"גורם המפתח, והדי יחידי, לשינוי בתחזית הדירוג הוא השינויים שהציעה הממשלה בקשר למערכת המשפט שעלולים לפגוע בעצמאותה, לרבות ההצעה לשליטה במינוי שופטים על ידי הממשלה", כך אמרה היום (ב') קתרין מוהלברונר, המדרגת הראשית של ישראל מטעם סוכנות הדירוג מודי'ס, בוובינר שערכה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"עצמאותה של מערכת המשפט חשובה בכל מדינה", הוסיפה מוהלברונר, "אך היא חשובה במיוחד בישראל בגלל שיטת המשטר שלה, לרבות העובדה שמנגנונים אחרים של בלמים ואיזונים, כמו נשיא או רשויות מקומיות, לא מספיק חזקים שם".
נזכיר כי ביום שישי הורידה מודי'ס את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב" בדוח קשה שעליו חתומה מוהלברונר. לדבריה, "ההצעה המקורית עלולה לפגוע בחוסן המוסדי של ישראל, כאשר השינויים עלולים להפוך את המדיניות לפחות צפויה. הממשלה הזו מוכנה לקחת סיכונים כלכליים וחברתיים חדשים". מוהלברונר שבה והדגישה כי הבעיה העיקרית היא שהמהלך לא היה כרוך בשום דיאלוג.
מוהלברונר הדגישה כי למרות השיח שהחל בתיווך נשיא המדינה יצחק הרצוג ועצירת החקיקה, הממשלה לא ויתרה על רצונה למנות שופטים וזו הסיבה שהמחאות נמשכות. כמו כן היא הזכירה כי כדי לאשר את המהלך באופן סופי נדרשת בסך הכול עוד הצבעה אחת. עוד ציינה מוהלברונר כי "האירועים הראו פערים עמוקים מאוד בין המגזרים השונים בחברה, ולכן הסיכונים צפויים להישאר לזמן מה". כאשר נשאלה לגבי המחאה, היא השיבה: "מאוד התרשמנו מהעוצמה של החברה האזרחית והמגזר השלישי".
מוהלברונר השוותה את ישראל לפולין בשל "ניסיונה להפחית את עצמאות מערכת המשפט" ולאנגליה של הברקזיט: "ממשלת אנגליה הייתה מוכנה לקחת סיכונים כלכליים, ואחרי הברקזיט, כשהתברר גודל הפגיעה המוסדית, הורדנו את הדירוג שלה".
עם זאת, מוהלברונר סברה כי אין להשוות את ישראל להונגריה של ויקטור אורבן: "לא הייתי הולכת כל-כך רחוק. עוצמת החברה האזרחית של ישראל היא הרבה יותר משמעותית לעומת הונגריה, בעיקר בכל הקשור לעיתונות למשל".
כשנשאלה מה עלול לפגוע בדירוג האשראי, השיבה מוהלברונר כי "אם הסוגייה המשפטית לא תיפתר, המתחים לא ירדו וההייטק ייפגע, ואנו רואים הרבה עובדים ויזמים שמשתתפים באופן אקטיבי במחאה, זה עלול להביא לפגיעה בדירוג". היא הדגישה כי כעת אין אינדיקציה לבריחת הון משמעותית מחוץ לישראל, אך סייגה כי "ההייטק הוא סקטור מאוד נייד וההון שם הוא בעיקר זר. הכסף שהולך לישראל עלול בקונסטלציה מסוימת לא להגיע יותר אם המתחים יימשכו. אפשר לפתוח סטראט-אפ במקום אחר. צריכים לעקוב אחרי ההייטק, שהוא קריטי לכלכלת ישראל", סיכמה.
מוהלברונר הביעה חשש מהפערים בין חרדים ללא חרדים בכל הקשור לתעסוקה, שכר, כישורים ופיריון: "זה גורם לאי-שוויון גדול. זה חייב לקבל תשומת לב וטיפול מטעם הממשלה, אחרת המתחים החברתיים רק יגברו".
לגבי מצבה הפיסקאלי העתידי של ישראל, מוהלברונר אמרה כי המגמות החיוביות נמשכות לאחר שהממשלה הקודמת השאירה עודף תקציבי. היא הגדירה את התקציב שהגישה הממשלה הנוכחית כ"זהיר", שכן הוא מניח גירעון נמוך של 1% תמ"ג. "אנו צופים שיחס החוב-תוצר ימשיך לרדת ל-55% או פחות כבר ב-2024". יחד עם זאת, היא ציינה כי "חלק מהתוצאות המרשימות היו בגלל הכנסות חד-פעמיות ממסים".
לגבי האופציה שהתקציב לא יעבור, היא השיבה כי "התקציב כבר עבר את הקריאה הראשונה. לממשלה יש רוב גדול במונחים ישראליים. אך אי העברת תקציב תוביל להקדמת בחירות וזה יהיה אירוע שלילי מבחינת הדירוג. אם יש משהו שיש עליו קונצנזוס בישראל כעת הוא שחייבים תקציב זהיר. לחזור למצב של בחירות חוזרות – יהיה שלילי לדירוג".
מוהלברונר התייחסה גם לסיכונים הגיאו-פוליטיים והסבירה כי הם תמיד היו שם: "בדרך כלל, הסיכונים האלו לא היו בעלי השפעה ארוכת טווח על הכלכלה וישראל הוכיחה עצמה כחסינה מאוד". עם זאת, היא סייגה, "הסיכון הזה עלה. בתרחיש קיצון, הגברת המתחים הנוכחיים עלולים להוביל לבידוד בינלאומי, וזה שלילי עבור כלכלה מוטת יצוא".
