהחלט הכרחיים בכל פרויקט התחדשות עירונית, יעשו עבודה טובה בבחירת יזם בעל יכולות, ניסיון ומומחיות לקדם את הפרויקט בצורה הטובה ביותר עבורם".
איתמר פיטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית צרפתי צבי ובניו, מאיר גם צד אחר של המגמה: "מחד קיים יתרון גדול בזה שאתה מתחיל להתנהל בפרויקט מול דיירים שלמדו את ההיבטים השונים הקשורים בתהליך שאליו הם צפויים להיכנס, ועל פניו, מגובשים מאוד לצאת לדרך. שהרי ידוע שהשלב המורכב והמאתגר ביותר ביציאתו של פרויקט לדרך הוא להגיע לשיעור גבוה של בעלי זכויות שנתנו את הסכמתם. מאידך לעיתים התהליך שהדיירים עושים לבדם מיותר ומביא לאפקט הפוך לגמרי; לא פעם ניתן לראות שהצוות שצפוי ללוות את הדיירים בתהליך, לא נכנס לעומק הנושאים הכרוכים בו, בין היתר בחינת ניתוח זכויות תוכניות מאושרות, המדיניות של הרשות המוניציפלית ועוד.
איתמר פיטלצילום: אילן בשורהצוות בעצם גורם לכך, שבעלי הזכויות מקבלים תמונה לא נכונה של מה צפוי להם בפרויקט. יתרה מזו, הדיירים גם לא מודעים להשלכות הכלכליות שיתווספו לאורך התהליך מההיבט של היזם. כך נוצר מצב, שבו היזם ערך את כל הבדיקות המקצועיות המקיפות, ומגיש להם את הצעה הכי טובה מול הזכויות שלהם, אבל בקרב הדיירים נוצר רף ציפיות גבוה, הרבה מעבר למה שניתן לתת להם בפועל, וזה גורם לשיתוק של התהליך. המלצה שלי במצב כזה היא לקחת אדריכל שמלווה יזמים או עובד מול ועדות תכנון. יש לו יכולת לראות את התמונה הרחבה, וכך לנתח את כל המשתנים הנדרשים כדי שפרויקט מורכב כל כך יוכל לצאת לדרך".
דויד קבסו, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואחראי על תחום התחדשות עירונית בחברת ינוב: "ליווי בעלי דירות על ידי בעלי מקצוע כדוגמת עו"ד, מפקח או שמאי, הוא בעיניי דבר מבורך, שעשוי להביא לקידום הפרויקט ולתוצאות טובות לכל הצדדים. אנשי המקצוע מאגדים את הדיירים, מציגים להם את התהליך בצורה ברורה והגיונית, ומספקים להם ליווי מקצועי, תוך הסברים בלתי תלויים באשר להיתכנות הראשונית של הפרויקט ולתוספות הצפויות בו.
דויד קבסוצילום: אוהד דייןהם גם מסבירים את הרציונל בהתקשרות בפרויקט התחדשות עירונית עבור דיירים שרוצים לקדם פרויקט שכזה, וגם עבור אלה שקצת חוששים מהתהליך, עוד בטרם נפגשו עם היזם. ככל שגורמים אלה הם יותר מקצועיים ובעלי ניסיון, הם תורמים רבות גם ליזמים לשם התחלה 'בריאה' של תהליך; הם מגיעים ליזם מראש עם פתרונות לבעיות נקודתיות, ומסירים את הסתייגויות בשלבים הראשונים לצורך קידום הפרויקט. כמו בכל תחום חשוב לבחור היטב את בעלי המקצוע, על מנת שילוו את התהליך באופן מקצועי והגון. זאת בלי לכבול את הדיירים בהבטחות שווא ובהסכמי התקשרות על בסיס נתונים שאינם נכונים. אלה עלולים ליצור בקרב הדיירים חלומות שקשה מאוד לקיים, ולעכב באופן משמעותי את התהליך".
