באיחור של 17 ימים ותוך עבירה של הממשלה על חוק התקציב, יונח ביום שני על שולחן הכנסת תקציב המדינה החדש לשנת 2024. תחילה תתבקש המליאה לאשר את התקציב בקריאה ראשונה, כנראה ביום רביעי, ולאחר מכן, בלחצי זמן בלתי רגילים, ייאלצו ועדות הכנסת לדון בתוך ימים ספורים במאות סעיפי התקציב ולאשרו לקריאה שנייה ושלישית, שצפויה גם היא להתקיים באיחור.
על פי החלטת הממשלה אמור היה תקציב המדינה להגיע לקריאה ראשונה בכנסת עד ל-19 בינואר, חודש לפני המועד האחרון לאישורו בכנסת בקריאה שלישית, ב-19 בפברואר, 50 יום לאחר תחילת שנת התקציב. אולם, התקציב לא הוגש לכנסת עד כה ויונח על שולחן 120 חברי הכנסת רק בתחילת השבוע.
בינתיים הלך ואזל הזמן לקיים דיונים משמעותיים בכנסת, ולכן מתמעטים גם הסיכויים שחברי הכנסת יתערבו ברוב סעיפי התקציב או ינסו לשנות כמה מיסודות התקציב הגדול בתולדות המדינה.
לפי שעה נראה שהבטחות חברי כנסת, כולל מהקואליציה, להכניס בתקציב שינויים מהותיים שדרושים בו, לא יתקיימו בהרכבה הנוכחי של הקואליציה. לכן, ספק רב אם חברי הכנסת יוכלו בכלל לבטל חלק מהגזירות בתקציב או חלק מההסכמים הקואליציוניים, וכן לא לסגור חלק ממשרדי הממשלה המיותרים, שבכירי משרד האוצר המליצו לסגור לפחות שישה מהם.
הצורך בתקציב חדש והעיכוב של סמוטריץ'
בשנה רגילה היה צריך להגיש את תקציב המדינה לכנסת, לאחר אישורו בממשלה, כחודשיים לפני סוף השנה. זאת, כדי לאפשר דיון בסעיפיו הרבים, כנהוג בלא לחץ זמן, בכובד ראש בוועדות הכנסת לקראת אישורו במליאה עד ל-31 בדצמבר בחצות.
אולם, השנה מדובר בתקציב יוצא דופן, כאשר למעשה כבר אושר לשנת 2024 תקציב (דו שנתי יחד עם 2023) ב-23 במאי 2023. לפי חוק, אין כל צורך לאשר תקציב חדש, אולם בשל המלחמה הבלתי צפויה, שהחלה בשבעה באוקטובר, נוצר הצורך הדחוף להגדיל בשיעור ניכר את התקציב המקורי בן 514 מיליארד השקלים - הגדול אי פעם, שחצה לראשונה את חצי טריליון השקלים - ולהתאימו להוצאות הנובעות מהמלחמה.
לאחר עיכובים לא מעטים הובא באיחור רב תקציב חדש ומוגדל לאישור הממשלה ב-15 בינואר. התקציב הוגדל בבת אחת ל-582 מיליארד שקל, גידול של 68 מיליארד שקל, שנועד ברובו למימון המלחמה במישור הצבאי והאזרחי. הגירעון הוקפץ מ-2.4% ל-6.6% וחובות המדינה צפויים לגדול מפחות מ-60% מהתוצר ליותר מ-68% מהתוצר, נתון שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל כבר בקרוב.
חלפו כבר יותר משבועיים מאישור תקציב המדינה בממשלה ברוב עצום, לאחר ליל דיונים מרתוני, ורק ביום שני בבוקר יוכלו 120 חברי הכנסת לעיין זמן קצר בסעיפיו הרבים, לפני שיידרשו להצביע השבוע על סעיפיו השונים, שעליהם קראו עד כה בכלי התקשורת. בקריאה הראשונה בכנסת צפוי רוב ברור לתקציב והשאלה היא רק אם בוועדות הכנסת ישונו חלק מעיקריו.
המדינה מתנהלת כעת על פי תקציב שנת 2024, שאושר ב-23 בחודש מאי שעבר ואינו אקטואלי עוד, כאשר הוא לא מספק תשובות לרוב משרדי הממשלה לעת מלחמה.
העיכוב בהגשת תקציב המדינה החדש לשנת 2024 לאישור הכנסת נובע מרצונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להכניס לתוך בסיס תקציב המדינה ארבעה מיליארד שקלים מתוך 5.7 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים. הכנסתם לתקציב תאפשר להגדיל בקביעות גם בשנים הבאות, בין השאר, את תקציבי הישיבות והתמיכה באברכים.
אלה המיסים שצפויים לממן חלק ממחיר המלחמה
בניגוד להבטחה המפורשת של ראש הממשלה נתניהו, מי שישלמו חלק ממחיר המלחמה בהעלאות מיסים ובגזירות נוספות (כמו תרומת יום הבראה) הם אזרחי המדינה, שרבים מהם נלחמים על קיום המדינה ברצועת עזה בעצם הימים האלה, ולצער כולנו רבים מהם גם הקריבו את חייהם ואלפים נפצעו. זאת, בנוסף לקריסת העסקים של חיילי המילואים, שחלקם היו מגויסים 100 ימים ויותר.
כך עלו כבר מחירי הדלק, עם תום סבסוד המס, המס על המכוניות החשמליות זינק ועלו גם מיסי הארנונה, שהתייקרו בניגוד גמור להבטחת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. עוד יתייקרו גם הסיגריות (בעיקר ביטול ההנחה בדיוטי-פרי) ובינואר הבא יעלה מס ערך מוסף על כל המוצרים והשירותים בארץ ב-1% ל-18% ומס הבריאות יועלה ב-0.15%.
הימים הקרובים אמורים לשמש לדיונים מרתוניים מהירים, בזמן מועט, בתקציב בכנסת. חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד יוכלו לבטל, אם יימצא לכך רוב, את ההסכמים הקואליציוניים, להורות בחוק על סגירת משרדי ממשלה מיותרים ולדרוש הסברים, בוועדה מצומצמת משותפת לוועדות החוץ והביטחון והכספים, לתוספות של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב למשרד הביטחון.
חברי הכנסת יוכלו גם לבטל את תרומת יום ההבראה על ידי כל אזרח שעובד לקופת המלחמה ויוכלו לשקול אם יש מקום להחלטת הממשלה להעלאת מס ערך מוסף בינואר הבא והעלאת מס הבריאות.
ייתכן שהמועד הסופי לאישור תקציב המדינה יידחה מה-19 ל-26 בפברואר ואולי אף לראשית חודש מרץ, כדי שחברי הכנסת יספיקו לאשר את כל סעיפי התקציב השני והחדש לשנת 2024.
