"23 שנים אני גר כאן והדירה שלי הכי יפה. אני נכה מאה אחוז, נשוי פלוס שבעה ילדים, אחד מהם נרצח בגיל 22 לפני 13 שנה, כי זאת המנטליות ביפו. הבניין מעורב - ערבים מוסלמים, נוצרים, יהודים, חילונים, דתיים וגם דיירי דיור ציבורי - ויש לנו אחוות אחים שאין כמוה בכל הארץ. בסבב הלחימה האחרון לא נתנו לאף אחד להתקרב לפה וכשהיו אזעקות כולנו ירדנו ביחד למקלט ודאגנו זה לזה. כל השכנים אוהבים זה את זה, אין הבחנה בין יהודי לערבי".
כך מספר וואליד משהראוי (62), ערבי מוסלמי ונצר למשפחה אמידה שורשית ביפו, שרכש בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת דירת ארבעה חדרים בבניין רכבת ותיק בן ארבע קומות עם 24 דירות ישנות, שנבנה בשנת 1976 וכולל שלוש כניסות ברחוב יפת 211-213-215 בעיר. בשנים האחרונות החל משהראוי לקדם הליך התחדשות עירונית בבניין, ולמרות השוני בין השכנים - הצליח לקבל את הסכמת כלל הדיירים לבצע פרויקט תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש - מסלול עוקף פינוי בינוי), במסגרתו יוקם בניין חדש עם תשע קומות ו-60 דירות חדשות שיכללו ממ"ד, מחסן, מרפסת וחניה תת-קרקעית.
"החלטתי שהגיע הזמן לשדרג את הבניין", מספר משהראוי. "יש מול הבניין סופרמרקט והציבור תופס לנו את החניה. אחרי שנפגשתי עם כמה יזמים הבנתי שהדרך הנכונה ביותר היא לבצע הריסה ובנייה. הבניין שלנו ממוקם לא רחוק מהחוף הים, אז ההבנה היא שכשנשב במרפסת נוכל לראות את הים. לעשות עסקים עם יהודים זה תענוג". יחד עם דיירים נוספים הוקמה נציגות דיירים, והוחלט לבצע מכרז יזמים שבו נבחרה חברת ח. מיתר לבנות את הפרויקט.
4 צפייה בגלריה
וואליד משהראוי. "כל השכנים אוהבים את זה את זה, אין הבחנה בין יהודי לערבי"
(צילום: יריב כץ)
"מול הדירה שלי גר ישראלי יהודי ממוצא מרוקאי, מעליי גרה ערבייה מוסלמית ועוד קומה למעלה עורכת דין חילונית מירושלים שקנתה פה דירה להשקעה. יש פה משפחות יוצאות אתיופיה, ערבים נוצרים, יהודים קווקזים וגם 5 דירות דיור ציבורי של חברת חלמיש", הוא מוסיף. "אחת השכנות היא ניצולת שואה בת 90 ואנחנו עוזרים לה. כולנו בני אדם, אנחנו לא חיות, ואנחנו חיים במדינה הכי יפה בעולם. מנוחת השכנים חשובה לי ואני דואג להרחיק מכאן את העבריינות, אני לא מוכן שישבשו פה את דו-הקיום שיש לנו. כל כך שקט פה בבניין, שאם את זורקת מחט - את יכולה לשמוע אותה".
