הכנסת הייתה מצויה בימים האחרונים במרוץ מטורף כדי להספיק לאשר את עשרות הרפורמות הכלולות בחוק ההסדרים, ואת פרקי תקציב המדינה הדו-שנתי ל-2023-24. נוכח הלחץ ובזבוז זמן בלתי צפוי בגין הדיונים שהתארכו על חוק קרן הארנונה, אף הוצאו ברגע האחרון רפורמות חיוניות רבות מחוק ההסדרים, בסך הכל 21 במספר, כאשר המגמה היא לחוקק את חלקן לפחות בנפרד בחודשים הקרובים, עד לגמר מושב הקיץ של הכנסת ב-30 ביולי.
חוק ההסדרים הוא למעשה שם מקוצר לשורה שלמה של חוקים ותיקוני חקיקה המובאים כמקשה אחת לאישור הכנסת, בצמוד לאישור השנתי או הדו-שנתי של תקציב המדינה לשנים הבאות. החוק עוסק במגוון רחב מאוד של נושאים וחוקים קיימים וחדשים, שהממשלה רוצה לחוקק.
על פי קביעת ועדת הכנסת, הדיון על חבילת חוקי תקציב המדינה יתנהל ברציפות במליאה מיום שני הקרוב, ה-22 במאי, ב-9:00, ועד ליום רביעי בחצות, ממש לפני ערב חג השבועות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אם תקציב המדינה וחוק ההסדרים לא יאושרו עד אז, נקבע גם יום ראשון שלמחרת שבועות לדיונים בו, אף שבימים כתיקונם אין מתקיימת ישיבה של מליאת הכנסת ביום ראשון (בימי שישי לא נהוג לקיים דיונים בשל יום השבתון של המוסלמים, בשבת בשל היהודים ובראשון בשל הנוצרים).
הדיון יימשך תחילה עד ליום שלישי הקרוב בשעה 20:30. מסגרת הזמן שתוקצה לחברי הכנסת בדיון: 80% לאופוזיציה ו-20% לקואליציה, כדי לתת הזדמנות לאופוזיציה לערער על חלק מסעיפי התקציב וחוק ההסדרים, שכבר אושרו בוועדות הכנסת השונות לקריאה שנייה ושלישית.
מי שישיב לנאמר בדיון הארוך יהיו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו שיתייחס לחלק מהטענות. כמו כן תינתן זכות הדיבור, כנהוג, גם ליו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, וליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני.
לאחר מכן יחלו ההצבעות המרתוניות על שבעת החוקים הנפרדים. מספר ההצבעות על הסתייגויות של חברי כנסת יוגבל באופן משמעותי כדי למנוע פיליבסטר לפי סעיף 98 לחוק התקציב. ההצבעות יהיו שמיות.
בסך הכל יובאו לאישור מליאת הכנסת שני חוקי תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024, שתי חבילות חוקי ההסדרים לשנתיים הללו ועוד שלושה חוקים כלכליים נלווים, בהם מתן האפשרות לממשלה לבצע שינויים מהותיים בתקציב, במקרה שאלה יידרשו בשל מצב כלכלי שלא נחזה, או מצב חירום כלשהו.
ננסה לעשות כאן מעט סדר במה שעבר ולא עבר, או שונה, בחוק ההסדרים הרחב לשתי שנות התקציב, כאשר המדינה שוב פעלה בחודשים האחרונים, בפעם החמישית למשך תקופה מסוימת בארבע השנים האחרונות, ללא תקציב וחוק הסדרים מאושרים כחוק.
- חוק קרן הארנונה. לקרן החדשה יועברו מאות מיליונים עד מיליארדי שקלים, שיהוו כספי גידול בהכנסות של רשויות מקומיות מארנונה עסקית. הקרן תתגמל בניית יחידות דיור והיא תוקם במטרה להביא להגדלת היקפי הבנייה לדיור ולסייע לרשויות חלשות. חוק זה, שנדון במשך עשרות שעות ברציפות בוועדת הכספים, גרם למחלוקות קשות ולהשבתת רשויות מקומיות רבות, והשביתה נמשכת בינתיים.
- חוק החשבוניות. החוק קובע שינוי הליך הוצאת חשבונית מס בגין עסקה, כך שתידרש התקשרות אונליין עם רשות המיסים בגין עסקאות בסכומים מוגדרים ומעלה, במטרה למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות ולהילחם בהון השחור. החוק קובע בראשיתו את הסכום 25,000 שקל לעסקה כנמוך ביותר הטעון את אישור רשות המסים מראש. הכוונה היא שבהדרגה יופחת במשך השנים הסכום ל-5,000 שקל. גם לחוק זה היו התנגדויות רבות, בעיקר של בתי עסק ומפעלים, שחוששים מסרבול מיותר ובירוקרטיה וגם פגיעה בחופש העיסוק.
