למרות התנגדות האוצר והמשרד להגנת הסביבה והרשויות בדרום: הקמת היישוב החרדי תלה תעלה בישיבת הממשלה הבאה שצפויה להתקיים ביום ראשון.
היישוב העירוני חרדי צפוי לאכלס כ-15 אלף בתי אב. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה אשתקד על הקמת היישוב בנגב, בשטחי המועצה האזורית בני שמעון. בחוות דעת כלכלית של משרד האוצר הדגישו כי להקמת יישובים חדשים חסרונות רבים, הן בהיבטים חברתיים-כלכליים, ובייחוד בהיבטים תעסוקתיים. "עמדת אגף התקציבים היא כי יש להמשיך לפעול לחיזוק הערים הקיימות", נכתב.
בנייר העמדה של משרד האוצר פירטו את כל החסרונות שבהקמת יישובים חדשים. בין היתר נכתב כי "כל השקעה בהקמה של יישובים חדשים תבוא בהכרח על חשבון הפיתוח וההשקעה ביישובים הקיימים. הקמה של יישובים חדשים תוציא מהיישובים הקיימים אוכלוסייה איכותית, תפגע ביכולת הממשלה והרשויות המקומיות לתת שירות איכותי לציבור במגוון רחב של תחומים ותוביל להקצאת תקציבים שאינה יעילה בשלב הפיתוח ובאופן שוטף. האסטרטגיה הממשלתית הייתה וחייבת להישאר השקעה בפיתוח הישובים הקיימים ויצירת ערי אם איתנות ואטרקטיביות".
בנוסף, פירטו באוצר אודות ההשפעות הסביבתיות הקשות: "הקמת יישובים חדשים דורשת שטחים פתוחים בניגוד לתוכניות מתאר מחוזיות וארציות, מבלי לקחת בחשבון את המחיר הסביבתי שהחברה משלמת על כך. יש לראות את הטבע כנותן שירותי טיהור אוויר ומים לאדם, ולקחת בחשבון את המחיר הגבוה שבהמרת שטחים פתוחים לשטחי מגורים".
גם ראש המועצה האזורית בני שמעון, ניר זמיר, הביע התנגדות נחרצת: "במקום לחזק את היישובים הקיימים בנגב הממשלה מקבלת החלטה שתפגע באזור כולו. קיימים כבר הליכי תכנון מתקדמים להוספת שכונות חרדיות ועשרות אלפי יחידות דיור לאוכלוסיה החרדית באזור, בין היתר בכסיף ובקריית גת. הקמת יישוב חדש הוא לא רק מיותר אלא גם עלול לפגוע ביישובים קיימים במרחב. ההחלטה לא מתחשבת בהיבטים סביבתיים של שטחים פתוחים, חקלאות, כלכלה ומקומות פרנסה אזוריים".
עוד אמר זמיר כי "כל מוסדות התכנון וראשי הרשויות מסכימים שהדבר הנכון לעשות הוא הרחבת היישובים הקיימים. היישוב יקום ליד העיר רהט, שהיא עיר מתפתחת אבל מוחלשת. המשמעות היא שיגיעו עוד תושבים מוחלשים לאזור. בנוסף, מדובר באזור חקלאי, עם שטחים פתוחים ולא מופרים. מדובר באזור תיירותי, שנותן תמריצים כלכליים לנגב כולו. אני מבין את הצורך לתת פתרונות לחרדים. אבל אין מקום לעיר כזו במקום הזה".
המשרד להגנת הסביבה הביע אף הוא התנגדות לתוכנית, שהחלה בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. בחוות דעת מחודש מרץ 2023 הבהירו כי יש להעדיף הרחבה וחיזוק של יישובים קיימים, ויש להימנע למעט מקרים חריגים ומיוחדים מהקמת יישובים חדשים.
היישוב החדש בעצם יכלה את השטחים הפתוחים בין היישוב להבים לקיבוץ דביר. במועצה האזורית בני שמעון יש שטחים פתוחים רבים ושטחים חקלאיים, בעלי ערכיות גבוהה. בנוסף, לא נערך תזכיר השפעה סביבתית מלא. הנחלים הקיימים בתחום התוכנית משמשים כמסדרונות אקולוגיים מקומיים, החיוניים לבעלי החיים ולמעבר שלהם ממזרח למערב, ומדרום צפונה. "היישוב פוגע ברצף שטחים חקלאיים ופתוחים", כתבה ראש האגף לתכנון סביבתי במשרד אילה גלדמן. "הקמת יישוב חדש במרחב יביא לפגיעה במרחב פתוח בעל ערכיות נופית וסביבתית גבוהה, תוך יצירת תחרות ישירה עם היישובים הקיימים במרחב".
אם לא די בכך, בפועל יש כ-25 אלף יחידות דיור שכבר מאושרות באזור הנגב. בנוסף, המכונים לטיהור שפכים בדרום אינם ערוכים לקליטת השפכים המתוכננים ויש צורך בהקמת מט"ש חדש. "נדרשים שינויים תחבורתיים משמעותיים, לרבות הוספת גשרים, העתקת מסילת ברזל... אין כלל קוי מים בשטח היישוב ונדרשת תוספת".
יש לציין כי במסמך של משרד האוצר נכתב כי מבחינה כלכלית, ובפרט בהתייחס לנגישות התחבורה והתעסוקה בעיר, נראה כי היא עדיפה על פני הקמת העיר כסיף סמוך לערד. אבל נשאלת השאלה, למה לבחור באפשרות הכי פחות גרועה, כשאפשר פשוט לתכנן את הרחבת היישובים העירוניים בצורה טובה יותר?
מהחברה להגנת הטבע נמסר: "מדובר בתוכנית העומדת בסתירה למדיניות התכנון הארצית, לפיה יש להפנות את המשאבים, לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים ולהימנע מהקמה של יישובים חדשים.
מכל הבחינות - סביבתית, נופית, אקולוגית, חברתית וכלכלית, יש עדיפות ברורה וחד משמעית, לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים, על פני הקמת יישובים חדשים. על המדינה לחזק את היישובים הקיימים במרחב ולא להשקיע מאמצים בתוכניות שאין בהן תרומה לחיזוק המרחב ושיגרמו לפגיעה בשטחים הפתוחים, בטבע, בנוף ויעמיסו על התשתיות הקיימות".