משהראוי: "מולי גר ישראלי יהודי ממוצא מרוקאי, מעליי ערבייה מוסלמית ועו"ד חילונית שקנתה דירה להשקעה. יש פה משפחות יוצאות אתיופיה, ערבים נוצרים, יהודים קווקזים ודירות דיור ציבורי"
בין הרמדאן לתשעה באב
"כשביצענו את המכרז לבחירת היזם, התעקשנו שאף דייר בבניין לא יפגע - ושכולם יקבלו את מה שמגיע להם", מספרת לילי אנג'ל (46), אם יחידנית לשני ילדים בני תשע וארבע, העוסקת בתחום התיירות. אנג'ל, תושבת יפו, מתגוררת בשכירות בעיר ובעלת דירה להשקעה בבניין ברחוב יפת. לדבריה, "יש לי דירת ארבעה חדרים בשטח של 83 מ"ר שמושכרת לדיירים בקומה השנייה. כל הדיירים יטפסו שתי קומות ויקבלו תוספת של חמישה מ"ר לדירה ומרפסת בשטח של 12 מ"ר. לקח לנו לפחות שנתיים להגיע להחלטה שאנחנו מעדיפים פינוי-בינוי על פני חיזוק מבנים ואחרי כן היה תהליך ארוך של חיפוש עורך דין שייצג אותנו".
אחד ההליכים הקשים ביותר בקידום הפרויקט היה לגבש חזית אחידה של הדיירים, מודה אנג'ל. "חלקנו בעלי דירות להשקעה שלא גרים בבניין, את חלק מהשכנים הכרנו קודם, אחרים לא. כבעלי דירות פעילים היה חשוב לנו להתגבש ולהגיע להחלטות משותפות", היא אומרת. "הרקע והתרבויות של הדיירים מאוד שונים ולקח זמן ליצור אמון, אבל הצלחנו לגבש נציגות דיירים מצומצמת - דיירים שלא הכרתי לפני כן אבל הפכו להיות חברים שלי. במהלך המו"מ דיברנו באופן יומיומי והקפדנו לכבד את הצרכים של כל השכנים".
4 צפייה בגלריה
לילי אנג'ל עם בתה. "כשביצענו את המכרז לבחירת היזם, התעקשנו שאף דייר בבניין לא יפגע - ושכולם יקבלו את מה שמגיע להם"
(צילום: עצמי)
כך למשל, מתארת אנג'ל, במסגרת החוזה דאגה הנציגות שלקראת הריסת הפרויקט, תינתן עזרה באריזת הדירה לשתי דיירות מבוגרות מעל גיל 70 וכן שתינתן להן עזרה במציאת דירה חלופית (בפרויקטים של הריסה ובנייה הדיירים צריכים לאתר נכס בשכירות עד הקמת הבניין החדש והיזם משלם להם את שכר הדירה). "נושא נוסף שעלה בשיח עם הנציגות היה הרמדאן", היא מוסיפה. "היינו צריכים לערוך פגישות בזמן הרמדאן ולהתחשב בצום. כך גם לגבי תשעה באב - משפחה יהודית שמתגוררת בבניין ושומרת מסורת לא חתמה על החוזה עם היזם עד צאת הצום והיינו שם כדי להבין ולהכיל".
אנג'ל: "היינו צריכים לערוך פגישות בזמן הרמדאן ולהתחשב בצום. כך גם לגבי תשעה באב - משפחה יהודית שגרה בבניין לא חתמה על החוזה עם היזם עד צאת הצום והיינו שם כדי להבין ולהכיל"
"דווקא התקופה המרגשת ביותר הייתה בזמן המהומות ביפו - הדיירים צלצלו אחד לשני ובדקו אם צריך עזרה. דווקא המהומות חיזקו את האחווה בינינו", היא נזכרת. "מעבר לזה, בכל חג - נוצרי, יהודי, מוסלמי - אנחנו כותבים חג שמח לכולם. גם לגבי דיירי הדיור הציבורי, שכנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, החלטנו שתהיה חברת ניהול שתגבה את דמי הוועד ישירות מהחברה המשכנת ולא מהדיירים עצמם. יש בבניין הכלה של כל הדתות והתרבויות. אף אחד לא יעשה על האש בתקופת הרמדאן, למשל, וזה היה עוד לפני שהתחלנו לקדם את הפרויקט".
