צפו: מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ)

"חייבים להיכנס למעגל העבודה, גם אם זה לתת-תעסוקה. מי שימצא במעגל העבודה סיכוייו לעבור את המשבר גדלים". כך אמר הבוקר (שלישי) מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, בריאיון לאולפן ynet. לטענתו, "ייקח שנים להחזיר את אחוז האבטלה לחד ספרתי".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דברי המנכ"ל נאמרים בעקבות דו"ח של שירות התעסוקה שפורסם בתחילת השבוע (ראשון), ממנו עולה תמונה מורכבת בנוגע לנזקי הסגר השני לתעסוקה בהשוואה לסגר הראשון. כך למשל, באוקטובר חזרו לעבודה כרבע (25.5%) מכלל הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר-אוקטובר. עם זאת, שיעור המפוטרים זינק מ-9.3% בספטמבר ל-16.1% באוקטובר - בהשוואה לשיעורים של 6.3% ו-11.4% בחודשים מרץ ואפריל, וזה בהחלט סימן רע המעיד על משק במצב קשה.
5 צפייה בגלריה
לשכת התעסוקה בחולון
לשכת התעסוקה בחולון
לשכת התעסוקה בחולון
(צילום: קובי קואנקס)
לדברי גראור, בשבועות האחרונים, עם הפתיחה ההדרגתית של המשק, חזרו קרוב ל-100 אלף דורשי עבודה למעגל התעסוקה. "אנשים חוזרים די מהר, בעיקר בחל"ת. אבל בצד השני ישנה קבוצה של כ-350-300 אלף מובטלים מפוטרים שאיתם נצטרך לעבוד בשביל להחזירם למעגל העבודה".
גראור התייחס לאותם מובטלים, אשר נמצאים בסכנה להיות ב"אבטלה כרונית", והסביר: "הכוונה היא למובטלים או לדורשי עבודה שנמצאים באבטלה מאז תחילת המשבר, תחילת חודש מרץ. יש לנו כמה מאות אלפים כאלה וככל שיהיו גלים נוספים, כנראה שיצטרפו אליהם דורשי עבודה נוספים שנמצאים תקופה ארוכה מאוד באבטלה. אנחנו יודעים בשירות התעסוקה, וגם המחקר שלנו מצא, שככל שאנשים נמצאים באבטלה תקופה יותר ארוכה, הם מתרחקים ממועד היציאה ממעגל העבודה ולא חוזרים. כך יותר קשה להשתלב".
5 צפייה בגלריה
רמי גראור מנכל שירות התעסוקה
רמי גראור מנכל שירות התעסוקה
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה
(צילום: דוברות שירות התעסוקה)

"יותר מחצי מהמובטלים מתחת לגיל 34, זה מדאיג"