"לפתור התנגדויות בשלב מוקדם"
נוי דותן, מנכ"לית אלמוגים התחדשות עירונית, מסבירה שהתעמקות הדיירים בפרויקט בשלב מוקדם מסייעת לשיכוך התנגדויות: "התנגדות של בעלי דירות למימוש פינוי־בינוי היא אחת התופעות המוכרות בתחום ההתחדשות העירונית במיוחד בבניינים בעלי טיפוסי דירות רבים, שקשה להגיע בהם להסכמות, והיא זו שעלולה לעשות את ההבדל בין פרויקט מוצלח שיגיע לקו הסיום, לכזה שיתעכב, יסתרבל או אפילו ייגנז. לכן ברגע שהדיירים נוטלים יוזמה ומתכוננים מראש עם צוות מקצועי, הכולל עורך דין, שמאי ומפקח, זה יכול בהחלט לפתור את המחלוקות הקיימות ולהאיץ את הפרויקט.
נוי דותןצילום: שירן כרמלהכנה מראש מאפשרת לדיירים להבין טוב יותר את התהליך, לנהל משא ומתן בצורה מושכלת יותר ולמנוע מחלוקות או אי הבנות שעלולות להיווצר בהמשך הדרך. מעורבות של בעלי מקצוע יכולה לקצר את הזמן הנדרש לבדיקות משפטיות, להערכות כלכליות ולהתמודדות עם סוגיות טכניות".
רון מרום, ראש תחום ההתחדשות העירונית בחברת קטה גרופ, מסביר כי להתארגנות המוקדמת יתרון נוסף: "בעלי הדירות הקיימות הם בעלי ההשפעה על הרשות המקומית, שכן מבחינתה, אנחנו יזם שבא להרוויח, אבל הם תושבים ובעצם קהל הלקוחות של העירייה. הם גם אלו שיודעים מה נכון להם מבחינה תכנונית וקהילתית. כשבעלי הדירות הם אלה שמתאגדים, עורכים סקר שוק מקיף ובוחרים את היזם, הפרויקט יתקדם לרוב בצורה מהירה וחלקה יותר. חלק ניכר מהעבודה זה לייצר הסכמה משותפת, לגבש חתימות ולהסביר לדיירים את הערך שהם ירוויחו בהתחדשות".
יונתן אזר, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקבוצת ברזני: "פרויקטים מסוג פינוי־בינוי אורכים זמן רב ולכן הם מורכבים ביותר לא רק מההיבט התכנוני והרגולטורי, אלא בעיקר בהתנהלות מול בעלי הדירות, וזאת היות שהתהליך נוגע ישירות בחייהם ובנכס היקר ביותר שלהם. לכן כשבעלי הדירות שוכרים את שירותיהם של אנשי מקצוע עוד לפני שהיזם או הרשות המקומית מעורבים, יש לכך יתרונות וחסרונות. מצד אחד זה יכול להאיץ את התקדמות הפרויקט, בכך שהדיירים מגיעים לשולחן המו"מ עם ידע וכלים ברורים, מה שמפשט את התהליך ומאפשר להימנע מאי הבנות בהמשך. מצד שני, כשהתהליך מתבצע בצורה עצמאית מדי, ללא שיתוף פעולה עם היזם או הרשות, זה יכול להוביל לחוסר תיאום ולמתחים מיותרים שעלולים לעכב את ההתקדמות או אפילו לסכן את הצלחת הפרויקט כולו".
