כן עובדי עירייה, לא עובדים קבועים: בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את עמדת הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומנע מ"החברה לאוטומציה החדשה" מלפטר את עובדי אגף המחשוב בעיריית חולון, לאחר שקבע שהיא הייתה המעסיקה האמיתית שלהם. הוא הורה לאפשר להם להשתתף במכרזים פנימיים לאיוש אגף מחשוב חדש שהיא מתכננת להקים. עם זאת, נקבע כי מאחר שלא התקבלו לעבודה באמצעות מכרז פומבי הם לא נחשבים לעובדי עירייה קבועים.
ב-1983 חתמה העירייה על הסכם להענקת שירותי מחשוב ומערכות מידע עם החברה לאוטומציה, ובהתאם לו שובצו בעירייה עובדים מטעמה. לפני כשנתיים הודיעה העירייה על סיום ההתקשרות בשל כוונתה להקים אגף מחשוב פנימי ולהוציא מכרזים לקליטת עובדים.
מאחר שלחברה לא היו תפקידים חלופיים להציע ל-17 העובדים שהוצבו בעירייה היא זימנה אותם לשימועים לפני פיטורים. בעקבות זאת התערבה ההסתדרות והגישה לבית הדין לעבודה בקשה למניעת הפיטורים ולחיוב העירייה לאפשר להם להשתתף במכרזים פנימיים לאגף החדש.
ההסתדרות טענה כי אף שהעובדים הועסקו דרך החברה לאוטומציה, בפועל הם היו עובדי עירייה לכל דבר ועניין והחברה שימשה רק כצינור להעברת משכורות.
העירייה התנגדה וטענה בין היתר שמדובר בעובדי מיקור חוץ, שלא עברו מכרז ומבחנים כחוק. עוד היא טענה כי אי אפשר לתת לעובדים לגשת למכרז פנימי, כיוון שהוא מיועד לעובדי רשויות שהתקבלו כדין והפכו לעובדים קבועים. לעמדה זו הצטרפה גם המדינה.
אבל השופט אלעד שביון קבע כי הראיות והעדויות מצביעות בבירור שהעירייה הייתה המעסיקה האמיתית של עובדי אגף המחשוב ומיקור החוץ לא היה אותנטי בשום צורה. "עיריית חולון היא שקיבלה את העובדים... הגדירה את תפקידם בכפוף לצרכיה, הסדירה את תנאי העסקתם, ניהלה אותם מקצועית ואדמיניסטרטיבית, נשאה בעלות שכרם... ובידיה היה הכוח לפטרם", כתב.
עו"ד מילה קרסקובהוא הוסיף כי העירייה "סיפקה להם את כל התשתית לביצוע עבודתם לרבות חדרים במשרדי העירייה ושילוט לכל עובד עם תואר תפקידו באגף העירייה, כשעובדים ומנהלת האגף בראשם, מוצגים בתוך העירייה ומחוצה לה כעובדי עירייה".
בפסק הדין צוין כי העובדים קיבלו כרטיסי עובד של העירייה, החתימו נוכחות ביומטרית מדי יום, דיווחו לה על חופשה או מחלה וקיבלו ממנה מכתבי תודה והערכה, פרסים ותעודות הצטיינות – כשלחברה לאוטומציה לא היו סמכות או שיקול דעת בעניינים אלה.
בנסיבות אלה נקבע כי החברה לאוטומציה הייתה בסך הכל צינור לתשלום שכר ויישום הוראות העירייה לגבי העובדים, ומעבר לכך לא היה לה שום קשר אליהם. על כן, הניסיון של העירייה להתנער מההכרה בהם כעובדיה "עולה כדי חוסר תום לב".
השופט הוסיף כי אמנם העובדים לא נקלטו בעירייה באמצעות מכרז, ולכן לא ניתן להכיר בהם כעובדים קבועים. עם זאת, זה לא שולל את העובדה ששררו בינם לבין העירייה יחסי עובד מעסיק. בהתחשב בכך שמדובר בעובדים שהועסקו בעירייה שנים לא מעטות (חלקם 10 או 15 שנים), הם זכאים לפיכך לגשת למכרז פנימי. לאור זאת, השופט ביטל את הליכי הפיטורים והורה למדינה לאפשר לעיריית חולון לפרסם מכרזים פנימיים באגף המחשוב החדש שאליהם יוכלו העובדים להגיש את מועמדותם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ ההסתדרות: עו"ד יובל ברוק
• ב"כ העירייה: עוה"ד דרור גל ורעות שגיב-גרטלר
• ב"כ החברה לאוטומציה: עו"ד מיכל זילוני
• ב"כ המדינה: עו"ד שיראל להט בן נון
• עו"ד מילה קרסקוב עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
