ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, פנה לראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה שיבדוק אפשרות לבטל את האפליה של התעשיות הביטחוניות מישראל לעומת אלה של מדינות אחרות שמקבלות סיוע ביטחוני מהממשל האמריקני, בפגישתו עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לפנות ערב.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לטענת התעשיינים, הממשל האמריקני מפלה את התעשיות הביטחוניות מישראל לעומת אלה של מדינות אחריות שמקבלות ממנו סיוע ביטחוני, כמו מצרים, ירדן ועשרות מדינות אחרות.
כשצה"ל רוכש מכספי הסיוע הביטחוני נשק בארה"ב, הוא חייב להיות מיוצר כולו על אדמתה. אם הוא מבקש להוסיף לאף-35 האמריקני, למשל, מערכות קשר או לוחמה אלקטרונית ישראליות, הוא חייב לממן אותן מתקציב שקלי.
אולם כאשר צבא מצרים רוכש מערכות נשק בארה"ב באמצעות הסיוע הביטחוני שוושינגטון נותנת לקהיר, ניתן לכלול בו רכיבים מצריים בשווי של עד 49% ממחירו, ועדיין אפשר יהיה לממן את כולו מכספי הסיוע.
לפי תומר, בעבר סירב הממשל לבטלה בנימוק שישראל כבר מקבלת הטבה אחרת, של המרת עד 25% מהסיוע הביטחוני האמריקני לרכש ממפעלים ישראליים. אולם, ההטבה הזו תתבטל בהדרגה לפי החלטת הממשל במסגרת הסכם הסיוע הנוכחי, ותיעלם לחלוטין ב-2028.
"כבר החל משנת 2024 תקטן דרמטית האפשרות של ישראל להמיר מכספי הסיוע הדולרי לשקלים, והרכש שמנהל הרכש במשרד הביטחון מבצע מידי שנה מהתעשיות המקומיות יקטן מ-11.5 מיליארד שקל בממוצע לשנה, עד שבשנת 2028 יגיע ל-7.5 מיליארד בלבד", כתב תומר לבנט.
לפי מיפוי שערכה התאחדות התעשיינים ב-2017, מלבד התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, פעלו אז בארץ עוד 630 מפעלים ביטחוניים וקבלני משנה של התעשיות הגדולות. בהתאחדות העריכו אז כי לפחות 130 מהחברות הקטנות יאלצו לסגור קווי ייצור בישראל וחלקן אף ייסגרו, מה שאכן אירע. משרד הביטחון העריך בבדיקה משלו כי יפוטרו לפחות 22 אלף מ-65 אלף עובדי התעשיות הביטחוניות.
"הסרת החסימה על תכולה ישראלית במוצרים אמריקניים הינה הפתרון המוביל בשמירה על שיווי המשקל הנוכחי של התעשייה הביטחונית הישראלית המפוארת", מסכם תומר.