זאב גרינברג, סמנכ"ל חברת מידר, סבור שלכל פרויקט תשובה משלו: "אין תשובה אחת. הכול תלוי בסוג המתחם ובאופי הדיירים, ואף אחת מהדרכים לא תטרפד את התהליך, אבל גם לא תאיץ באופן משמעותי את התקדמותו. במקרים שבהם הדיירים מאוגדים, מאוחדים ויודעים מה הם רוצים, אם ייקחו צוות מקצועי, הם יגיעו מגובשים ועם התנאים הנכונים עבורם למכרז לבחירת היזם. במקרה כזה שלב המכרז הוא השלב שבו הדברים עלולים להתעכב, כיוון שקבלת ההחלטה יכולה לקחת זמן עד שכל הדיירים יגיעו להסכמה. ברגע שיצליחו לבחור יזם, חתימות על הסכמי הדיירים יהיו מהירים יותר. לעומת זאת במתחם או בניין שבהם אין נציגות דיירים חזקה ודומיננטית, שלוקחת את המושכות לידיים ומובילה את התהליך, יותר נכון שיזם הוא זה שיוביל; הוא זה שיפנה אל הדיירים וימסור את כל המידע. בהמשך הם יבחרו צוות מקצועי שימשיך משם את ההתנהלות מול היזם עד לחתימת ההסכמים".
3 צפייה בגלריה
"ליווי בעלי הדירות על ידי גורמי מקצוע הוא מהלך מבורך". התחדשות עירונית בתל אביב
(צילום: דרור סיתכהל)
עו"ד אביב טסה, בעלים של אביב טסה עורכי דין, סבור שהתחלה עם יותר מדי בעלי מקצוע רק תפריע: "דרך המלך היא קבוצת דיירים ששוכרת עורך דין, שיודע לסייע ולהכווין תהליכים, לצד הפקת המסמכים המשפטיים הדרושים והפיקוח. ברוב המקרים, אך לא בכולם, כל בעל מקצוע שיישכר מעבר לכך, יכביד ויגרום לסרבול, בטח כשמדובר בשלבים ההתחלתיים. קבוצות דיירים ששוכרות סוללה של אנשי מקצוע, למעשה, לוקחות את זה למקום של ניהול פרויקט טרם יציאת קול קורא או בחירת יזם. לדוגמה, בהנחה שיש תב"ע מאושרת, לשכור את שירותיו של אדריכל בשלב הזה יסרבל את העניינים באופן ודאי".
"התארגנות מוקדמת - מהלך חיוני"
פרופ' חיים זנדברג, מומחה לדיני קניין, מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל וראש תוכנית התואר השני בפקולטה, מגדיל ואומר שההתארגנות היא מהלך נדרש: "התארגנות מוקדמת של בעלי הדירות, לפני שהם נושאים ונותנים עם יזמים, היא חיונית כדי למנוע גרירתם לעסקת פינוי ובינוי מסוכנת מדי, שאינם רוצים בה או אינם זקוקים לה. היא תמנע מצב שבו פיצולם, חולשתם ונחיתותם המקצועית של בעלי הדירות, שהם ככלות הכול בעלי המקרקעין, ינוצלו, בבחינת הפרד ומשול, על ידי מארגנים, יזמים, רשויות מקומיות והמדינה – והכול כדי להשיא את רווחיהם על חשבון בעלי הדירות. על בעלי המקרקעין לגבש מראש את עמדתם ולנהל את בעלי המקצוע, שאם לא כן, בעלי המקצוע ינהלו אותם. רק פעולה אחידה שתגובש מראש, תעניק לבעלים כוח מיקוח, שימנע סיכונים מיותרים ויבטיח להם רווח הוגן המשקף את סיכוניהם".
