בית המשפט למשפחה בירושלים הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה שניהלו אחיינים של אישה ערירית שחילקה ביניהם את רכושה, בשווי כשני מיליון שקל. אחד מהם טען שנפלו פגמים בצוואתה ושמגיע לו ולבתו נתח גדול יותר, אבל השופט פליקס גורודצקי לא קיבל את התנגדותו ואישר את קיום הצוואה.
הדודה, שהלכה לעולמה ב-2023, הותירה צוואה שנערכה בספטמבר 2021 על ידי נוטריון ובמסגרתה הורישה את רכושה לשלושה אחיינים ולבת של אחיין נוסף. אותו אחיין התנגד לצוואה וטען שהיא נוסחה נגד רצון המנוחה, שהתכוונה להוריש את רוב רכושה לבתו.
לדבריו, החתימה על הצוואה מזויפת ולאישור הנוטריוני שהתלווה אליה לא צורפה תעודה רפואית תקינה. הוא הוסיף שהצוואה נערכה בזמן שהדודה הייתה מאושפזת ומותשת ומדובר בניצול מודע ומכוון.
מנגד התעקשו שאר היורשים שההתנגדות מבוססת על השערות וטענות סותרות. כך למשל, בן דודם ובתו טענו מחד שהמנוחה הוחתמה על הצוואה תוך הטעיה ומרמה, ומאידך שחתימתה זויפה. במקביל הם תיארו את הקשר החם ששרר בינם לבין המנוחה, שכלל ביקורים, רכישת ציוד ואוכל ודאגה יומיומית.
עו"ד חני קורנזעמיר צורואכן, השופט פליקס גורודצקי דחה את ההתנגדות והורה על קיום הצוואה. הוא קבע שהאחיין המתנגד לא הוכיח את טענותיו, ואף זנח את רובן תוך כדי ניהול ההליך.
לגבי גרסת ההונאה נכתב בפסק הדין כי רף הראיות הנדרש בהקשר זה גבוה מהרגיל, והטענה לא הוכחה בדרך כלשהי. גם הטענה שרצון המנוחה היה להוריש לבתו של האחיין חלק גדול יותר מעיזבונה לא הוכחה.
בקשר לטענת הזיוף הבהיר השופט כי דרך המלך להוכחה שלה היא באמצעות מינוי מומחה להשוואת כתבי יד. אלא שהאחיין ובתו לא ביקשו למנות מומחה, ורק טענו כי "לא צריך להיות גרפולוג מומחה כדי להבחין בהבדלים בצורת החתימה". בכך הם כשלו בהוכחת טענת הזיוף.
כמו כן, מאחר שהצוואה נחתמה בבית המנוחה, והיא לא הייתה מאושפזת באותה תקופה, דחה השופט את הטענה בדבר הצורך בצירוף תעודה רפואית. האחיין ובתו חויבו בהוצאות משפט של קרוביהם בסך 50 אלף שקל, ובהוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד עינת גורביץ׳
• ב"כ המתנגדים: לא צוין
• עו"ד חני קורנז עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
