אחרי טראומת ה-7 באוקטובר, קיבוצים בעוטף החליטו לראשונה לאחד את הפעילות החקלאית שלהם. ל"ממון" ו-ynet נודע כי הקיבוצים כפר עזה, סעד ומפלסים החליטו להקים שותפות חקלאית לכלל ענפי הצומח תחת "גידולי כ.ס.מ", לרבות גידולי שדה, אבוקדו ופרי הדר. באגודה יועסקו 70 עובדים מהקיבוצים, שיעבדו יחדיו 26,500 דונמים של גידולים חקלאיים, בראשם תפוחי אדמה, גזר וחיטה, שתופסים 70% מסך הגידולים.
יפתח נהרי, מנכ"ל כ.ס.מ, אמר ל-ynet: "בעבר היו מספר ניסיונות לשותפות בין הקיבוצים שלא צלחו. אחרי ה-7 באוקטובר דברים השתנו, אנחנו עושים חשבון נפש ואולי זאת התחושה של שותפות גורל שאפשרה כעת שילוב ידיים. היתרון בשותפות היא שנוכל למנף את היתרונות של כל קיבוץ וכך נשיג תוצאות חקלאיות מצוינות. יש לנו כעת יתרון לגודל שנותן אפשרות להתאים את החלקה הטובה ביותר לגידול מסוים מבין האדמות של שלושת הקיבוצים. בנוסף זה יתרום לחיזוק הקשר והמרקם החברתי בין הקיבוצים".
1 צפייה בגלריה
חקלאים זורעים חיטה בשדות סמוך לגבול רצועת עזה
חקלאים זורעים חיטה בשדות סמוך לגבול רצועת עזה
שדות כפר עזה
הקיבוצים באזור עוטף עזה נפגעו קשה במתקפת ה-7 באוקטובר, ומאז חלקם עדיין הם מפונים למקומות שונים בארץ ומחכים לשוב לבתיהם. תושבי אזור העוטף מצויים כעת בהליך שיקום, שבמסגרתו החליטו להקים את השותפות. שלושת הקיבוצים מגדלים מגוון רחב של ירקות, מטעי הדר, אבוקדו, שעורה, קצח, חיטה וירקות מרביתם.
עוד אמר נהרי כי "לפני המלחמה, אזור העוטף נחשב ל'אסם התבואה' של ישראל, תוך שהחקלאים המקומיים מספקים כמה מן הירקות והפירות המרכזיים והחשובים ביותר ושומרים על הביטחון התזונתי של ישראל. מאז השבת השחורה אזור העוטף נפגע באופן קשה, וכך גם החקלאים שנאלצים להתמודד עם קשיים רבים, כאשר הם עובדים לעיתים 'תחת אש', עם מיגון חלקי ותשתיות לקויות ועם נגישות מוגבלת לשטחי הגידול שלהם. גם המחסור בעובדים מקצועיים פגע קשות בעבודת החקלאות ובמגדלים, שמתמודדים גם עם נזקים כלכליים אדירים. ויחד עם זאת, עבדנו קשה בחודשים האחרונים כדי לנסות לשמור ולהצמיח כמה שיותר גידולים בשדות, במטעים ובפרדסים".
לפי הערכות, כ-75% מהירקות בישראל וכ-20% מהפירות גדלים באזור העוטף במערב הנגב. חלק מאדמות העוטף ניזוקו מהפעילות הצבאית: דחיסת קרקע על ידי טנקים ותעבורה של כלים צה"ליים אחרים, אי יכולת לגשת לקרקע שהפכה צבאית ועוד. כפי שפורסם ב-ynet, עלות שיקום הקרקעות לכדי שיחזרו להיות כשירות לחקלאות מוערכת לפי שעה בכ-300 מיליון שקלים. יחד עם זאת, אמר נהרי שאין מחסור באדמות לגידול.
פורסם לראשונה: 07:09, 30.07.24