לטענת גראור, אחת האוכלוסיות שמדאיגות את שירות התעסוקה במיוחד, היא אוכלוסיית המובטלים הצעירים. "ראינו שבגל הראשון היו כ-47%-46% של מובטלים עד גיל 34. בהמשך חצינו את רף ה-50% והגענו ל-53% מהמבוטלים שהם צעירים עד גיל 34. ראינו גם עליה במובטלים הצעירים עד גיל 24, מכ-17% לכ-22%. הצעירים יותר חלשים ויש להם פחות ניסיון בשוק העבודה, פחות הכשרות ופחות מיומנויות, ולכן נצטרך תשומת לב מאוד מיוחדת לראות איך אנחנו מחזירים אותם מהר וגם לנצל את הזמן".
"זאת הזדמנות לקרוא לאותם צעירים לנצל את הזמן הזה", הוסיף גראור. "לפנות אלינו גם באופן מקוון, כי לצערנו אנחנו עדיין לא יכולים לראות את דורשי העבודה שלנו בלשכות, למרות שביקשנו להחריג אותנו במסגרת התו הסגול.
5 צפייה בגלריה
שלט של צעירי המחאה
שלט של צעירי המחאה
שלט של צעירי המחאה
(צילום: עמית שאבי)
"יש כמה מאות אלפים שאין להם אוריינות דיגיטלית, אז אנחנו רוצים לעבוד איתם פרונטאלית. תכנסו לאתר, יש שם משרות פנויות וקורסים. קחו יוזמה, תהיו פרואקטיבים ונצלו את הזמן גם להכשרות כדי לחזק את היכולות", הוא הוסיף.
אתה באמת חושש לגורלו של הדור הזה? "אני לא יודע אם להשתמש במילה חושש, אבל בהחלט יש דאגה מסויימת מדור אבוד. כמובן שזה גם תלוי באם יהיה גל שלישי. אם נחייה בצד הקורונה עוד שנה זה בהחלט יחמיר את המצב. ככל שנגיע יותר מהר לחיסון ולשגרה, אני מאמין שנצליח להחזיר אותם לשוק העבודה. כך היה במשבר של 2008 וכנראה שגם במשבר הנוכחי זה יהיה. גם בעולם אנחנו רואים שלוקח כמה שנים כדי להחזיר את אחוז האבטלה למה שהיה", אמר גראור.
בהמשך התייחס גראור לסוגיית רשת הביטחון הכלכלית ולטענה שהיא מתמרצת מובטלים לא לחזור לשוק העבודה. "רשת הביטחון הייתה החלטה נכונה, אולם יש בהחלטה אוכלוסיות שפחות זקוקות לה. הצעירים יכולים להיכנס למעגל העבודה כבר היום.
5 צפייה בגלריה
ישראל כץ
ישראל כץ
"יכול להיות שאנחנו צריכים לשנות כיוון". שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: לע"מ)
"לפי הלמ"ס, יש מעל ל-50 אלף משרות פנויות בשוק. אנחנו חייבים לאייש את אותן משרות על ידי צעירים. אנחנו חייבים להכניס לעולם העבודה, גם אם זה תת-תעסוקה כמו שאנחנו קוראים לזה - פחות שעות עבודה, שכר יותר נמוף, אולי עבודה פחות מעניינת - אבל זו תקופה זמנית. מי שיימצא בתוך מעגל העבודה סיכויו לעבור את המשבר בהצלחה גדלים.
"נכון, יש את רשת הביטחון ולא מעט אנשים עדיין מחליטים שהם רוצים להמתין ולא רוצים לחזור למעגל העבודה. זו לא תופעה שרק אנחנו רואים, אבל אני לא יודע לומר מה ההיקף שלה", אומר גראור.
לטענתו, "תחילת המודל של החל"ת היה מצוין. בתחילת הדרך זה היה מהיר, נגיש, על המדף ויכולנו לעשות את זה מהר מאוד. ההמשך... יכול להיות שאנחנו צריכים לשנות כיוון וללכת כמו שמדינות אחרות באירופה ובקנדה, הולכים לכיוון של שימור העובדים במקומות עבודה. מה שאנחנו קוראים לו המודל הגרמני".
לאחר מכן הסביר גראור כי בניגוד לביטוח הלאומי, אשר אחראי בין היתר על תשלום הקצבאות, דמי אבטלה והבטחת הכנסה, שירות התעסוקה אמור לגשר על קשיים בהם נתקלים דורשי העבודה ולשפר להם את המיומנויות על מנת שיוכלו למצוא תעסוקה. "יש לנו מעל ל-150 אלף דורשי עבודה שאינם זכאים לדמי אבטלה אבל מגיעים ללשכות שלנו ומבקשים סנייע להם בהכשרה, הכוונה, סיוע, סדנאות, איך לכתוב קורות חיים, איך להתראיין ואיך לחפש עבודה".
5 צפייה בגלריה
ביטוח לאומי
ביטוח לאומי
"אנחנו כוללים גם חיילים משוחררים ואת אלו שאינם זכאים לדמי אבטלה, לכן מספר המובטלים שלנו יותר גדול". ביטוח לאומי
(צילום: נמרוד גליקמן)
"אנחנו לא חברת השמה", הוא מדגיש. "חברת השמה מוצאת מקום עבודה לאנשים, אנחנו גם עובדים איתם. נכון, אנחנו לא מסוגלים לעבוד עם מיליון מובטלים כרגע כי כוח האדם שלנו מצומצם, אבל אנחנו עובדים עם חלק באופן מקוון ומקווים שבקרוב נעבוד גם פרונטלית".
כמה מובטלים יש היום בישראל לפי שירות התעסוקה? "נכון להבוקר רשומים אצלנו קצת יותר מ-900 אלף מובטלים. בניגוד לביטוח הלאומי, אנחנו גם כוללים במספרים קבוצה גדולה של חיילים משוחררים שאינם זכאים לדמי אבטלה ואת אלו שאין להם חצי שנה מינימום תקופת הכשרה. הם מגיעים אלינו ונרשמים גם, לכן אצלנו רואים את הנתון הגדול יותר מיתר הגופים".
במקביל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פירסמה הבוקר את סקר המשרות הפנויות שלה לחודשים אוגוסט-אוקטובר 2020. לפי הלמ"ס, בחודש אוקטובר היו כ-54.5 אלף משרות פנויות (2.3%), לעומת 55.5 אלף בספטמבר (2.32%).
עוד עולה מהנתונים כי חלה עלייה של 10% בביקוש לעובדים בתחומי המידע והתקשורת (היי-טק), אשר כעת עומד על 10,200 משרות, מרחק של 9% בלבד מהביקוש הממוצע בשנת 2019.