האם זה סופה של "כלכלת החלטורה" בארצות הברית? הצעת חוק של משרד העבודה האמריקני שהוצגה אתמול (שלישי) תקשה על חברות להתייחס לעובדים כפרילנסרים. אם החוק יתקבל, מדובר בשינוי שצפוי להשפיע ישירות על חברות המשלוחים והנסיעות, שמסתמכות על "פרילנסרים וקבלנים". הצעת החוק עוברת לשלב הערות הציבור למשך 45 ימים, והחקיקה הסופית צפויה אמורה להיות בתחילת שנת 2023.
עם פרסום הצעת החוק, המניות של החברות הגדולות שמסתמכות על עובדי הקבלן, כמו אובר, ליפט ו-DoorDash, צנחו כולן לפחות ב-10 אחוזים.
לפי ההצעה, אותם שליחים, נהגים וכו', ייחשבו כשכירים לכל דבר, ויהיו זכאים להטבות, זכויות סוציאליות והגנות משפטיות מטעם החברות, מה שלא קורה בפועל כרגע מעצם היותם פרלינסרים. כפועל ישיר, צפויה להיות לכך השפעה נרחבת על רווחי החברות וגיוס העובדים העתידיים שלהן.
יש לציין כי רוב חוקי העבודה בארה"ב, כמו אלה שמחייבים שכר מינימום ושעות נוספות, חלים רק על שכירים. על פי מחקרים, עלותם של שכירים עבור החברות היא 30% יותר מאלה של פרלינסרים. "סיווג העובדים כפרלינסרים ולא כשכירים שולל מהם הגנות עבודה פדרליות, לרבות את זכותם לקבל את מלוא שכרם שירוויחו כחוק", אמר שר העבודה האמריקני, מרטי וולש.
הצעת החוק מהווה גם קרב פוליטי בין הדמוקרטים לרפובליקנים וארגוני המעסיקים, ואם תתקבל היא תחליף תקנה של ממשל דונלד טראמפ, שאמרה כי עובדים שהגדירו עצמם כפרלינסרים יכולים לעבוד במקביל בחברות מתחרות, והיחס אליהם מצד אותן חברות לא יהיה כמו היחס לשכירים.
מדובר, כאמור, בהצעת חוק מאוד משמעותית מכיוון שמיליוני אמריקנים עובדים כפרלינסרים במסגרת "כלכלת החלטורה" בתעשיות התחבורה, מסעדנות, בנייה, בריאות ועוד. בסקר שנערך בדצמבר 2021 הצהירו יותר משליש מתושבי ארה"ב (כמעט 60 מיליון איש), שהם עבדו לפחות פעם אחת כפרלינסרים ב-12 החודשים האחרונים.
סת' האריס, יועץ בכיר לשעבר של הנשיא ג'ו ביידן בנושאי עבודה, טען כי החוק לא ישפיע ישירות על האופן שבו בתי המשפט יקבעו אם העובדים הם שכירים או פרלינסרים, אלא יאפשר תחילה למשרד העבודה לנקוט ביותר פעולות אכיפה נגד אותן חברות.
בספרד כבר החלו לקנוס, ומה קורה בישראל?
ארה"ב היא ממש לא המדינה היחידה שנוקטת עמדה נגד "כלכלת החלטורה". בחודש שעבר קנסה ממשלת ספרד את חברת המשלוחים Glovo בכמעט 79 מיליון אירו על הפרת חוקי העבודה במדינה. מדובר בחוק שאושר רק לפני שנה, שמחייב חברות משלוחי מזון מבוססות אפליקציה כמו גלובו להפוך את השליחים שלהן לשכירים באופן מלא.
שרת העבודה של ספרד, יולנדה דיאס, אמרה כי גלובו המשיכה להתייחס לכ-10,000 השליחים שלה כעצמאיים, למרות שלפי החוק הם היו, כאמור, צריכים להיקלט כעובדים של החברה. "אנחנו מדברים על עובדים שהם בפועל לא עצמאיים, לכן החוק החדש רלוונטי לחברה", אמרה דיאס.
בישראל החברה שנמצאת בכותרות היא וולט, אבל הרשויות בארץ עדיין לא החליטו סופית מה לעשות עם מודל ההעסקה של חברת השליחויות. באוגוסט האחרון בית הדין האזורי לעבודה אישר בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד וולט בטענה שזו לא מכירה בשליחים כעובדי החברה על אף שמתנהלים בינם לבינה יחסי עובד-מעביד. וולט הגישה ערעור על קבלת התביעה כייצוגית וההליך בנושא עדיין מתנהל.
בסיכום הביניים של ההחלטה נכתב כי "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה".
את הבקשה לתביעה הייצוגית הגיש גולן חזנוביץ, שליח לשעבר של החברה, באמצעות עו"ד עמית עידו ואחיה רבינוביץ ממשרד יעקב שפיגלמן ושות, עוד בקיץ 2020. לטענתו, החברה הפרה את הזכויות הסוציאליות של אלפי שליחיה, על אף שמתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. בבקשה להכיר בתביעה כייצוגית נטען כי השליחים הם חלק ברור ומובהק מעיסוק החברה, שכן עיקר עיסוקה הוא משלוחים, ולכן היא צריכה להיחשב כמעסיקה שלהם בהגדרה - כך שהיא חייבת להעניק להם תנאי עבודה והטבות.
מנגד, וולט שללה את הטענות נגדה, וטענה כי היא למעשה תאגיד בינלאומי אשר פיתח פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המתווכת בין ספק שירות, שליחים והציבור הרחב, כך שהשליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים (גם למתחרים). עוד טענה כי כניסתה לשוק הישראלי הביאה אפשרויות תעסוקה חדשות: גמישות בשעות העבודה והיעדר מחויבות, מה שיצר אפשרויות תעסוקתיות מגוונות לציבור גדול ללא תעסוקה.
עוד טענה החברה כי רשימת ההמתנה של מועמדים לשליחים עומדת על 25 אלף שליחים וכי שליחים רבים מתנגדים להגשת הבקשה, משום שהם חוששים שזה יפגע ביתרונות שמציע מודל התעסוקה של וולט, ובראשם הגמישות הרבה שהוא מאפשר. יש לציין כי מספר שליחים שמתנגדים לתביעה אף הצטרפו לייצוגית במטרה לטעון שהם לא מעוניינים שהיא תייצג אותם, וזאת בטענה שהם מרוצים מהמודל הנוכחי ולא רוצים להפוך לשכירים.
כמו כן, וולט הייתה חלק מסערה נוספת, אחרי שנחשף ב-ynet כי עבדה עם חברות קבלן שהעסיקו עובדים, אבל חלקן לא שילמו כסף לעובדים. בעקבות כך הודיעה החברה למועמדים חדשים שהיא "מקדמת רק עוסקים פטורים, מורשים או חברה בבעלות המועמד".