ניר שמול, מנכ"ל שניר ומנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, מציין כי בעלי הדירות הולכים והופכים למתוחכמים יותר בתהליך ההתחדשות העירונית: "יש תהליך של למידה וחינוך שוק, והיום אנחנו כמעט לא נתקלים במקרים שבהם נחתמים הסכמים מול יזמים ללא מכרז. רואים את זה אפילו בטרמינולוגיה. אם בעבר בעלי הדירות כונו דיירים, הרי שכיום המונח בעלי דירות הולך ומתבסס. אנחנו מאז ומתמיד השתמשנו במונח בעלי הדירות על מנת להבליט את העובדה שהם בעלי הנכסים והקרקע, ולכן הם אלו שצריכים להוביל את התהליך. אנחנו פועלים כבר למעלה מעשור בשיטה שדוחה את ההתקשרות עם היזם עד לשלב שבו יש תב"ע מאושרת. המשמעות היא שאחרי הקמת נציגות בעלי הדירות נבחר עורך דין, נבחר מארגן, שמאי, מפקח, אדריכל, משווק וכל בעל מקצוע נדרש אחר. הם מקדמים יחד עם בעלי הדירות ועם הרשות המקומית את התוכנית, והיזם נכנס לתמונה באמצעות מכרז רק אחרי שיש תב"ע מאושרת. אנחנו מאמינים, שלא רק שזה לא מאריך את התהליך, אלא מקצר אותו. אין שום משמעות למכרז יזמים לפני תב"ע. למעשה, כל מה שהיזם מבטיח במסגרת המכרז תלוי בתב"ע, ואם התב"ע שמאושרת לא מאפשרת לו לעמוד בתמורות שהבטיח לבעלי הדירות, הוא צריך לחתום מחדש על חוזים וזה יוצר אי ודאות, חוסר אמון ויותר תופעות של סרבנות".
השמאי ישראל יעקב מוסיף: "השנים הראשונות של ענף ההתחדשות העירונית התאפיינו בעיקר בחוסר ידיעה של בעלי הדירות ומרדף אחר חלום, ולא פעם הלכו שבי אחר הבטחות אנשי מקצוע. לשמחתנו, הענף התפתח מאוד וכך גם התפתחה ההבנה בקרב בעלי הדירות, שהם לא אמורים לשמש רק תפאורה או חותמת גומי בפרויקט. אבל עם ההתפתחות וההבנה כי יש כאן שותפות, נוצרה בעיה אחרת - בעלי הדירות הם אנשים מוכשרים וטובים בתחומם, אך הם אינם אנשי נדל"ן. על מנת להמחיש בצורה טובה יותר פרויקט התחדשות עירונית – דמיינו לכם שולחן משא ומתן ארוך, כאשר בצד אחד יושב לו היזם עם שנות הניסיון, המקצועיות וסוללת היועצים, ובצד השני של אותו שולחן יושבים בעלי הדירות ללא אותו ידע נדל"ני, ללא אותם משאבים ובטח ללא יועצים, כאשר על הפרק הנכס הכלכלי היקר ביותר שלהם. נשמע מאוד לא הוגן, נכון? לכאן בדיוק התפתח ענף ההתחדשות העירונית, ובעלי הנכסים הצטיידו בצדק ביועצים, שיוכלו לאזן את פערי הידע והניסיון, ויעניקו להם מעטפת הגנה. כיום אני סבור כי דווקא יזמים, המבינים ומכירים בזכותם של בעלי הדירות להיות שותפים מלאים ופועלים מולם בשקיפות מלאה, יראו הרבה יותר הצלחה בפרויקטים שלהם".
שמאי המקרקעין שמוליק כהן, מנכ"ל ומבעלי חברת אס. קיי (SK) שמאות, מציין כי: "לפעמים נראה שבענף שכחו מיהם בעלי הבית תרתי משמע. אלו לא היזמים וגם לא הרשות המקומית, אלא בעלי הדירות, אשר האינטרסים שלהם יישמרו רק אם הם יובילו את הפרויקט בתיאום ובסנכרון עם כלל בעלי המקצוע. גם במקרה של תוכנית שהעירייה מקדמת, יש חשיבות לנציגות בעלי דירות חזקה שתבחר את היזם הנכון. תפקידה של נציגות הדיירים בשלב הראשון היא לבחור את בעלי המקצוע שילוו אותה וייצגו את בעלי הדירות. אלו הם גם בעלי התפקידים שיהיו מעורבים בהכנת מכרז היזמים, כאשר כל אחד מהם יטמיע במכרז את ההיבטים המקצועיים שלו". ארז כהן, שמאי ומשפטן, מדגיש גם הוא את חשיבות אנשי המקצוע: "חיוני להשקיע בייעוץ מקצועי שיסייע לקבל החלטות ולעצב את העסקה כבר מראשיתה. כך למשל, הערכת שמאי הוגנת ומקצועית משקפת את ערך הנכסים וכך מסייעת לחתור לתנאים טובים יותר עם היזמים ויתר הגורמים המעורבים בתהליך. מעבר לכך ניתוח השווי והתמורות באופן ברור ושקוף מסייע למנוע אי הבנות ועימותים עם יזמים וקבלנים הן בשלב מכרזי היזמים והן בהמשך הדרך".