- הסדרת הרגולציה בשירותי התשלום החוץ בנקאיים מתוך חוק ההסדרים. ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות של "ייזום תשלום", אשר תאפשר להעביר כספים ישירות בין אפליקציות תשלומים שונות, כדוגמת ביט ופייבוקס הפופולריות, במטרה להגביר את התחרות ולהוריד רגולציה בענף הפיננסי בישראל. במקביל, במהלך הדיונים של הוועדה למיזמים ציבוריים החליט יו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל, לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים שאוסר על ארנקים דיגיטליים לשלם ריבית על פיקדונות, למרות התנגדות בנק ישראל. זאת, תוך הטמעת שני סייגים של שמירת כספי הלקוחות בחשבון ייעודי מהשקל הראשון והסמכת שר האוצר בהתייעצות עם הנגיד לקבוע תקנות נוספות להגנה על כספי הלקוחות.
- חוק דירת מעטפת (דירה שיש בה רק קירות). החוק קובע ש"דירת מעטפת" תחויב במס רכישה בדומה לדירת מגורים מוכנה, שכן רובן המכריע הינן דירות יוקרה, הנמכרות באופן שכזה על מנת לחמוק ממיסוי בגובה של מיליוני שקלים.
- ייעוץ פנסיוני. החוק אוסר על גופים מוסדיים לסרב באופן בלתי סביר להתקשר עם יועצים פנסיוניים, כדי לחזק את התחרות במקטע התיווך למוצרי ביטוח וחיסכון, ולהנגיש בצורה טובה יותר את הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי לפרט.
- הקלה לעסקים קטנים. החוק מעגן מסלול מופחת בירוקרטיה לעסקים זעירים, שבמסגרתו נקבעה בשורה משמעותית למאות אלפי עוסקים: סכום מחזור העסקים של עוסק זעיר ועוסק פטור יעודכן, כך שזה יעמוד על מחזור של עד 120 אלף שקל במקום 107 אלף שקל כיום.
- הפחתת רגולציה בחברות p2p, שהן תחום מתפתח של הלוואות עמית לעמית, במסגרת מגמת הכלכלה השיתופית בעולם. החוק קובע שחברות תוכלנה לגייס עד 6 מיליון שקל מחברות p2p במקום מיליון שקל, וכן לרכז את הרגולציה תחת רשות שוק ההון, במקום גם תחת הרשות לניירות ערך.
- עידוד בניית דירות. חוק המסדיר מיסוי מקל של קרקע ללא דירת מגורים, כדי לעודד בניית דירות על קרקע פנויה.
- מס שבח מופחת. החוק מטיל מס שבח מופחת על קרקעות המיועדות למגורים ונמצאות שנים ארוכות בידי בעליהן, כדי להגדיל את היצע הדיור.
- מחליפי דירה אחת באחרת. החוק קובע שמחליפי דירה שמוכרים את דירתם, יוכלו להנות מהטבות במס שבח ומס רכישה לשנה וחצי. החוק נועד למנוע לחץ כבד על מי שעוברים לדירה אחרת וטרם מכרו את דירתם הקודמת, אך גם מגבילים את משך הזמן להטבות.
- שינויי חקיקה שיקלו על פעילותן הכלכלית של קרנות ריט במטרה לקדם את שוק הדיור להשכרה. קרן ריט היא קרן השקעות פרטית או ציבורית, שתכליתה השקעה בנאמנות בנדל"ן מניב. קרן כזאת רוכשת מרכזים מסחריים, בנייני משרדים ובנייני דירות למגורים, מתוך מטרה להשכיר נכסים לתקופה ארוכה בסכום שכירות ידוע מראש.
- ועדת הכלכלה אישרה את אחד החוקים מעוררי המחלוקת ביותר בחוק ההסדרים, העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. מדובר בחוק הפטם שייכנס לתוקף ב-1 באוקטובר, ונועד לבטל הסדר כובל בענף הפטם, כך שמגדלי עופות וגורמים הקשורים אליהם, שמחזיקים במשחטה, לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל. החוק ימנע פגיעה בחקלאים הקטנים ויאפשר להפחית את הרווחים הגדולים של מי שהם גם מגדלים וגם יש להם משחטה, ומתאמים את הפעילות ביניהם. המצב החדש מיועד להביא להורדת המחיר לצרכנים. תוקם גם קרן סיוע לחקלאים שייפגעו מהחוק, לשנים 2026-2024.
- ועדת הפנים אישרה חוק שמרחיב את סמכות הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, כך שיוכלו לאשר הוספת שימושים למבני ציבור במגרש המיועד רק לצורכי ציבור, ובלבד שהמגרש אינו מצוי במתחם שנקבע כמתחם להתחדשות עירונית או שיסתור תוכנית כלכלית. מבני הציבור מוגדרים בחוק כמבנים המיועדים אך ורק לצורכי חינוך, רווחה, דת, תרבות או מוסדות קהילתיים.