אנג'ל מסבירה שמאחר שצפויות להתווסף עוד כמעט 30 דירות חדשות, היה דיון בין השכנים לגבי מרקם האוכלוסייה החדשה. "לאף אחד לא באמת משנה מאיזו דת או תרבות יגיעו הדיירים החדשים, אבל חשוב לנו שלא יהיו הרבה דירות להשקעה, שרוב הדיירים ירכשו את הדירות למגורים. אני מתכננת לעבור לגור בבניין ואני יודעת שלבעלי בתים שגרים בנכס אכפת יותר מהבניין מאשר לשוכרים. אחד הדברים שחשובים לנו בפרויקט הוא המרחב הציבורי בבניין, ובימים אלה אנחנו בתהליכי אישורים מול העירייה ומקווים שתוך שנתיים כבר תבוצע הריסה".
4 צפייה בגלריה
וואליד משהראוי וג'ורג' חורי על רקע הבניין. "המהומות ביפו התחילו אחרי החתימה על החוזה, אך לא הפריעו לקדם את הפרויקט"
(צילום: יריב כץ)
"ההתפרעויות לא חדרו לבניין"
גם ג'ורג' חורי (49), קבלן חשמל ערבי נוצרי מיפו, מחזיק כבר ארבע שנים בדירה להשקעה בבניין ברחוב יפת - אבל מתכנן לגור בו לאחר ההריסה והבנייה מחדש. כבר 20 שנים שהוא מתגורר בדירה בבעלותו בבת ים על גבול יפו עם אשתו ושני הילדים, לדבריו גם כן בבניין מעורב. "לא היה קל בהתחלה לקדם את התהליך, לא כל השכנים הכירו אותי כי אני לא גר בבניין, אבל בסופו של דבר היה כבוד הדדי והצלחנו להקים נציגות דיירים מעורבת עם יהודים וערבים", הוא מספר. "העברנו את האינפורמציה המלאה לכלל הדיירים, אם היו חילוקי דעות - הן לא בהכרח היו בסוגיית הלאום".
חורי: "השכנים מכירים אחד את השני ודאגו לזה לזה, ההתפרעויות ביפו בזמנו לא חדרו לבניין. נכון שהייתה הרגשה לא נעימה, אבל התחושה של דו קיום הייתה שם לאורך כל הדרך"
חורי נזכר גם הוא בסבב הלחימה. "המהומות ביפו התחילו אחרי החתימה על החוזה - אבל הן לא הפריעו לנו לקדם את הפרויקט", הוא נזכר. "השכנים מכירים אחד את השני ודאגו לזה לזה, ההתפרעויות לא חדרו לבניין. נכון שהייתה הרגשה לא נעימה, אבל התחושה של דו קיום הייתה שם לאורך כל הדרך. היום המצב חזר לקדמותו. למעלה מ-80% מהדיירים אישרו את הפרויקט ובימים אלה מושלמות חתימות שאר הדיירים".
"אחרי האלימות הקשה שחווינו בעת האחרונה בערים המעורבות, כולל ביפו, אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהייתה הצלחה לגבש את הדיירים, שמגיעים מרקעים ומגזרים שונים, ללכת יד ביד לקראת מטרה משותפת שתיטיב עם חייהם", אומרים עוה"ד זיו גרומן ועדי שרעבי ממשרד גרומן ושות', המייצגים את בעלי הדירות.
לדבריהם, "מספיק לראות את הנציגות, שמורכבת מחילונים, דתיים, חרדים, ערבים מוסלמים ונוצרים, כדי להבין שברצון טוב וכבוד הדדי אפשר לפתור בעיות רבות. זה נכון לנדל"ן ונכון למדינה. כשאספנו את החתימות הייתה תמימות דעים בין השכנים שכדאי לקדם את הפרויקט. נהוג לחשוב שבמרקם כה שונה של אנשים יהיו כאלה שיתנגדו או ינסו להערים קשיים, אבל כאן כולם הבינו שמדובר בשדרוג".