להחזיר את הכוח לבעלי הדירות
גורמים עירוניים מסבירים שכל מהלך, שבמסגרתו בעלי הדירות בקיאים בתהליך, הוא מצב חיובי. "אחת הפעולות החשובות ביותר של המינהלת להתחדשות עירונית בבאר שבע היא פעילות הסברתית לבעלי הדירות", כך אומר קובי אוחיון, העומד בראש המינהלת להתחדשות עירונית בעיר. " בשוק ההתחדשות העירונית פועלים הרבה גורמים שמנצלים את חוסר הידע של בעלי הדירות ומנסים להחתים אותם על הסכמים שונים. כדי לסייע לבעלי הנכסים אנחנו עורכים כנסי הסברה, שבהם אנחנו מסבירים על התהליך הנכון לקידום פרויקטי פינוי־בינוי ולבחירה של אנשי המקצוע והיזמים. בנוסף יצאנו בסדרת פרסומים בשפות שונות, ופנינו לתושבי השכונות הוותיקות בעיר בקריאה לא לחתום על הסכמי פינוי־בינוי עם בעלי מקצוע, לפני שהם מתייעצים עם המינהלת בעירייה, שבאמצעותה יוכלו לקבל מידע אמין לגבי התקדמות התכנון במתחם והגורמים המעורבים בקידומו. המטרה שלנו היא למנוע מצב של התחייבות התושבים מול גורמים שינצלו את תמימותם או חוסר הבנתם. כשהפרויקט מתקדם בתהליך תכנוני וחברתי סדור, שמתואם מול המינהלת ובהתאם למדיניות העירייה, הוא יכול להתקדם יותר מהר. לכן הכתובת הראשונה בכל פרויקט, הן עבור בעלי הדירות והן עבור היזמים, היא תמיד המינהלת להתחדשות עירונית".
אלי גינזברג, מנכ"ל חברת עזרה ובצרון הפועלת בתל אביב־יפו: "המטרה היא להחזיר את הכוח לתושבי העיר ולהוציא לדרך התחדשות עירונית אחראית באזורים שבהם לא צלחו מאמצי ההתחדשות של השוק הפרטי. אם עד היום בעלי הנכסים נאלצו להתמודד לבדם מול יזמים, או לשכור אנשי מקצוע מכיסם, אנחנו יכולים לספק להם את אנשי המקצוע המומחים, המכירים היטב את המצב התכנוני בעיר ואת גבולות האפשר במסגרת ההתקשרויות. בשל העובדה שאנו מאשרים תחילה את התב"ע ורק אחר כך יוצאים למכרז יזמים, אנחנו בעצם מורידים מהשולחן הבטחות שווא ומתבססים רק על מה שיכול להתרחש במציאות. בנוסף התהליך הזה מייצר תחרות בריאה וטובה של יזמים על ליבם של בעלי הנכסים, ומחזיר את הכוח לתושבים".
גם באור יהודה מדברים על חשיבות המידע והידע של בעלי הנכסים. ראש העיר ליאת שוחט: "המינהלת שלנו מלווה את התושבים והופכת אותם לגורם משמעותי בתהליך באופן כזה, שהם מכירים ויודעים לדרוש את זכויותיהם. במינהלת מאתרים את המורכבויות והחסמים לקידום התוכניות כדי לייצר תהליך תקין, כי בסוף ידע וכלים לתושבים הם מפתח לקידום יעיל ומיטבי של תוכניות פינוי־בינוי בעיר".