- ועדת העבודה והרווחה אישרה את החוק המבטל מנגנון עדכון גמלה כפול לגמלאי קבע בדירוג המחקר. קצבתם של משרתי הקבע בדירוג המחקר לא תעודכן פעמיים ביחס לתקופה שבין 2009 ל-2012, והם יהיו זכאים לעדכון אחד בלבד. התיקון יחול על אלפי גמלאים, כולל כאלה שכבר פרשו.
- הסכם קיבוצי. הצדדים להסכם קיבוצי יורשו להחריג רכיבי שכר חדשים מהמשכורת הקובעת, כך שלא ייכללו בבסיס לחישוב הגמלה של עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, שיפרשו לאחר התיקון ושערב פרישתם חל לגביהם ההסכם הקיבוצי.
- עוגנה בחוק הטבה להורים עצמאיים (יחידניים) הזכאים להטבות הכנסה ותשלום מזונות כהוראת קבע. בשנת 2017 הופחת בהוראת שעה בלבד שיעור הקיזוז מקצבתם בשכר שבין 831 שקל ל-4,013 שקל מ-60% ל-25% בלבד, כדי להגדיל את סך הכנסתם ולעודד אותם להשתלב בשוק העבודה. בין השאר יוענקו נקודות זיכוי ממס בסכום של 470 שקל לכל הורה שזכאי למענק עבודה ויש לו ילדים עד גיל 3, כלומר עד 940 שקל למשק בית לחודש עבור ילד אחד בגיל זה.
- ועדת העבודה אישרה להאריך חוק לפיו המעסיקים יפרישו לקרן סיכון לתאונות עבודה 0.1%. דרישת האוצר, שביקשה לאשר חוק שיכפיל בהדרגה עד לשנת 2032 מ-0.1% ל-0.2% את ההפרשה, נדחתה בסוף הדיון, ואושר רק להאריך את חוק ההפרשה של 0.1% שהסתיים רק השנה. ברקע, המעסיקים מתנגדים לחוק זה בתוקף וצפויים לעתור לבג"ץ.
- סיוע לקשישים. אושר כי מקדמה של 200 שקל ששולמה בחודש פברואר השנה לקשישים הזכאים למענק חימום, לא תקוזז מהמענק השנתי על סך 608 שקל שישולם בחודשים אוקטובר עד דצמבר השנה ותהפוך לתוספת, מה שיגדיל את סכום המענק השנתי ל-808 שקל. עוד 100 שקל יוענקו לקשישים בשנת 2024 מעבר לסכום הקבוע בחוק כיום.
- הקלה על בעלי דירה ששוכרים במקביל. החוק שקובע כי בעל דירה יחידה שהשכיר אותה, יוכל לנקות מהכנסתו ממנה את דמי השכירות ששילם עד 7,500 שקל בחודש, במטרה להקל על אדם המשכיר דירה ושוכר דירה במקביל.
עוד יובאו להצבעה ביום שני החוקים הנלווים לתקציב המדינה, ומעמידים מנגנון התכנסות חדש במידה שישנה חריגה מהתקציב השני עקב שינויים מהותיים שיחולו במצב הכלכלי או מצב חירום כלשהו.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר היום עם אישור חוקי התקציב בוועדה: "פעלנו ככל יכולתנו כדי להיטיב את החקיקה לטובת אזרחי ישראל והעסקים בישראל. אני שמח שאחרי זמן יהיה תקציב למדינת ישראל, יש לכך חשיבות רבה".
כאמור,21 רפורמות מתוך 45 הוצאו מחוק ההסדרים ודי רוקנו את חלקו מתוכן. גורמים במשרד האוצר אמרו בצער כי "בעצם רוב הדברים העיקריים הוצאו מהחוק. הוא נשאר חוק מצומצם יותר, שאין בו למעשה כמעט שום בשורות גדולות".
בין השאר יצאו מחוק ההסדרים
- החוק המגביל ל-200 אלף שקל סכום כסף שמותר לאדם להחזיק ברשותו במזומן וחובה להסביר לחוקרי רשות המסים מהיכן הגיע אליו סכום של 50 עד 200 אלף שקל במזומן.
- החוק למאבק ביוקר המחיה, באמצעות הגבלות שיוטלו על היבואנים והמונופולים הגדולים.
- מימון המטרו ומבנה ארגוני המטרו, פרויקט ענק שיידחה כנראה בשנים.
שורת חוקים נוספים שהוצאו מחוק ההסדרים: עידוד חיילים משוחררים, תחבורה חשמלית, שמירה על מקרקעי ישראל, חוקי מיסוי מקרקעין, חוק חלקי חילוף, הטלת מע"מ על שירותי תיירות, צמצום עיוותים בביטוח, חוק רוקחות חדש, מינוף תקציבי פיתוח, האצת דיגיטציה, קבלת מידע ממוסדות פיננסיים על בתי העסק ואזרחים בעלי חשבונות בנקים, וחוק הקלת העומסים במערכת הבריאות.
